גמלאי המשטרה מקבלים פנסיה של יותר מ-13 אלף שקל, המורים מסתפקים ב-7,700 שקל

תשלומי הפנסיה התקציבית שתשלם המדינה לעובדיה ולעובדי מערכת הביטחון יגיעו ליותר מ-708 מיליארד שקל. כך עולה מהדו"ח השנתי לשנת 2018 של החשב הכללי במשרד האוצר המתפרסם היום (ג').

דחיית הקיצוץ בקצבאות הפנסיה: אפילו לא פלסטר

בוטל הקיצוץ לגמלאים בקרנות הפנסיה הוותיקות

למרות חובת ההפקדה - ל-16% מהשכירים אין פנסיה

מלבד אנשי הקבע ועובדי מערכת הביטחון, עובדי מדינה שנכנסו לתפקיד בשני העשורים האחרונים אינם נהנים מפנסיות תקציביות (על חשבון המדינה, מבלי לחסוך שקל בעצמם כפי ששאר הציבור עושה עם פנסיה צוברת), אולם מן הסתם עדיין ישנם עובדים רבים שנמצאים היום בפנסיה תקציבית או שיפרשו בשנים הבאות עם אותן הטבות מפליגות.

שוטרים בפעילות בהר הבית (צילום: דוברות המשטרה)

סך החבות האקטוארית עבור הפנסיות התקציביות עומדת על 708 מיליארד שקל, מרבית הסכום (58%) עבור עובדים פעילים שעדיין לא יצאו לגמלאות. 40% מהסכום, 285 מיליארד שקל, הוא עבור מערכת הביטחון וצה"ל. אולם בפועל הסכומים גבוהים בהרבה שכן אלה אינם כוללים את פנסיית הגישור שתשולם לאנשי הקבע בצה"ל ומערכת הביטחון בתקופה שבין הפרישה המוקדמת שלהם לגיל הפרישה בשוק - תקופה של יותר מ-20 שנה.

הדו"ח השנתי חושף כי למרות שעברו ארבע שנים מאז ההסכם בין שר האוצר, משה כחלון, לבין שר הביטחון בתקופה זו, משה יעלון, שעדיין לא נחשף לציבור, עדיין לא הותקנו תקנות המסדירות את חישוב פנסיית הגישור. בנוסף, הדו"ח לא כולל את התוספות הנדיבות שנתנו כחלון וראש הממשלה בנימין נתניהו לשוטרים בניגוד לעמדת כל הדרגים המקצועיים עבור "העדר ביטחון תעסוקתי", שאמורים לעלות למשלמי המיסים כשמונה מיליארד שקל בפנסיות התקציביות של השוטרים (ועוד כ-14 מיליארד שקל במשכורות).

תשלומי הפנסיה יגיעו על פי הנתונים החלקיים של החשב הכללי לשיאם בשנת 2038, אז יעמדו על 36.1 מיליארד שקל מתקציב המדינה (בעוד שהיום הם עומדים על 22 מיליארד שקל). היקף תשלום הפנסיות התקציביות ביחס לתוצר מעלה כי שנת השיא היא למעשה השנה בה קצבאות הפנסיה התקציבית עומדות על 1.59% מהתוצר, אולם זאת תחת הנחות די אופטימיות בנוגע לצמיחת המשק ובלאו הכי לא מתייחס לחובות שהמדינה עדיין לא יודעת כמה תדרש לשלם עבורם לאנשי הקבע ומערכת הביטחון.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון. נתנו תוספות נדיבות (צילום: EPA)

פנסיה של 92 אלף שקל בחודש

מהדו"ח עולה כי מחצית מגמלאי צה"ל שפרשו בשנה שעברה מרוויחים מעל 15.2 אלף שקל בחודש (ורבע מהגמלאים מרווחים מעל 17.2 אלף שקל בחודש). הגמלאי שנהנה מהקצבה הגבוהה ביותר בצה"ל מקבל 67.6 אלף שקל, כאשר יחד איתו עוד 14 איש מקבלים קצבה הגבוהה מ-60 אלף שקל בחודש. מחצית מהגמלאים שפרשו בשנה שעברה מהגופים הביטחוניים שאינם צה"ל מרווחים מעל 16.6 אלף שקל.

מחצית מהשוטרים שפרשו בשנה שעברה מקבלים פנסיה הגבוהה מ-13.5 אלף שקל בחודש. יצוין, כי גמלאי משטרה ושב"ס פתחו בשנה שעברה בקמפיין חריג בדרישה לקבל תוספות בהיקף של כ-20 מיליארד שקל עבור "העדר ביטחון תעסוקתי"

בעוד שתקרת הפנסיה התקציבית עבור כלל עובדי המדינה היא 70% מהמשכורת, עבור מערכת הביטחון והמשטרה היא מגיעה עד 76%, שם העובדים נהנים גם מפנסיה עבור השירות הסדיר.  

במערכת החינוך לעומת זאת, מחצית מעובדי ההוראה שפרשו ב-2018 הרוויחו כ-7,700 שקל בלבד. שיאן הפנסיה במערכת החינוך מרוויח 17.6 אלף שקל. בקרב עובדי מדינה שפרשו בשנה שעברה הקצבה החציונית עומדת על 6.7 אלף שקל לחודש, ובמערכת הבריאות על 8.2 אלף שקל (שם השיאן נהנה מפנסיה של 21 אלף שקל בחודש).

עובדי מבקר המדינה שפרשו השנה נהנים מפנסיות (ושכר) גבוהות יחסית, כאשר הקצבה החציונית שלהם עומדת על 21.1 אלף שקל בחודש. השיאן נהנה מפנסיה של 32.2 אלף שקל בחודש עבור שופטים ודיינים שפרשו ב-2018 עמדה הקצבה החציונית על 43.4 אלף שקל בחודש כאשר השיאן נהנה מפנסיה של 92 אלף שקל בחודש.

הפערים הגדולים בקצבאות באים בסתירה לשנות העבודה. שכן גיל הפרישה הממוצע עבור מי שפרש בשנה שעברה בצה"ל היה בשנה שעברה 46, בגופים הביטחוניים שאינם צה"ל היה הגיל 59 ובמשטרה ובשב"ס 54. מנגד, בקרב עובדי הוראה גיל הפרישה הממוצע עמד על 61, במערכת הבריאות 64, בקרב שופטים 66, ביקורת המדינה 64 ויתר עובדי המדינה 65.