סירבו שתיילד: "לא רוצה את הכושית הזאת"
טרי טסמה, מהמיילדות הראשונות בישראל שעלו מאתיופיה, סיפרה לאולפן ynet על תקרית גזענית במחלקת היולדות באיכילוב. "כששתקנו ראיתם אותנו טיפשים וקופים, עכשיו תחכו שבוע בפקק"
טרי טסמה, אחת המיילדות הראשונות בישראל ממוצא אתיופי, עשתה אתמול (שלישי) את דרכה מהמשמרת בבית החולים איכילוב בתל אביב - ונקלעה יחד עם עשרות אלפי הנהגים בכבישים החסומים. כאשר הנהגים האחרים הבחינו בה, התחילו לתקוף אותה, לדבריה, על השעות הארוכות בכבישים.
"הרגשתי שעושים עליי לינץ'", אמרה טסמה בריאיון לאולפן ynet. "אמרתי להם: 'אתם יודעים מה? כל השנים ששתקנו ראיתם אותנו טיפשים וקופים. גם אמרתם לנו את זה. עכשיו השקט שלנו, הסבלנות והסובלנות, הגיעו לקיצם. אתם תחכו פה שבוע בפקק. אני מוכנה לחכות'".
בדבריה שפורסמו אתמול בעמוד הפייסבוק של בית החולים איכילוב, כתבה טסמה: "יומיים אני מתהלכת כמו סהרורית מאז קבלת הבשורה על הירי בנער סלומון טקה. אתמול, במשמרת בחדר לידה, סייעתי לאישה להביא את תינוקה לעולם, ובכיתי יחד איתה. היא על החיים שנוצרו ואני על אלו שהלכו סתם. כשסיימתי את המשמרת עמדתי בפקק במשך ארבע שעות.
"יצאתי מהרכב והנהגים שראו אותי עם מדי המיילדת קיללו אותי מרוב תסכול על האיחור בהגעה הביתה. עניתי לכל נהג וזעקתי את נשמתי כי דמנו לא הפקר", כתבה. "בואו לא נפריד יותר בין דם לדם. נפסיק לשפוט על פי צבע עור, נקבל ונאהב אחד את השני כדי שהנוער האתיופי ידע שיש לו עתיד כאן וסיכוי שווה, שנחיה כבר ללא דעות קדומות ואלא באמת כמו השיר, זה שאני שרה עם ילדיי הקטנים מידי ערב לפני השינה, אתם בוודאי כבר מכירים, 'שבט אחים ואחיות'".
טסמה אמרה כי "זה לא יכול להיות שיש אפליה בגנים ובבתי ספר, ולי כמשכילה עם תארים, בוגרת אוניברסיטת תל אביב, אמא של יולדת אומרת שהיא 'לא רוצה את הכושית הזאת'".
- את תלכי להפגין היום?
"אני לא יכולה, יש לי ילדים קטנים. אבל לבי ונפשי איתם, ואנחנו לא נוותר. אנחנו עם איתן ולא תצליחו לפרק ולרסק אותנו".
טסמה הוסיפה: "אני אוהבת את כל עם ישראל. אני רוצה שנהיה ביחד, אני רוצה שנגדל דור שלום. אני לא שונאת אף אחד, אבל אני לא אוותר על המאבק שלי. מאבק לגיטימי. אני רוצה שתיפסק האלימות של השוטרים. אני רוצה שהשוטרים יספרו עד עשר אם קשה להם לחשוב, אין להם מספיק מוח לחשוב, אז שיספרו עד עשר כמו שאני אומרת לבן שלי בן ה-5".
"עוד הרבה חברות וחברים שלי חווים בדרכים רבות את הגזענות העמוקה שמושרשת במדינת ישראל. אני מבקשת שהמדינה תקום על רגליה ותעשה שינוי. יש לי חלום שכל ילד ייצא מהבית בגאווה. שייצא מהבית כשמישהו שומר עליו. לא בחרדה שמישהו הולך לרצוח אותו".
לפנייה לכתב/ת 
