רצים? 5 נורות האזהרה הבריאותיות שאתם חייבים להכיר
אין ספק כי ריצה היא פעילות ספורטיבית בריאה וחשובה שיכולה לסייע בהתמודדות עם מצבי מחלה רבים, אך גם היא לא חפה מפציעות. כך תזהו את הסיכונים ואת תמרורי האזהרה שמקדימים אותם
לבד עם מוזיקה או דווקא בקבוצה: בשנים האחרונות ריצה הפכה לאמצעי פופולרי לשמירה על שיגרת כושר בריאה, והיא חובקת מגוון רחב של גילים מכל קשת האוכלוסייה. הסיבה כנראה טמונה בפשטות שבפעילות, אשר לא דורשת אמצעי מתוחכם כלשהו לביצועה פרט לזוג נעלי ריצה ומזג אוויר נוח (וגם על אלה ניתן להתווכח). היא מהנה ושווה לכל נפש.
כתבות נוספות:
רצים וטבעונים: מה כדאי לאכול לקראת המרתון?
ספורטאית, לא רקדנית: ליאור תייצג את ישראל בספורט על עמוד
התרגיל החשוב שאתם לא מכניסים לתוכנית האימונים שלכם
מחקרים רבים הוכיחו בעבר ומוכיחים גם היום את היתרונות העצומים הגלומים בפעילות גופנית סדירה, ובכלל זה גם ריצה בהפחתת תחלואה ובשיפור איכות החיים. ריצה גם מציבה אתגרים לאנשים בעלי סף ריגוש ספורטיבי גבוה. הסופר היפני הידוע, הרוקי מורקמי אף הגדיל לתאר את השפעותיה המנטליות בצורה יפה כל כך, בספרו "על מה אני מדבר כשאני מדבר על ריצה".
על אף כל אלה, חלקנו ימצא שריצה טומנת בחובה גם סיכונים שאינם תמיד מוכרים, פרט לסיכונים הידועים של מכת חום או עומס יתר על מערכת הלב וכלי הדם, באנשים לא מאוקלמים או לא מאומנים, הנחשפים לפעילות עצימה.
כשרצים יותר מדי
ריצה כרוכה בניתורים חוזרים ונשנים פעמים רבות בכל אימון. מבחינה מכנית, בכל נחיתה המתבצעת בזמן ריצה נוצר עומס על מערכת השריר-שלד והמפרקים השווה למספר פעמים משקל גופו של המתאמן. בזמן אימון עומסים מתמשכים אלו יכולים להצטבר לעוצמה של טונות. על כן נכללת הריצה בקבוצת ענפי ספורט המסווגים כ-High Impact Sport.
הפציעות הקלאסיות של ריצה מכונות "פציעות שימוש-יתר" (Overuse Injuries), מביניהן הידועות ביותר הן "שברי מאמץ". שבר מאמץ הוא מצב בו נגרמת פגיעה מיקרוסקופית בחוזק העצם, אשר לא מגיעה לכדי ריפוי מלא בטרם נוצר עומס חוזר אשר מחמיר את הפגיעה.
בהיעדר זמני מנוחה מתאימים בין האימונים וזמן החלמה מספק, בחלק מהרצים שבר זה יכול להחמיר ולהתקדם. השברים יכולים להיות באזורים שונים בגוף, אך על פי רוב יופיעו בגפיים התחתונות מגובה כפות הרגליים ועד גובה מפרקי הירך.
הפציעה תתבטא בכאב בעקבות מאמץ ותיתכן אף צליעה בהתאם למיקום השבר ודרגת החומרה שלו. חלק משברי המאמץ הם שברים לא מסוכנים כיוון שהם נוטים להחלים מהר יחסית ואינם יוצרים שבר מלא של העצם (בעיקר שברי המאמץ הקלים בשליש המרוחק של השוקיים הנפוצים מאוד), אך חלקם האחר יכול להיות מסוכן והוא מחייב אבחון מהיר.
