חשפניות יוצאות מהארון וקוראות: די לסטיגמה
גלי כהן עובדת כחשפנית בארבע שנים האחרונות. רומי עוסקת בזנות בדירות כבר מעל עשור. בריאיון לאולפן ynet הן מבקשות להילחם בדעות הקדומות וגם בחוק הפללת הלקוח: "אם אתם רוצים לחוקק חוק לטובת העובדות, בואו תדברו איתנו. יש לי הרבה חברים שאוהבים את העבודה שלהם ופוחדים לדבר כי יש סטיגמה כל כך נוראית על המקצוע הזה", הן אומרות
היא ארגנה את 'מחאת החשפניות' ומתנדבת כמנהלת בדף הפייסבוק When She Works, עמוד שמבקש להשמיע קולות מושתקים של עובדות מין ממקור ראשון. כעת, גלי כהן, חרדית לשעבר וחשפנית בארבע שנים האחרונות, יוצאת מארון הבושה ומבקשת להילחם בסטיגמות: "הקושי הכי גדול בעבודה הזאת ובתחום זה הסטיגמות. את צריכה לבחור היטב את החברים והחברות שלך וזה קורה גם בזוגיות", היא אומרת בראיון לאולפן ynet. "יצאתי מהארון ממש לא מזמן, לגמרי, אבל עם הזמן יותר ויותר נפתחתי וסיפרתי לסביבה וסיננתי גם את מי שזה לא התאים לו".
7 סיבות מדוע חוק הזנות החדש הוא רעיון רע
"זנות אינה המקצוע העתיק בעולם. זנות היא פשע"
ביום רביעי הקרוב היא תשתתף באירוע ייחודי שיפגיש ארבעה עובדי ועובדות מתעשיית המין, כדי להראות שעולם שירותי המין, לדבריהם, הוא מורכב ורב-פנים. "איננו מתיימרות לייצג את כל עובדות המין באשר הן", נכתב בתיאור האירוע. "הסיפורים שלנו אולי ינפצו כמה סטיגמות, ויוסיפו תובנות חדשות וגוונים חדשים של מידע שלא נכללים בנרטיב הנפוץ על התחום".
המדינה טוענת "אנחנו רוצים להגן עליכן". גם שרת המשפטים אמרה את זה, ואנחנו יודעים שלפי מחקרים 70 אחוזים מהעובדות בתעשיית המין חוו התעללות.
"יש בשטח נתונים לגמרי אחרים. המדינה רוצה להגן, אבל בפועל כמעט ואין דיבור עם מי שעובדת בשטח. החוקים האלה אולי יפים אידאולוגית, אבל הם מנותקים פרקטית. אם אתם רוצים לחוקק חוק לטובת העובדות, בואו תדברו איתנו. יש לי כל כך הרבה חברים שאוהבים את העבודה שלהם ופוחדים לדבר, כי יש סטיגמה כל כך נוראית על המקצוע הזה".
התחום הזה הוא לא תחום נצלני?
"אני לא באה להגיד אם אני נהנית או לא. בפועל, החוקים האלה הם לא לטובתנו. יש גם את ארגון אמנסטי ואת האו"ם שהם מתנגדים לחוק ההפללה, בגלל שיש נתונים בשטח שמראים עד כמה החוק הזה פוגע בעבודות ורק דוחק אותן לשוליים".
המדינה צריכה להתערב?
"אני רוצה אי-הפללה, עם עזרה למי שרוצה וצריכה. בשבדיה, למשל, יש את חוק ההפללה, ושם אין ממצאים שמראים שהזנות ירדה. אולי זנות רחוב ירדה, אבל באינטרנט זה גדל בהמון אחוזים".
"התחלתי לפי הכללים שלי, לפי הגבולות שלי, אני קבעתי הכול"
רומי, שם בדוי, עוסקת בתעשיית המין כבר 16 שנה. את זהותה האמיתית היא עדיין לא חושפת, אבל בשיחת טלפון עם אולפן ynet היא הסכימה לשפוך מעט אור על החוויה האישית שלה: "הגעתי ממשפחה מדהימה, מבית מדהים, הייתי ילדה ולא רציתי לבקש עזרה מההורים בשום דבר, ופשוט עשיתי מה שהכי התאים לאופי שלי", היא מספרת על הסיבה שבגללה הגיעה בכלל לתחום. "עבדתי בבנק שנתיים, עבדתי במזכירות, סיימתי גם מגמת מזכירות. הייתי בביטוחים, הייתי ממש טובה במה שעסקתי, אבל לא קיבלתי מזה סיפוק, בשום אופן".
"מבחינתי, זה לא רק הפקטור הכלכלי, רציתי יותר. ואז פשוט מישהי הציעה לי משהו, אני לא יכולה להגיד מי, אבל היום היא סלבית, עברנו איזושהי חוויה משותפת ואני אהבתי את מה שהיא עשתה ואמרתי, 'אני רוצה גם אבל לעשות את זה אחרת'. זה מה שעבר לי בראש ועשיתי את זה. התחלתי, לפי הכללים שלי, לפי הגבולות שלי, אני קבעתי הכל".
אנחנו שומעים דברים נוראיים על תעשיית הזנות. על ניצול, על סחר בנשים.
"ב-2006 הסחר בישראל מוגר. כל התיירות שכביכול מגיעות לפה, אני דיברתי עם חלק, הן מתחננות לבוא לפה. הן קונות את הכרטיסים. הן באות בעצמן. הן רק מחפשות איפה אפשר לעבוד כמו שצריך, כי בארץ שלהן הן לא מרוויחות מספיק כסף. מדובר בנשים מרוסיה ואוקראינה".
את מדברת פה על מצב כמעט אוטופי. זה מקצוע כמו להיות עורכת דין, כמו לעבוד בבנק?
"אני לא רואה את זה ככה. צריך להיות עם אופי מסוים. זו עבודה שבפירוש לא מתאימה לכל אחת. יש כאלה שנשארות כי שם הן גם מצאו את עצמן, הגיעו מכל מיני מקומות אחרים, נקלעו לכל מיני סיטואציות בחיים שלהן. אבל היום, כנסי לדירה ותדברי עם בחורה שעובדת לא ברחוב. הבנות יגידו, 'אתם לא תזיזו אותנו מפה. זאת הבחירה שלנו'".
במסגרת העבודה שלך, לא יצא לך להיתקל במקרים קשים או בעיתיים?
"נתקלתי. לא הרבה, אבל נתקלתי. אני חושבת שככל שדוחקים את התחום יותר לשוליים, כך החוויה יכולה להיות רעה פי כמה. בייחוד בגלל שהן לא יכולות לדבר על החוויות הרעות האלה בפתיחות".
האם תעסקי בחשפנות גם בעתיד?
"כרגע זה מאוד מרגיע אותי. יש לי את העבודה הזאת, אני עובדת גם בטנטרה. זה נותן לי המון ביטחון וזה מאפשר לי ביטחון בתחומים אחרים. כן, זה פרנסה טובה".
לפנייה לכתב/ת 
