לראשונה בישראל: השתלת רחם
מאות נשים בישראל שחיות ללא רחם נאלצו עד היום להיעזר בפונדקאית על מנת להביא ילדים. אבל ייתכן שנמצא להן פתרון: ועדת מומחים ממליצה להתיר השתלת רחם בגופן, שתאפשר גם להן להיכנס להיריון. החסרונות: ההליך מסוכן, ודורש יותר מהתערבות
השתלת הרחם הראשונה בעולם מתורמות חיות בוצעה בבית החולים האוניברסיטאי בגוטנבורג, שוודיה, בשנת 2014. תשע המושתלות, כולן בשנות ה־30 לחייהן, נולדו ללא רחם, או שנאלצו לעבור כריתת רחם בגלל סרטן צוואר הרחם, וברוב המקרים קיבלו את הרחם שנתרם עבורן מקרובות משפחה שסיימו ללדת.
הניסוי הסתיים בשמונה לידות. עד היום בוצעו כמה עשרות השתלות כאלה, יותר ממחציתן באירופה, אשר הביאו ללידתם של כ־15 תינוקות. בדצמבר 2017 נולדה בברזיל התינוקת הראשונה בעולם מרחם שנכרת מגופה של תורמת שמתה.
קיראו עוד
לראשונה בעולם: תינוקת נולדה מרחם שהושתל מתורמת מתה
חדש בישראל: הבדיקה שתגלה מדוע את לא מצליחה ללדת
ההליך מיועד לנשים אשר אין להם רחם ומעוניינות לשאת את ההיריון וללדת בעצמן. על פי ההערכות, בישראל חיות עשרות נשים כאלה בגיל הפוריות, שעשויות להיות מעוניינות בביצוע ההשתלה.
קבוצה נוספת של מועמדות פוטנציאליות היא נשים צעירות שעברו כריתת רחם בעקבות סרטן, שמספרן מגיע לכמה מאות. כיום נשים כאלה יכולות ללדת באמצעות פונדקאית, אולם אוכלוסיות מסויימות מעדיפות להמנע מכך, בין היתר מסיבות דתיות.
"הטכנולוגיה עדיין נמצאת בחיתוליה"
אולם להליך הרפואי המהפכני הזה יש לא מעט חסרונות, פרט לעלותו הגבוהה. הניתוח מורכב ולאחר ההשתלה יש להמתין מספר חודשים על מנת לוודא שהרחם נקלט בגוף. בגלל הסכנה לדחיית האיבר הזר, שמחייבת את המושתלות לקבל תרופות נגד דחייה וחושפת אותן לסכנת זיהומים, יש להסיר את הרחם החדש לאחר סיום תפקידו, אחרי הריון אחד או לכל היותר שניים.
מתנגדי ההליך החדש טוענים כי ההליך החדש מסכן את חיי תורמת הרחם, את האם והיילוד, וכרוך בשיעור מוגבר של סיבוכים רפואיים. למרות המחלוקת הרפואית העולמית בשאלת יעילותו, בטיחותו והאתיות של ההליך החדשני, בישראל כבר נלחמים מספר מרכזים רפואיים – בילינסון, איכילוב וזיו בצפת - על הזכות להיות החלוצים שיבצעו השתלות כאלה. חלקם כבר שלחו צוותים רפואיים להשתלמויות במרכזים שכבר ביצעו השתלות כאלה בחו”ל.
בשל המחלוקת הגדולה בשאלת בטיחותם וכדאיותם של הניתוחים החדשניים, הוחלט על הקמת ועדה מייעצת בראשותו של פרופ’ רוני מימון, יו”ר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה ומנהל חטיבת נשים ויולדות במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) ובהשתתפות נציגי בתי החולים המעוניינים לבצע את ההשתלות וכן מומחים נוספים, שתגבש עמדה בנושא ותגיש את המלצותיה למשרד הבריאות.
אחרי חודשים ארוכים של דיונים, המליצה הועדה לפני שבוע למשרד הבריאות לאשר השתלות רחם בישראל, בשורה ארוכה של סייגים. בין השאר, הומלץ כי ההליך יאושר ויתנהל באופן ניסיוני בלבד, רק במרכזים שעוסקים בהשתלות איברים ותחת פיקוח של משתילים שביצעו את ההליך בחו”ל. עוד נקבע כי ניתן יהיה להשאיר את הרחם המושתל בגוף המקבלת לתקופה של חמש שנים לכל היותר, על מנת לקצר ככל הניתן את תקופת הסיבוכים הפוטנציאליים.
הנוסח המוצע הוצג בפני המועצה הלאומית למועצה הלאומית לרפואת נשים, נאונטולוגיה וגנטיקה אשר מייעצת להנהלת המשרד והועבר לבחינת משרד הבריאות לצורך קבלת החלטה סופית.
פרופסור מימון, שעמד בראש הועדה שהמליצה לאשר את ההליך, אמר אתמול: “לא כל הנשים שמתאימות לביצוע ההליך אכן יממשו את אופציית ההשתלה, כי אין ספק שמדובר באופציה פחות טובה, בהשוואה לפונדקאות. הטכנולוגיה נמצאת עדיין בחיתוליה, אבל ברגע שמשתלטים עליה ניתן יהיה לתעל אותה לדברים שאיש לא חשב עליהם. כך היה בהתחלה באנגליה ובאירופה עם הפרית המבחנה הראשונה, שהפכה להצלחה מסחררת”.
לפנייה לכתב/ת 
