לפני 111 שנים: האסטרואיד שהאיר את שמי סיביר
ב-1908 התרחש 'אירוע טוּנְגּוּסְקָה', שבסיביר הרחוקה, ובעקבותיו הוכרז יום האסטרואיד שמצויין מידי שנה ב-30 ליוני. אז ממה עשויים אסטרואידים, איפה תמצאו הכי הרבה במערכת השמש, מה הסיכוי ששוב יתנגש בכדור הארץ אסטרואיד כמו ההוא שהשמיד את הדינוזאורים, ומתי צפוי לחלוף אחד מאוד קרוב לכדור הארץ?
המזל הוא, שזה קרה באזור לא מיושב בסיביר וניתן לשער שאם הוא היה פוגע במקום מיושב לא היה נותר אדם בסביבתו שהיה יכול לספר מה אירע. 60 מיליון עצים קרסו תחתם ברדיוס של כ-25 קילומטרים. משלחות החיפוש שיצאו לאזור בעל תנאי גישה קשים מאוד מעולם לא מצאו את שרידי האסטרואיד, אך מיפו את מוקד האירוע שנראה בבירור, היות וכל העצים נמצאו מוטלים ארצה בצורה מעגלית, פונים החוצה מהמוקד, ברדיוס של כ-15 עד 30 קילומטרים. בטווח זה הושמד גם כל החי והצומח, וגם שני עשורים לאחר הפיצוץ נצפו מעט מאוד חיים בסביבה, והצמחייה לא התאוששה.
מהו אסטרואיד?
האסטרואידים הם גופים עשויים סלעים עשירים בברזל, חומרים אורגניים ומעט קרח. הם נוצרו במערכת השמש שלנו בתחילת דרכה. ובהתחלה, כמו בהתחלה, היה שם תוהו ובוהו, וכולם התנגשו בכולם והתרסקו ושינו צורה. אבל עם הזמן האסטרואידים תפסו כיוון והחלו לנוע במסלולים קבועים סביב השמש, באזור המוכר יותר שקיבל את השם 'חגורת האסטרואידים', הממוקמת בין המסלולים של כוכבי הלכת מאדים וצדק. כיום ידוע שבחגורה יש לפחות 468,000 אסטרואידים בגדלים שונים הנעים בין גודל של כדור טניס לבין קוטר של מאות קילומטרים.
האסטרואיד הגדול ביותר בחגורת האסטרואידים הוא 'קרס'. קטרו 975 קילומטרים והוא גם הראשון שהתגלה ממש במקרה על ידי האסטרונום האיטלקי, ג'וזפה פיאצי, כשחיפש כוכב לכת נוסף במערכת השמש. או כמו שאומרים אצלנו "חיפש אתונות ומצא מלוכה".
אך יש עוד רבים אחרים שמסתובבים קרוב אלינו. אחד מהם הוא אֶל החשיכה והרשע במיתולוגיה המצרית - 'אפופיס' - אסטרואיד די גדול במונחים שלנו. קוטרו 270 מטרים והוא גם צפוי לחלוף ב-13.4.2029 סמוך מאוד לכדור הארץ - פחות מ-30,000 קילומטרים - נמוך יותר מלווייני תקשורת החגים סביב כדור הארץ במסלול גאוסטציונרי ועשירית מהמרחק בינינו לבין הירח. אותו גם נוכל לראות אפילו ללא טלסקופ. ואגב הוא צפוי לחלוף שוב ב-2036 בסמיכות - אפילו גדולה יותר. רק נקווה שהוא לא יתפרק או ישנה את מסלולו בגלל כוח המשיכה של כדור הארץ - ואו אז יישאר לנו רק להתפלל שלא יפגע באזור מיושב. אך אל דאגה, על פי הערכות, הסיכוי שזה יקרה שואף לאפס, או יותר נכון, 1 ל- 10,989,000.
200,000 טון אסטרואידים חודרים לאטמוספירה מידי שנה
למעשה אירועים בהם פוגעים אסטרואידים בכדור הארץ אינם נדירים. בכל שנה כדור הארץ חוטף כ-200,000 טון של אסטרואידים, מטאורים ושאר חלקיקי אבק שהותירו אחריהם כוכבי שביט שנעים גם הם במערכת השמש. בעשור האחרון אירעו כמה פגיעות משמעותיות - אחד מהם לפני פחות משבועיים. ב-22 ביוני נרשם פיצוץ בגובה רב דרומית לאי פוארטו ריקו, שמיוחס לאירוע דמוי טונגוסקה, אך מגוף שגודלו כמכונית משפחתית. על אף שהוא נחשב לגוף קטן, אנרגיית הפיצוץ הייתה שוות-ערך לשליש מזו של הפצצה הגרעינית, שהוטלה על הירושימה לקראת סיום מלחמת העולם השנייה.
הנזק שהם עושים משתנה בהתאם לגודל ולעוצמת הפגיעה, אך בחישוב גס ניתן לומר שכל עצם או גוף שחודר את האטמוספירה וגודלו פחות מ-100 קילוגרם נשרף לחלוטין בגלל החיכוך באטמוספירה, וכל גוף ששוקל יותר, נותר ממנו כ-10% שפוגע בסופו של דבר בכדור הארץ.
מה יכול להיות עוצמת הנזק? ובכן, לפני 65 מיליון שנה פגע אסטרואיד קטנטן בסך הכול שגודלו כהר האוורסט, בחצי האי יוקטן שבמקסיקו ויצר מכתש (מכתש צ'יקשולוב) בקוטר כ-180 קילומטרים, המעיד על פגיעת אסטרואיד גדול בקוטר של כעשרה קילומטר, וגרם להכחדה המונית של כ-70% מהמינים שחיו אז על פני הכדור, בהם חלק גדול של הדינוזאורים. ואולי זו הסיבה שאין לנו ממש אפשרות לחבק או לגדל דינוזאור חמוד בחצר הבית. חבל? לא בטוח.
מידע נוסף על כוכבי השמיים, תופעות מעניינות, סיורי אסטרונומיה, מידע על כוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים לשנת 2019, תוכלו למצוא בעמוד הפייסבוק שירת הכוכבים
ובלוח השנה האסטרונומי
לשמי ישראל לשנת 2019.
משה גלנץ - שירת הכוכבים
לפנייה לכתב/ת 
