"שעה ורבע במעמקים": הסכנה במנהרות הכרמל
לאחר תאונות נמנעים מפעילי המנהרות מלפתוח את מעברי החירום, ונהגים נתקעים בהן זמן רב. "פתאום כולם עוצרים. המשטרה לא מצליחה לפלס דרכה בין המכוניות התקועות. העשן מחניק, הטלפון לא קולט, אף אחד לא יודע מה קורה". וגם: אילו אמצעי בטיחות נהוגים במנהרות דומות בעולם?
תשע שנים אחרי שנפתחו, מנהרות הכרמל הן ציר תנועה מרכזי וחיוני עבור תושבי הצפון ורכס הכרמל, ולכל נהג אחר שחולף באזור ומוכן לשלם כדי לעקוף את הפקקים בעיר התחתית של חיפה. התושבים מתלוננים על המחיר הגבוה של הנסיעה במנהרות (שבעה שקלים למקטע למנויים), אולם מספר המשתמשים רק הולך וגדל. למרות העלייה במספר המשתמשים, התשתיות במנהרות לא מורחבות בהתאם, ובמקום יש תאונות דרכים רבות. למרות שבמנהרות מותקנים אמצעי בטיחות רבים, הם לא מופעלים כראוי בשעת הצורך, מה שיוצר עומסי תנועה חריפים.
המנהרות נועדו לפתור את בעיית עומסי התנועה, אך הכניסות אליהן בשעות השיא הופכות בעצמן לפקק תנועה. בשעות אחר הצהריים אין זה נדיר להיתקע בפקק בין כביש 2 לכניסה המערבית למנהרות, ובהמשך בצוואר הבקבוק שיוצר חיבור המנהרות לכביש 22. ראשו של הפקק ב"כיכר המכולות", שבין לב המפרץ למסוף המכולות, וזנבו כמעט ביציאה מהמנהרות עצמן.
לצפיפות הזו יש השלכות. על פי נתוני מגן דוד אדום, במחצית הראשונה של שנת 2019 היו במנהרות 11 תאונות דרכים, שבהן נפצעו 20 בני אדם, רובם באורח קל. רק בחודשיים האחרונים היו במקום ארבע תאונות שרשרת, בהן היו מעורבות שש או שבע מכוניות. כאשר מתרחשת תאונה שכזו, המנהרות נסגרות לכניסת כלי רכב נוספים. נהגים רבים דיווחו כי במהלך הטיפול בתאונות, הם נלכדו בתוך המנהרה בלי יכולת לצאת, וללא אפשרות ליצור קשר עם העולם החיצון כדי להתעדכן במתרחש.
במנהרות נבנו אמצעים המאפשרים לפזר את הפקק במקרים שכאלה, באמצעות הפניית התנועה למנהרה מקבילה. אך חברת כרמלטון המנהלת את המנהרות לא משתמשת בהם, והנוסעים נתקעים זמן רב בפקקים מיותרים.
התאונה האחרונה אירעה ביום ראשון השבוע, בקטע המנהרה שבין הצ'ק פוסט ליציאה בנווה שאנן. יועץ התקשורת אייל פרדיס היה בין הנהגים שנקלעו לאזור, והוא תיאר בפוסט בפייסבוק את החוויה: "יצאתי לפגישה חשובה מקריית טבעון לתל אביב. לקחתי שלוש שעות, הווייז הוביל אותי למנהרות הכרמל, ופתאום כולם עוצרים. תאונה. המשטרה לא מצליחה לפלס דרכה בין מאות המכוניות הלכודות במנהרה, העשן של מאות מכוניות עומדות מחניק, חכמולוגים מנסים בכל דרך להימלט, הטלפון לא קולט, אף אחד לא יודע מה קורה. אחרי שעה ורבע במעמקים יצאתי אל האור. את הפגישה פיספסתי, אלפי שעות עבודה הלכו לאיבוד".
