אילן דר: "דבר כזה מטופש וחכם עוד לא היה פה"
בעשור התשיעי לחייו, אילן דר מגלם את ראש המוסד בקומדיה הפרועה מאוד "המוסד". "זה סרט שעוד לא נעשה כמוהו בארץ", הוא אומר בריאיון, ומסביר את חשיבות ההומור השטותי לתרבות המקומית: "כולם מתעסקים עם הערבים ועם הבעיה הפלסטינית, אבל פה זה מצחיק כדי להצחיק"
לפני יותר מעשור הבמאי אלון גור אריה סיים את סרט הגמר שלו. לא עניין שמצדיק כתבה או איזכור מיוחד, אילולא היה מדובר בסרט פולחן שהוקרן מאות פעמים בהקרנות ליליות בסינמטק תל אביב, וצבר עדת מעריצים שלמה ונאמנה. מדובר כמובן בסרט "המוסד הסגור", פרודיה בהשראת סרטי "האקדח מת מצחוק" על אחד הארגונים החשאיים והחזקים בעולם כולו - המוסד.
יש הרבה ניסיונות לעשות קומדיות מצחיקות, אבל לא תמיד זה מצליח. למה דווקא זאת כן?
"זה הכל אלון גור אריה. הוא בחור מוכשר. יש לו ראש משוגע וזה כל כך מטופש שזה פשוט תענוג. יש שם קטע למשל שקוברים מכונית, עושים לה הלוויה. זה מצחיק".
הופתעת בזמנו מהמעמד הפולחני שהסרט הקצר צבר?
"ממש לא. גם אז הייתי בטוח שזה יתפוס חזק וזה באמת תפס. במשך יותר מעשור הקרינו אותו".
דר מגלם בסרט את ראש המוסד, אדם שמנסה בכל כוחותיו לא לעשות כלום - גם כשיש משבר דיפלומטי ואזרח אמריקני נחטף בשטח ישראל, מה שמאלץ שיתוף פעולה עם ה-CIA. אשתו (גילה אלמגור, שגונבת את ההצגה בכל פעם שהיא מופיעה על המסך) לוחצת עליו להישאר יותר בבית ולהתמסר פחות לעבודה. הוא עצמו מאמין שאם הוא ימשיך לא לעשות כלום, הוא עוד יזכה להדליק משואה. אפשר לקרוא פה ביקורת על הממשלה, אבל דר מסרב להתייחס לזה ככה. "זה ממש לא תואם את המוסד. המוסד עושים דברים נפלאים - אבל זה נהדר לצחוק עליו".
לדבריו, סרטים כאלה חיוניים לחברה הישראלית: "זה מאוד חשוב. הצרה היא שאין את הכוח כבר, כולם מתעסקים עם הערבים ועם הבעיה הפלסטינית. פה לא - פה זה מצחיק כדי להצחיק".
דר, שנמצא בתעשיית הבידור עוד לפני שהייתה פה בכלל תעשייה, עשה כמעט כל תפקיד אפשרי במהלך הקריירה שלו. אם זה התפקיד המיתולוגי שלו בתור אילן ב"קרובים קרובים" או בקולנוע הישראלי בסרטים כמו "מיתה טובה". אבל מבחינתו אין לו העדפה לשום דבר: "אני בן 82 וחצי, אז עשיתי הרבה דברים. אני מעדיף הכול, אז זו דרמה טובה אז דרמה, אם זו קומדיה אז זו קומדיה ואם זה תיאטרון אז זה תיאטרון. לכל אחד יש היתרונות והחסרונות שלו".
יש תפקידים שעדיין מפתיעים אותך?
ממש לא. איזה תפקידים יפתיעו אותי? מה כבר יכול להפתיע אותי בגיל כזה?"
ברמת האיכות או העומק שנדרש ממך למשל.
"לא, זה שטויות. כל תפקיד יש לו את היתרון שלו ואני משתדל לעשות את זה כמו שצריך".
ביומיום שלך, אתה עובד על קבלת תפקידים חדשים?
"אני לא מתכנן שום דבר. מה שיבוא יבוא, מה שלא יבוא גם כן טוב".