החשיבות שבאבחון המוקדם
דוגמא לשבר מאמץ מסוכן הוא שבר בצוואר הירך. פציעה זו גורמת לכאב מפשעתי על פי רוב (הכאב יכול להופיע במיקום אחר בירך ולעיתים להגיע עד לגובה הברך) והוא יתבטא בצליעה.
קבוצת הסיכון העיקרית היא בעיקר נשים ספורטאיות בעלות משקל גוף נמוך. גורמי הסיכון להופעת שבר זה כוללים הפרעות במחזור החודשי וסיפור של הפרעות אכילה כיום או בעבר, המחלישים את העצם וחושפים אותה לסיכון של הופעת שבר מאמץ.
כאב מפשעתי המתבטא בצליעה באישה רזה בעקבות ריצה מחייב פנייה מיידית לאבחון רפואי. הדחיפות נובעת מהעובדה כי שבר לא מאובחן עלול להפוך לשבר מלא ואז יידרש ניתוח על מנת למנוע פגיעה קשה במפרק הירך עצמו.
פגיעות שימוש-יתר נוספות המאפיינות רצים כוללות דלקות כרוניות בגידים, כאשר גידי ההמסטרינגס (גידי המיתר) מהווים לרוב את רוב הפגיעות. פגיעה זו יכולה להתבטא בכאב בירך האחורי מקורב ולעתים בגובה הישבן.
לעתים אף נוצרות דלקות כרוניות בגיד האכילס, גיד הפיקה ועוד. מצבים אלו אינם מחייבים דחיפות אבחונית, אך יש להגיע בהקדם האפשרי לאבחון ולטיפול מתאים.
פגיעות נוספות בעקבות ריצה יכולות להופיע גם בתוך המפרקים עצמם, כמו למשך פגיעות בסחוס במפרק הירך, פגיעות במיניסקוס הברך ופגיעות בסחוס מפרק הקרסול. פגיעות אלה בתוך המפרקים יכולות לעתים להוביל להגבלה בתנועות המפרק, לצליעה, ולעתים לנפיחות של ממש.
מהן נורות האזהרה שמצדיקות בדיקת רופא?
1. כאב המתבטא בנפיחות במפרק והגבלת טווח התנועה.
2. כאב אשר נמשך מספר ימים ללא הטבה.
3. כאב הגורם לצליעה.
4. כאב הגורם להופעת רעשים במפרק.
5. כאב אשר מונע שיפור בביצועי הריצה על פני ימים ושבועות.
במקרים אלה יומלץ על פי רוב בשלב הראשון לעבור מעיסוק בריצה אל פעילות ספורט אשר מסווגת כ-Low Impact Sport כמו אופניים, שחייה או הליכות. פעילות מסוג זה מתאפשרת ברוב מצבי הפציעה שתוארו ללא החמרה בפציעה.
במקביל ובהתאם לחומרת הסימפטומים ניתן יהיה להשלים הליך אבחוני (אז נעשה שימוש באמצעי הדמיה כגון צילומי רנטגן, הדמיית תהודה מגנטית, או אחר) ולהציע טיפול ממוקד יותר.
עם זאת, כמובן שרצוי מאוד לחסוך מראש את הופעת פגיעות אלו. חשוב לזכור כי למשטח עליו רצים יש חשיבות. משטחי אספלט הם בעלי תכונות ירודות מאוד של בלימת זעזועים, לעומת משטחי כורכר ואדמה, למשל, הבעלי תכונות משופרות לבלימת זעזוע. על כן ההמלצה היא לרוץ ריצות שטח על פני ריצות כביש.
ומה לגבי נעלי הריצה? מחקרים שנעשו לאורך השנים לא הצליחו להגדיר סוג ספציפי של נעליים האופטימלי למניעת פציעות. מסתבר כי הנעל הנוחה ביותר היא הנכונה ביותר, ולעתים רצים שונים ייהנו מנוחות שונה בנעליים של יצרן אחר. על כל אדם לבדוק על גופו את הנעל הנוחה עבורו.
הכותב הוא מנהל שירות פציעות ספורט במרכז הרפואי מאיר
ריצה ללא תאונות מתחילה בקשירת שרוכים נכונה. כך תעשו זאת נכון:
לפנייה לכתב/ת 