תאונות קטלניות במנהרות הכרמל:
פברואר 2014: הרוג ראשון במנהרות
אפריל 2015: צעיר נהרג בהתנגשות עם המטרונית
אפריל 2016: נערה נהרגה, 5 נפצעו באורח קשה
הנהגים שהיו תקועים בפקק במשך יותר משעה הביעו תמיהה על כך שהנהלת המנהרות לא עדכנה את הנהגים במתרחש באמצעות מערכת הכריזה, וגם לא פינתה את המנהרות באמצעות הפנייתם למנהרה המקבילה, דרך מנהרות הקישור. מערך מנהרות הכרמל מורכב מארבע מנהרות, שתיים לכל כיוון, וביניהן מנהרת קישור בכל 250 מטר, בה יכולים לעבור הולכי רגל. כל מנהרת קישור שלישית נבנתה ברוחב מספיק למעבר כלי רכב, כדי שבשעת הצורך ניתן יהיה להפנות דרכה את כלי הרכב למנהרה המקבילה, ולאפשר להם לצאת בחוף הכרמל או לחזור לאזור הצ'קפוסט. אך במצב כזה צריך לעצור את התנועה במנהרה המקבילה, מה שיסב הפסד כספי למפעילי המנהרה.
הוא הוסיף כי עוד נקודת תורפה היא עמדות התשלום ביציאות, בעיקר זו המערבית. "יש לא מעט מקרים שבהם רק עמדה אחת פעילה. כאשר נוסעים בנתיב הימני לקראת סיום המנהרה, יש עיקול שבו לא ניתן לראות האם העמדה הימנית פעילה. פתאום, מטרים ספורים מהיציאה, אתה מגלה שאתה חייב לעבור לנתיב השמאלי. המשמעות היא שאתה צריך לחצות עכשיו שלושה נתיבים תוך מטרים בודדים, כדי להגיע לעמדת התשלום".
גם ליאור אלהרר, תושב קריית אתא העובד בבניין חברת החשמל בחוף הכרמל ומשתמש במנהרה באופן קבוע, מעיד כי מיעוט המסלולים לכיוון עמדות התשלום בצד המערבי הוא גורם מסכן. "במקרים רבים, נהגים נכנסים לנתיב של נהג אחר. הרבה פעמים יש פקק בגלל חוסר במסלולים, וזה יוצר מצב מסוכן שבתוך המנהרה יש פקק והנהגים נאלצים לבלום בהפתעה".
אורכן הכולל של מנהרות הכרמל, מנקודת הכניסה עד נקודת היציאה, הוא כמעט שישה קילומטרים, והקטע שבין חוף הכרמל לנווה שאנן הוא המנהרה הארוכה ביותר בישראל - אורכה 3.6 קילומטרים. במערך המנהרות מותקנים אמצעי בטיחות שונים, בנוסף למעברי החירום שהוזכרו. מצלמות אבטחה מכסות את כל שטח המנהרה ומשדרות לחדר בקרה. חיישנים מנטרים מדדים שונים כגון מהירות, צפיפות וטמפרטורה. בהתאם לנתונים אמורים במרכז הבקרה לקבוע למשל את מהירות התנועה המותרת במנהרה.
אך למרות שלל אמצעי הבקרה, רק בקטע המנהרה שבין נווה שאנן לצומת הצ'ק פוסט מותקנות מצלמות מהירות של המשטרה. במקום מותקנות שתי מצלמות, ובמהלך הנסיעה ניתן להבחין כיצד הנהגים מאטים ומקפידים לנסוע במהירות המותרת באזור המצולם.
בנוסף למצלמות ולחיישנים, מותקנים גם מאווררי ענק ששואבים מהמנהרה את העשן במקרה של שריפה, ומחדירים אליה אוויר נקי כל העת. מערכות לכיבוי אש מתוקנות כל 83 מטר. רשתות סלולריות עובדות במנהרה, אולם הקליטה לעתים משובשת. גם מכשירי הניווט ממשיכים לעבוד בתוך המנהרה, אולם מכשירי הרדיו יפעלו רק אם הם מכוונים לתדר אחד - 107.5 של רדיו חיפה.
במנהרות דומות בעולם אמצעי הבטיחות מחמירים יותר
לאור הבעיות במנהרות הכרמל, בדקנו אילו אמצעי בטיחות נהוגים במיזמים דומים בעולם. בחנו את המערכות בשתיים מהמנהרות הארוכות בעולם: מנהרת לארדל בנורבגיה ומנהרת יאמטה ביפן.
