לפועלים וללאומי דרוש מנכ"ל שאינו בנקאי
עזיבת 3 מנכ"לים את תפקידם בחודשים האחרונים מסמנת סיום שלב נוסף בהתפתחות האבולוציונית של מערכת הבנקאות הישראלית. כשהאיום הגדול מגיע מענקיות הטכנולוגיה ומעולם התשלומים החדש, לא מן הנמנע שהמחליפים יגיעו גם הם מעולמות רחוקים מעולם הבנקאות הישן. פרשנות
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בנק לאומי: סאמר חאג' יחיא מונה לתפקיד היו"ר
מנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק עמינח פורשת - לאחר כהונה של 7 שנים
נטישת המערכת הבנקאית: חדוה בר חייבת לבצע בדק בית
רקפת רוסק עמינח בוחנת הצטרפות ל-Team8
בעבר רוב מנכ"לי הבנקים צמחו במערכת הבנקאית, עבדו בה שנים והתקדמו בסולם הדרגות עד לתפקיד הנכסף. במקרים רבים הם גם נשארו זמן רב בתפקיד - גליה מאור ניהלה את לאומי 17 שנה, אלי יונס היה 9 שנים במזרחי טפחות, עמירם סיוון 16 שנים בבנק הפועלים, ועוד.
אבל עולם הבנקאות עובר שינויים דרמטיים וזו רק ההתחלה, כשההנהלות צריכות להשתנות בהתאם. הבנקים הגדולים לאו דווקא צריכים בראשם דווקא בנקאים, מנוסים ככל שיהיו. צריך לצאת מהקופסה ולשקול למנות אנשי מקצוע מתחומים אחרים, עסקיים או טכנולוגיים, במה שעשוי להיות השלב הבא באבולוציה של המערכת הבנקאית.
2. האיום המרכזי שממתין לבנקים הוא זה הטכנולוגי. עם כל הכבוד לתחרות בין הפועלים ולאומי, ובין הבנקים לחברות האשראי שהופרדו מהם באחרונה, האיום שעשוי לטרוף את הקלפים מגיע מענקיות הטכנולוגיה. לאחרונה הודיעה פייסבוק כי תשיק מטבע ושירות תשלומים וירטואלי (ליברה). נכון שיש סימני שאלה סביב הפעילות ומה בדיוק תכלול, אבל כשגוף עם מיליארדי משתמשים נכנס לתחום מסוים, השחקנים המסורתיים צריכים להיכנס לכוננות ספיגה.
ענפים רבים עברו טלטלה בשנים האחרונות בעקבות התפתחויות טכנולוגיות: תיירות, תקשורת, קמעונאות, מוזיקה, ואפילו ענף המוניות. שחקנים ותיקים וגדולים נכחדו או התכווצו. עד כה תחום הפיננסים כמעט שלא נפגע, כי הוא מפוקח, וכניסת שחקנים חדשים אליו קשה יותר. אבל גם החומה הזו נסדקת, ואין ספק שהעולם הזה ייראה אחרת לחלוטין בעוד עשור. השאלה היא האם הבנקים המסורתיים ישרדו זאת.
הבנקים אמנם משקיעים הרבה בהתחדשות טכנולוגית, אך מדובר במשימה סיזיפית כי מערכות המחשוב שלהם מיושנות, וכל שינוי קל כרוך במאמץ רב והשקעה כספית רבה. בשורה התחתונה, שווה לשקול אם בשני הבנקים שמובילים את השוק נכון למנות מנכ"ל המתמחה בהלימות הון, יחסי נזילות ושאר מושגים בנקאיים, או אולי דווקא מישהו שמבין בבלוקצ'יין, מטבעות דיגיטליים ונושאים נוספים מעולם הטכנולוגיה.
4. בעוד בפן העסקי מדובר בקדנציה מוצלחת, מבחינה ציבורית רוסק עמינח לא רוותה נחת. בנקאים לא נחשבים כיום פופולריים במיוחד בציבור, ונראה כי רוסק עמינח משכה אש במיוחד. לא מעט מהדימוי שלה נחקק בתמונה עם נוחי דנקנר בבית קפה, שהפכה לסמל ליחסים בין בעלי ההון והבנקים.
רוסק עמינח גם סבלה ממחאה אישית מתנועת "באים לבנקאים" שהגיעה עד לבני משפחתה ונידונה בבית המשפט. גם הופעתה ב"וועדת הטייקונים", ועדת חקירה פרלמנטרית למתן האשראי לגופים גדולים, לא הייתה משיאי הקריירה ונראה כי העדיפה לא להיות בסיטואציה.
5. רוסק עמינח אמנם הייתה כפופה בשנים האחרונות לחוק שכר הבכירים, אך היא לא יוצאת מהבנק בידיים ריקות. ב-15 שנותיה בבנק היא נהנתה משכר בעלות כוללת של כ-50 מיליון שקל. בנוסף, היא צפויה להיות זכאית לפנסיית גישור שהופרשה לה אחרי כניסת חוק שכר הבכירים לתוקף, ושהיא זכאית לה כי היא צפויה לעזוב לפני אוקטובר (התנאי שנקבע בתוכנית השכר).
ומה הלאה? מזה זמן רב היו שמועות במערכת הבנקאית כי רוסק עמינח מחפשת את דרכה החוצה, ומכוונת לתפקיד בעל ניחוח בינלאומי. במקרה או שלא היא הופיעה לא מעט בכנסים בחו"ל בשנים האחרונות. לפי הערכות היא מנהלת כיום שיחות עם גורמים שונים, בין היתר מעולם ההייטק (בדומה למנהלים אחרים בבנקים שעבדו על התפר שבין בנקאות לטכנולוגיה), וסביר כי בשבועות הקרובים נראה לאן פניה מועדות.
לפנייה לכתב/ת 
