זינוק במספר ההכשות: אלי כמעט מת מנחש צפע
החורף היה גשום מאוד, הצמחייה שנותרה בעקבותיו סבוכה במיוחד. התוצאה: המוני נחשים בטבע, וקשה מאוד לאתר אותם. במד"א מדווחים על עלייה של 50 אחוז במספר ההכשות לעומת התקופה המקבילה אשתקד. אלי ויידה, שהוכש על ידי צפע, כמעט מת מזה
"זה קרה בשעות הערב החמימות כאן אצלנו בעמק הירדן", הוא משחזר, "הלכתי לחמי, שגר 200 מטר מהבית שלנו. עוד לפני שהתיישבתי לשתות איתו קפה הוא התלונן שהמזגן לא מקרר ושאל אם אני יכול לאתר את התקלה. יצאתי למרפסת המקורה שלו, שם מותקן צינור הקירור, הכנסתי יד לראות אם משהו חוסם את מעבר האוויר ופתאום הרגשתי זץ אדיר, כאילו הפעילו עליי זרם של מיליון וולט. זה טילטל את כולי בעוצמות שאי־אפשר בכלל לתאר. הייתי בטוח שהתחשמלתי, חזרתי לדירה ושאלתי אותו אם הוא שיחק עם החשמל, כשפתאום הבחנתי בשלוש נקודות דם קטנות בכף היד שלי".
ויידה ניגש לברז, שטף את ידיו, וכשיצא החוצה - ראה מולו נחש צפע חומק לתוך קיר הבית. "עכשיו כבר היה לי ברור שהוכשתי. מיהרתי הביתה ואשתי הזעיקה את מד"א. למזלי, זכרתי שאחרי הכשה אסור להניח קרח או לעצור את הדם. וכך, כשחמי נוהג ואני מאחור במנוחה, חברנו לניידת טיפול נמרץ שיצאה לקראתנו", הוא מספר.
צוות הניידת דיבר איתו ללא הפסקה כדי לשמור על ערנותו, אבל במהלך הפינוי חלה הרעה במצבו. "על יד דגניה תקפה אותי חולשה, כמו לפני עילפון, והרגשתי שאני צולל", הוא מספר, "הרגשתי נורא. כאבו לי היד והראש ופשוט הלכתי ודעכתי".
הפרמדיק באמבולנס קרע ממנו את החולצה ונטל דגימת דם, שתישלח לבדיקת רעלים. חברי הצוות הזריקו לו נסיוב וניטרו אותו כשהוא במנוחה מוחלטת, מקובע לאלונקה כדי למנוע כל תזוזה שעלולה להעביר את הרעל לאיברי גוף נוספים שלו. "שאלו אותי אם אני יכול לתאר את הנחש ועניתי בוודאות שזה היה צפע", הוא מספר, "מאוחר יותר עידכנו אותי שלוכד נחשים שהוזמן לקיבוץ לכד צפע רעיל ושמן באורך 1.50 מטרים. בינתיים, לחץ הדם שלי כבר לא היה יציב, הדופק עלה ומצבי הוגדר בינוני".
עד שפונה לבית החולים, כל הגפה העליונה - מכף היד ועד לכתף, התנפחה פי שלושה מהרגיל והצהיבה. "הכאב לא היה אנושי", הוא מתאר, "ובבית החולים התחילו הקאות ושלשולים".
במשך כל הלילה עבד צוות חדר המיון כדי לייצב את מצבו. כשחלפה סכנת החיים, הוא הועבר לאשפוז. "אחרי שתי יממות שוחררתי הביתה כשאני סמרטוט, חלש, כאוב ועם יד בעובי של רגל. לא הייתי מסוגל לכלום. לא לאכול בכוחות עצמי, לא להתקלח. שום פעולה שדרשה ממני מינימום מאמץ".
תהליך ההחלמה לא היה מהיר כפי שציפה וקיווה. רק אחרי שבועיים קשים התחילה להסתמן הטבה. "הנפיחות לאט־לאט פחתה, גם הכאבים, אבל עד היום, שמונה חודשים אחרי ההכשה, לא חזרתי לעצמי. הגוף שלי זוכר את הטראומה ומתנהג אחרת. קשה לי להסביר אבל בכל תנועה אני מרגיש שהיא שונה מבעבר. בחודשים הראשונים גם נמנעתי מיציאה מהבית בערבים. נהייתי דרוך יותר, מסתכל על הדרך. אבל מהניסיון שלי, איך אפשר בעצם להתגונן? הרי הנחש הכיש אותי כשאני בתוך חדר מרפסת סגור ומקורה".
האביב ותחילת הקיץ הם "תור הזהב" של הנחשים, שקמים משנת החורף שלהם. "מזג האוויר שהולך ומתחמם מוציא אלפי נחשים לטבע. הם מתחבאים בצמחייה העבותה, שגדלה אחרי חורף גשום מאוד, מה שמגביר את הסיכון להכשה", אומרים במד"א.
על פי נתונים שאספו שם, רק בחודשים האחרונים טופלו 45 אנשים שהוכשו. גבר בן 81 מהשרון נפטר כתוצאה מההכשה, שניים אושפזו במצב קשה, חמישה במצב בינוני ומצבם של השאר הוגדר בינוני־קל. מאז אפריל 2018, מספר האנשים שהוכשו עומד כבר על 199. נתון מדאיג נוסף: 35 אחוז מכלל המוכשים הם קטינים, בהם שמונה פעוטות מתחת לגיל שלוש.
דוראל ארזואן, פרמדיק מד"א ומדריך מקצועי בתחום פגיעות בעלי חיים והכשות, מספר: "שגרת התחקור הרפואי במקרה של הכשה כוללת תשאול לשם זיהוי הנחש. זה חשוב למרות שאנחנו כבר יודעים שמקו באר־שבע וצפונה מדובר בנחש צפע, ודרומה משם - באפעה מגוון. לכל אחד משניהם השפעה שונה על הגוף. אפעה פוגע בדם וגורם לנפיחות חריגה, ואילו הכשת צפע עלולה להסתיים במוות.
"אז נכון שלא תמיד ניתן למנוע הכשה אבל יש פעולות מניעתיות מצילות חיים, שאותן חייבים לבצע. למשל, להימנע מהפיכת אבנים וסלעים, לטייל בטבע בנעליים גבוהות, וגם בחצר הפרטית אין ללכת ברגליים יחפות. צריך לנקוט משנה זהירות לפני שמתיישבים על הקרקע החשופה, על דשא או על סלע. למי שגרים בבתים צמודי קרקע: להקפיד על גיזום הצמחייה, פינוי הגזם והאשפה".
מה לעשות במקרה של הכשה
כן לעשות
ודאו שאכן מדובר בהכשה וחפשו סימני שיניים.
אם ניתן, צלמו את הנחש.
הזעיקו מיד את מד"א.
הרחיקו את הנפגע למקום בטוח כשהוא במנוחה מוחלטת.
הסירו ממנו תכשיטים ובגדים שצמודים לאיבר שהוכש. במקרה של התנפחות, הם עלולים לפגוע בו.
לא לעשות
לא למצוץ את הארס.
לא להניח חסם עורקים.
לא לחתוך את מקום ההכשה.
לא להניח קרח.
לא להאכיל או להשקות את הנפגע.
לפנייה לכתב/ת 
