הרכב נפגע במהומות? אף אחד לא יפצה אתכם
הפגנות העדה האתיופית גרמו לא מעט נזק לרכוש פרטי - וכעת לא ברור מי אמון על הפיצויים לבעלי הרכוש שניזוק. האם חברת הביטוח תשלם, באיזה מצב יתכן שהמדינה תיקח אחריות וכיצד יכול לקוח להימנע מתשלום לנותני שירות בגין אירוע שלא התקיים? שאלות ותשובות
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מחאת העדה האתיופית: כך הפקירה המדינה את שילוב בני העדה במשק הישראלי
מחאה אלימה ויקרה: נזקי ההתפרעויות נאמדים במיליונים
ההפגנה בקריות הפכה לטקס לזכר סלומון: "מכבדים את בקשת המשפחה"
האמצעי היחיד מבחינתו של בעל הרכוש שנפגע להשיב לעצמו את סכום הכסף ששילם לצורך עלות התיקון, היא באמצעות הגשת תביעה נזיקית כנגד הפוגע - מצב שסביר להניח שיסתיים בלא כלום. בדקנו מה אפשר לעשות בסיעו של עו"ד אסף ורשה, המתמחה בדיני ביטוח ונזיקין, ועו"ד מתן שרפי, ממשרד עורכי דין צבי יעקובוביץ’ ושות'.
חברת הביטוח תשלם?
לכאורה, החברה שמבטחת את הרכב בפוליסת מקיף היא הכתובת, אולם הפוליסה התקנית מחריגה נזק שנגרם כתוצאה מפרעות ומהומות. בהנחה שהמבוטח לא הרחיב באופן יזום את הפוליסה ולא רכש כיסוי נוסף - חברת הביטוח אינה צריכה לשלם לו כל פיצוי.
מה לגבי מס רכוש?
החוק נועד לפצות אזרחים על נזקים ישירים ועקיפים שנגרמו כתוצאה ממעשי איבה או פעולות מלחמה שונות, והחל מ־2014 נוספו לחוק תקנות כך שיכלול גם פיצויים עקב מעשה אלימות "הנובע מהסכסוך הישראלי־ערבי". לפיכך, החוק לא מקנה זכות לפיצוי בגין הפגנות שאינן קשורות במישרין לסכסוך.
אז את מי תובעים?
בעל רכוש שנפגע ורוצה להשיב לעצמו את הכסף ששילם לצורך התיקון יכול להגיש תביעה נזיקית כנגד הפוגע. בשלב הראשון יש להגיש תלונה במשטרה בגין הנזק שנגרם, ולקוות שבמהלך בירור האירוע הפוגע יאותר דרך צילומים, מודיעין או תיעוד אחר של האירוע. אם יאותר, יש לבקש את פרטיו מהמשטרה לצורך הגשת התביעה. במקביל, יש להוכיח את גובה הנזק באמצעות דוח שמאי.
יש לזכור שאף אם בית המשפט יפסוק לטובת הניזוק, קיים סיכוי שהנתבע לא יוכל לעמוד בעול התשלום. במצב כזה יהיה על הזוכה לפנות להוצאה לפועל.
עו"ד אסף ורשה, המתמחה בדיני ביטוח ונזיקין וסייע בהכנת הכתבה, מבהיר שלאור כל הנ"ל הסיכויים לקבל פיצוי על נזק שנגרם בעת הפגנה שואף לאפס.
האם לקוח יכול להימנע מתשלום לבעל אולם אירועים בגין אירוע שלא התקיים מפאת חסימת הכבישים?
הדבר תלוי בסעיפי ההסכם שנחתם בין הצדדים. בהנחה כי קיים בהסכם סעיף שמסדיר ביטול של אירוע בנסיבות כאלה, הרי שעל הצדדים לפעול על פיו. אולם בהסכמים רבים אין התייחסות להתרחשות מסוג זה ולפיכך עולה השאלה האם מדובר בכוח עליון. במקרה בו יקבע כי כך מדובר, אז רשאים מזמיני השירות להפר את החוזה מבלי שיידרשו בתשלום פיצויים לבעל האולם.
