שתף קטע נבחר

 

העלאת שכר והכשרות: התוכנית לשיקום המעונות

על רקע המשבר בענף המטפלות לגיל הרך, נחשפת התוכנית להצלת התחום - שאותה גיבשו במשותף ארגוני מעונות היום המפוקחים. העלות: 2 מיליארד שקלים. על פי הנתונים, ההשקעה השנתית הממוצעת של המדינה בפעוט עומדת בישראל על 2,713 דולר, לעומת 12,433 דולר במדינות המערב

הפגנת הורים נגד התעללות בגיל הרך בבת ים (צילום: טל שחר)
הפגנת הורים בבת ים, השבוע(צילום: טל שחר)

הארגונים המפעילים את מעונות היום המפוקחים לגיל הרך הציגו תוכנית שגיבשו במהלך החודשים האחרונים, על רקע המשבר בענף. עלות הרפורמה: שני מיליארד שקל לתוספת תקנים למטפלות.

 

התוכנית, שנחשפת ב"ידיעות אחרונות" וב-ynet, הוצגה אתמול (יום שני) בוועדה הבין-משרדית בנושא, שהוקמה בעקבות השביתה של הארגונים בתחילת שנת הלימודים האחרונה. מדובר ברפורמה בכל הקשור לשכר, לתנאים ולהכשרה של המטפלות - שכיום לוקים לטענת הארגונים בחסר ומשליכים על הטיפול בכ-100 אלף פעוטות עד גיל שלוש שמטופלים ב-2,058 מעונות יום מפוקחים, על ידי יותר מ-16 אלף מטפלות ואנשי צוות.

 

הארגונים - אמונה, נעמת, ויצו, נשי חירות, נאות מרגלית, בית יעקב, החברה למתנ"סים וארגון מעונות היום - הציגו בוועדה, שמורכבת מנציגי משרדי ראש הממשלה, האוצר והעבודה והרווחה, נתונים שמהם עולה כי בעוד שברוב מדינות ה-OECD החינוך לגיל הרך ניתן בחינם, או ממומן ברובו מהקופה הציבורית וניתן לכלל שכבות האוכלוסייה, בישראל החינוך הציבורי בגיל הרך ניתן רק לכרבע מהילדים, משכבות סוציו-אקונומיות מובחנות.

 

צילום: ליהי קרופניק

צילום: ליהי קרופניק

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

רמת ההשקעה הציבורית במסגרות לגיל הרך בישראל עומדת על 15%, והיתר ממומן באופן פרטי על ידי ההורים. לעומת זאת במדינות ה-OECD הממשלות מממנות בממוצע 72% מהחינוך בגיל הרך, כמעט פי חמישה מאשר בישראל. ובמונחים כספיים: בישראל ההשקעה עומדת על 2,713 דולר לפעוט בשנה בממוצע לעומת 12,433 דולר במדינות ה-OECD.

 

במסגרת התוכנית הארגונים ביקשו להשוות את תנאי המטפלות במעונות (לפעוטות עד גיל 3) לאלה של הסייעות בגני הילדים (לגילאי 6-3). לפי הנתונים שהוצגו, פערי השכר ותת־התקצוב בין המטפלות לסייעות בגני הילדים עומדים על כ-30%, עובדה שמובילה לנדידת כוח אדם איכותי מהמעונות לגני הילדים.

 

בדיון בוועדה אמרו נציגי הארגונים כי "ילד לא נולד בגיל שלוש. מדינת ישראל צריכה לקחת אחריות ולפתור מהשורש את הבעיות בטיפול בילדים בגיל הרך. לצד החלת חוקי הפיקוח והמצלמות, בעיית כוח האדם, הכשרתו והתאמתו לעבודה עם ילדים בעינה עומדת. אנו דורשים התערבות מיידית לפתרון הבעיות החריפות בענף כדי לאפשר לכל משפחה בישראל חינוך איכותי ובטוח במחיר שפוי".

 

תוספת התקציב תשמש בין היתר לתקינה - שיפור היחס בין מספר המטפלות למספר הילדים באמצעות הוספת מטפלת בכל קבוצת גיל, המהווה כיתה במעון. כיום בכיתת התינוקות (עד 15 חודשים) התקן עומד על מטפלת לכל שישה תינוקות, ובמודל המוצע הוא יעמוד על מטפלת על כל 4.5 תינוקות. בכיתת הפעוטות (16-24 חודשים) התקן עומד כיום על מטפלת לכל תשעה פעוטות, ובמודל המוצע הוא יעמוד על מטפלת לכל 6.75 פעוטות. בכיתת הבוגרים (25-36 חודשים) התקן עומד כיום על מטפלת לכל 11 פעוטות ובמודל המוצע הוא יעמוד על מטפלת לכל 8.25 פעוטות.

 

התקציב ישמש גם להעלאת שכר המטפלות המתחילות מ-31 שקלים ל-35 שקלים ברוטו לשעה, כך שמשכורתן תעלה מ-5,700 ל-6,350 שקלים לחודש ותהיה זהה לשכר הסייעות בגני הילדים ברשויות המקומיות.

 

הארגונים גם דורשים תקן למטפלת מחליפה שתיתן מענה להיעדרויות; הפיכת תחום המטפלות לפרופסיה, כך שיהיה בו אופק מקצועי ומסלולי קידום; מתן 15 שעות הדרכה וליווי פדגוגי בחודש לצוות החינוכי במעון; ושימור וגיוס כוח אדם איכותי על ידי מתן תמריצים למטפלות, שיפור מערך ההכשרה המקצועי ועוד. בנוסף, ישנן השקעות חד פעמיות נוספות שאותן ביקשו הארגונים, הקשורות לשיפוץ והצטיידות המעונות הקיימים, הנגשת מעונות ובניית מעונות יום חדשים.

 

מנהלת האגף לגיל הרך בויצו העולמית, ד"ר נעמי מורנו: "הארגונים המפוקחים ביקשו לשרטט בפני הממשלה מפת דרכים ליצירת הון אנושי ברמה גבוהה והמשאבים הנדרשים לטיפול בתינוקות עד גיל שלוש. ברשותנו הידע, הניסיון והנכונות לתת מענה לכלל שכבות האוכלוסייה בגיל הרך ואין סיבה שהורים לגיל הרך לא יזכו ליהנות ממעונות יום מפוקחים במחיר מסובסד".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים