המורים שעשו לנו את השנה
המחנכת שהגיעה לביקור כדי להיפרד מתלמידה, המורה שדאג להדגיש לכל ילד את החוזקות שלו והמנהלת שהגיבה לילדה שהגיעה לבירור בחיוך במקום בנזיפה. מסיימים שנה באופטימיות
השבוע יצא לי לשבת ברכבת ליד מישהי, ומפה לשם התחלנו לדבר (מוזר אבל קרה). היא מורה ואני הרגשתי שמצאתי נציגה של משרד החינוך כדי להפיל עליה את כל התסכולים שלי על מורה מקצועית מסויימת שלא עושה מה שצריך כדי שהתלמידים שלה יצליחו.
אבל בשניה שלקחתי הפוגה ונתתי לה לדבר, היא סיפרה על הצד של המורים, האתגרים שיש להם במערכת שהורים לא תמיד מודעים אליהם, כמו מורה חדש שנכנס לבית ספר ולא תמיד מצליח להשתלב, התמודדות מתסכלת עם ילד בכיתה שמשפיע על כל האווירה, הורים שמתקשרים בשעות הזויות ועוד אתגרים והתמודדויות.
קראו עוד:
איך למנוע מהילדים להסתבך בחופש הגדול
אסטרטגיית החופש הגדול שכדאי להכיר
כמובן שהיא גם ציינה את השכר של המורים ואני הדגשתי את החופשים. היא אמרה שיולי-אוגוסט זה לא בדיוק חודשיים חופש ואני הזכרתי לה את פסח, וככה הגענו ליעד ואיחלנו אחת לשנייה חופש נעים - היא בבית עם הילדים (חוץ מסיכומי שנה ופתיחת שנה, זוכרת, זוכרת) ואני מול המחשב.
כרגיל החיים הם לא שחור ולבן, וכמו בכל מקום עבודה, יש עובדים מכל הסוגים ועם רמות שונות של מוטיבציה.
כדי לסיים את שנת הלימודים בנימה אופטימית, הנה כמה סיפורים של אנשי חינוך שעושים את ההבדל בין להגיע לכיתה כי אין ברירה לבין להגיע לבית ספר ואפילו לחייך. יש לציין שהגיעו עוד הרבה סיפורים מרגשים אבל הילדים ביקשו לא לפרסמם כדי שההורים "לא יעשו פאדיחות".
ביקור בית מפתיע
אתחיל בסיפור אישי - לפני כמה שנים, כשבתי למדה בבית ספר יסודי "תשרי" בקרית השרון, הגיעה מורה חדשה בשם ורד אלגלי. כשקיבלנו את השיבוץ התאכזבתי שלא קיבלנו מורה ותיקה ומנוסה יותר ותהיתי איך היא "תחזיק את הכיתה".
ואז התחילה השנה, ובכל שבוע הבת שלי חזרה עם סיפורים על המורה, ופתאום דרך הסיפורים גיליתי מישהי שחושבת מחוץ לקופסה, שמסתכלת על כל ילד כעולם ומלואו ובעיקר שמצליחה ללמד כיתה של ילדים שאוהבים לדבר בלי סוף.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
השיא היה שבסוף שנה עברנו דירה והיא התקשרה אליי ואמרה שהיא רוצה לבוא אלינו הביתה כדי להיפרד כמו שצריך. היא הגיעה עם מתנה וישבה אצלנו שעתיים. כתבה לבת שלי מכתב על כמה היא מאמינה בה וסומכת עליה שתצליח בכל מקום והתעקשה שהיא תתקשר אליה בסוף יום הלימודים הראשון ותספר איך הוא עבר עליה.
המחווה הזו לא ריגשה רק את הבת שלי אלא את כולנו. כמובן שהיא לא הייתה חייבת לבוא ובטח לא לשבת איתה שעתיים ולדבר איתה אבל עד היום אני לא בטוחה שהיא יודעת עד כמה המעשה הזה עזר לבת שלי במעבר ונתן לה ביטחון להמשך הדרך.