אולם לשאלה האם ביטול אירוע בנסיבות כאלה מהווה כוח עליון, אין תשובה חד משמעית בפסיקה. נכון להיום, לרוב, הפסיקה דנה בסוגיה זו בהקשר של פגעי מזג אוויר או מוות של אחד מהצדדים. באופן עקרוני, על מנת שיקבע כי מדובר על כוח עליון יש להוכיח כי הצדדים לא ידעו ולא היה עליהם לדעת על הסיכון שעשוי להתממש. כמו כן, הפסיקה צמצמה מאוד את דוקטרינת כוח העליון וכיום בתי המשפט דוחים לרוב טענות כאלה.
האם אזרח שניזוק כתוצאה מחסימת הכבישים יכול להגיש תביעה כנגד המדינה?
חוק הנזיקין האזרחיים קובע את גבולות האחריות הנזיקית של המדינה וכך, המשטרה, כמו כל גוף שלטוני, אחראית על מעשיה. כלומר היא צריכה לצפות ששימוש או אי-שימוש רשלני בכוחותיה עשוי לגרום נזק לאזרחיה ולאפשר בין היתר תנועה סדירה בכבישים ומניעת חסימות. מאידך נדרשת המדינה לאפשר פתחון פה לאזרחיה ולהעניק להם את החופש לבטא את עמדותיהם ולמחות.
כלומר, בהנחה כי תוגש תביעה כזאת, המשטרה תידרש להוכיח כי היא איזנה בין הצורך להעניק מרחב ביטוי לאזרחיה לבין הצורך לשמור על הסדר הציבורי, תוך בחינה מעמיקה של השלכות הפעולות בהן נקטה. היה ותצליח להוכיח כי נקיטה ביד קשה יותר הייתה גוררת במידה גבוהה של הסתברות פגיעה בחיי אדם, יתכן כי בית המשפט ימצא שהיא פעלה באופן סביר.
ומה בנוגע להפגנות הנוכחיות של עולי אתיופיה?
אין ספק כי למשטרה היה מידע מודיעיני מוקדם על קיום ההפגנות, ולנוכח אופי ההפגנות של הקהילה האתיופית בעבר, על פניו היה עליה לצפות כי אופי ההפגנה יהיה אלים ולא מן הנמנע כי הדבר יוביל גם לחסימת כבישים, הבערת צמיגים ויידוי אבנים. כפועל יוצא של ציפייה זאת, מוטלת על המשטרה החובה להגביר את האכיפה, לתעל כוח אדם מספק, לעצור את ראשי המפגינים האלימים ולנקוט למעשה בכל פעולה כדי לשמור על שלומם, בריאותם ורכושם של התושבים. במקביל, מוטלת החובה על המשטרה להתאים את עוצמת התגובה לאפשרות כי הדבר יביא לפגיעה בחיי אדם וברכושם.
מדוע קרן הפיצויים של מס רכוש לא מהווה כתובת עבור בעל הרכוש?
עקב המציאות הביטחונית בישראל, בשנת 1961 חוקקה הממשלה את חוק מס רכוש כדי לפצות את אזרחיה על נזקים ישירים ועקיפים שנגרמו כתוצאה ממעשי איבה או פעולות מלחמה שונות. הפיצוי נעשה מכוח חוק מס רכוש וקרן פיצויים, כאשר על פי החוק משולם גם פיצוי בגין נזקי בצורת באזורים גיאוגרפיים מסויימים.
בשנת 2014 נוספו לחוק תקנות כך שהחוק יכלול גם תשלום פיצויים עקב מעשה אלימות שמטרתו העיקרית פגיעה באדם בשל השתייכות למוצא לאומי-אתני, "הנובע מהסכסוך הישראלי-ערבי", באופן זהה לנהוג לגבי נפגעים של פעולות מלחמה.
לפיכך חוק זה אינו מקנה זכות לפיצוי בגין הפגנות שאינן קשורות במישרין לסכסוך היהודי-ערבי.
לפנייה לכתב/ת 