מנהרת לארדל בנורבגיה נפתחה לתנועה בשנת 2000 והיא הארוכה ביותר בעולם - כ-25 קילומטרים. למרות אורכה, למנהרה אין יציאות חירום, אך הושקעו בה מיליוני יורו באמצעי בטיחות. בכל 250 מטרים מותקן טלפון לשיחות חירום, שמחובר למוקדי המשטרה, מכבי האש ואפילו לחדר המיון של בית החולים הקרוב. בנוסף המנהרה מאובזרת במטפי כיבוי המונחים על הקירות במרחק של 125 מטרים האחד מהשני.
בכל פעם שמישהו במנהרת לארדל מרים את שפופרת טלפון החירום או את אחד ממטפי הכיבוי, מיד מופיעים בכניסה למנהרה תמרורי עצור, ולנוסעים בתוכה מוצגים תמרורים המורים להם לפנות את המנהרה באמצעות פניית פרסה, או יציאה מהקצה השני. לצורך כך יש במנהרה 15 מפרצים שמיועדים לביצוע פניית פרסה. בנוסף, בכל צד של המנהרה ישנן שלוש מערות גדולות. גומחות חירום פרוסות בה בכל חצי קילומטר, כדי לעזור לכלי הרכב לפנות לאחור או להימלט לצד.
בשל אורכה, הוקם בתוך המנהרה מפעל לטיהור האוויר. מאווררים מזרימים את האוויר מהמנהרה אל המפעל, שם הוא עובר סינון מאבק, חנקן דו חמצני וחלקיקי זיהום.
בטוקיו בירת יפן חולפת מנהרת יאמטה מתחת לרחוב הנושא את אותו השם. אורכה 18.5 קילומטרים. הכניסה לאוטובוסים אסורה, ולאורכה יש כמה נקודות יציאה. במנהרה אפשר למצוא טלפוני חירום בכל מאה מטרים, מטפי כיבוי ולחצני מצוקה. בכל 350 מטרים יש מדרגות חירום ליציאה מהירה ובטוחה מהמנהרה. לאורך כל המנהרה, שמרושתת כמובן במצלמות, יש צינור אוויר שמספק אוויר נקי ללא אבק, ומתקן לטיהור האוויר מטהר אותו ופולט למנהרה בכל דקה אוויר נקי חדש.
תגובות
חברת כרמלטון, מפעילת מנהרות הכרמל, סירבה להסביר מדוע לא פונו כלי רכב שהמתינו השבוע במשך יותר משעה לצורך טיפול בתאונת שרשרת. מהחברה נמסר: "תכניות הבנייה ונהלי ההפעלה עומדים בכל התקנים הדרושים ואושרו במלואם על ידי הרשויות המוסמכות, לרבות נהלי ההפעלה באירועי בטיחות, בין כל גופי החירום הרלוונטיים. לוחות הזמנים באירוע חירום כפופים לדרישות כוחות החירום, לרבות חקירת האירוע ופינוי מפגעים".
עוד נמסר: "לעניין נפחי התנועה נציין כי לאור מגמת הגידול הנמשכת בהיקפי התנועה במנהרות הכרמל, פועלת הנהלת החברה בשיתוף עירית חיפה ומשרד התחבורה למציאת פתרונות להרחבת דרכי הגישה למנהרות הכרמל, בעיקר בצומת מגורשי ספרד ובכיכר המכולות, המצויות בתחום האחריות של עירית חיפה".
ממשטרת חיפה נמסר: "המנהרות הן באחריות גוף פרטי, לרבות זמינות הכניסות בהתאם לנפחי התנועה, לצד עמידה בהנחיות של גורמי המקצוע בתחומי התנועה וההנדסה. משטרת ישראל מבצעת אכיפה ממונעת בתוך המנהרות ומחוצה להן, עם מגוון אמצעים, לשם שמירה על בטחון משתמשי הדרך בהתאם לניתוח מגמות התנועה, תוף מתן דגש לבטיחות השוטרים והנהגים.
"מבדיקת נסיבות התאונות האחרונות בתוך מנהרות, עולה כי הגורם הוא אי שמירת מרחק, ולפיכך במשטרה מבקשים מציבור הנהגים להתאים את מהירות הנהיגה לתנאי הדרך, תוך שמירת מרחק נדרש והימנעות מעבר בין נתיבים, באופן הגורם לבלימות חירום".
לפנייה לכתב/ת 