שאלות שהורים שאלו מורות במהלך השנה:
המחנך שלימד את התלמידים להאמין בעצמם
"המחנך של מיי, אבי גרצמן מחטיבת שז"ר בכפר סבא, קיבל אותה ואת הכיתה שלה בכתה ז' כשנכנסה לחטיבת הביניים בשנה שהייתה גם שנתו הראשונה בחינוך והיה מורה שלה במשך שלוש שנים", מספרת מורן מישל.
"מיי דורשת מעצמה המון מכל בחינה, לכן גם הרבה פעמים היא בלחץ מהלימודים וממבחנים, למרות שמבחינה אובייקטיבית כולם יודעים שהיא נהדרת ושהיא מצליחה במבחנים. אבי קלט אותה ישר ותמיד היה קשוב ופנוי לשיחות כשהיינו זקוקים לכך.
"באופן מתמיד הוא אמר לה כמה היא טובה ומוצלחת ודאג לחזק את הבטחון שלה. ביום האחרון ללימודים מיי נכנסה עם חברות לאוטו שלי בהתרגשות והן סיפרו שבחלוקת התעודות אבי ניגש לכל ילד ואמר עליו משפט חיובי.
"הבנתי שכל מה שעשה עבורה במשך שלוש שנים זה לא רק בשבילה, אלא שהוא מחנך שרואה את הילדים, כל אחד בפני עצמו ובזכות מה שטוב בו, ובעיני אין דבר חשוב שיותר שמחנך צריך לעשות מאשר ללמד ילד להאמין בעצמו.
"היא נעדרה המון בכיתה ח׳ כי קצת התעייפה, בטח בעיקר מעצמה ומאלף הפעילויות שלה בבית הספר, אבל הוא לא לחץ, וממש לאט-לאט עודד אותה לחזור למסלול, לאסוף את עצמה ולמצוא את מקומה במסגרת ומול המטרות שלה.
"ובאמת, בכיתה ט' היא הגיעה באנרגיות כל כך גבוהות וחישבה כל חיסור שלה, גם כי לא רצתה לאכזב אותו וגם כדי לעמוד במטרות שהציבה לעצמה".
רגישות ואנושיות
"נחשפתי לגישה הייחודית של אתי בנימין, מנהלת בית ספר היסודי "איילון" בתל אביב, כשבתי יהלי בחרה לא להשתתף באחד משיעורי ההעשרה ונשלחה לחדר המנהלת לבירור", מספרת יעל צמח-גרינשפון.
"בצעד חושש היא פסעה לתוך החדר, אך להפתעתה היא לא ספגה נזיפה כפי שציפתה, אלא התקבלה בחיוך וברצון אמיתי, להבין מה הניע אותה להתנגד לתוכן השיעור.
"לאחר שהיא פרשה בפניה את הרקע לאירוע, 'החזירה' לה אתי בחוויה משלה ושיתפה אותה בסיפור משנות ילדותה. בהמשך חשפה גם את התחושות שליוו אותה כתלמידה בסיטואציות שונות, על מנת להגיע ולרכוש את האמון של הילדה הניצבת מולה ולמצוא יחד פתרון ותובנות, לפעם הבאה שבה תתפתח דילמה.
"הסיפור הזה הוא רק דוגמה אחת הממחישה את אישיותה המיוחדת של המנהלת המשלבת בין דמות סמכותית ואסרטיבית, לבין אישה חמה, רגישה ואנושית, שיודעת לגעת בתלמידים ולהעצים אותם על פי דרכם. הדרך שלה להגיע לכל אחד בהתאמה אישית באה לידי ביטוי גם כלפי צוות המורים וההורים.
"יש לאתי מטרה אחת קדושה - לשפר את החינוך על ידי הטמעת ערכים, מיומנויות וידע. היא משמשת דוגמה אישית לכולם ומקדמת את השליחות הזו לשיפור עתיד העולם".
לפנייה לכתב/ת 
