מכת הטביעות הקיץ: "הילד שלי חזר אליי בנס"
עונת הרחצה רק נפתחה אבל מכת הטביעות כבר גבתה את חייהם של 18 איש ברחבי הארץ, מתוכם שמונה ילדים. בלעדי: דו"ח חדש של מד"א חושף את המספרים המטרידים של מקרי הטביעות שנרשמו עד כה בקיץ הנוכחי ומזהיר במיוחד מפני הסכנות בבריכות הפרטיות. "הילד שלי חזר אליי בנס", אומר אב שבנו טבע בבריכה, "כל פעם שאני חושב על פעולות ההחייאה שעשו בו, הלב שלי מחסיר פעימה וכל הגוף שלי מצטמרר"
המקרה הקשה הזה אירע לפני שבועיים: פעוט בן שנתיים טבע למוות בבריכה פרטית בגוש עציון, עוד מקרה טרגי בגל הטביעות הקטלני של קיץ 2019. במשך שבע דקות שהה הפעוט מתחת למים עד שהבחינו בו והוא נמשה החוצה ללא דופק וללא נשימה.
תחילה מצבו הוגדר קשה. הפרמדיקים של מד"א שהובהלו למקום פינו אותו לבית החולים שערי צדק בירושלים, תוך כדי שהם מבצעים בו פעולות החייאה. לרגעים עוד הצליחו לייצב את מצבו, אך לרוע המזל הפעוט הלך לעולמו ימים ספורים לאחר מכן. בכך הוא הצטרף לסטטיסטיקה הכואבת של השנים האחרונות, של מאות ילדים שמתו כתוצאה מטביעה.
רק בחודש יוני שלושה ילדים מתו כתוצאה מטביעה. לפני האירוע הטרגי בגוש עציון, טבע ילד בן 4 בבריכה בצימר בראש פינה שבגליל העליון ומת כמה ימים לאחר מכן. באותו הזמן טבע ילד בן 8 בים. שני ילדים נוספים — בן 11 ובן שנה וחצי מצפת — טבעו אף הם בבריכות פרטיות והובהלו לבתי החולים לאחר טיפול ראשוני. 48 ילדים סה"כ עד גיל 18 טבעו מפתיחת עונת הרחצה הנוכחית, מתוכם 19 פעוטות וילדים מתחת לגיל 5. ואנחנו רק בתחילת הקיץ.
קיראו עוד
הנחיות למניעת טביעה: לימוד שחייה מגיל שנה
אם שבנה טבע: "זה עניין של שניות ואתה מאבד את היקר לך מכל"
עם המספרים האלה קשה להתווכח — הטביעות כבר הפכו למכת מדינה: כל קיץ, עם פתיחת עונת הרחצה, במד"א מכינים את הצוותים ונערכים לפעולות החייאה. הבריכות הציבוריות נפתחות, משפחות יוצאות לצימרים עם בריכות פרטיות, וגם בריכות קטנות לפעוטות הפכו למוקד מסוכן בשל חוסר תשומת לב. ולכל זה נוסף בשנים האחרונות מטרד נוסף — ההתעסקות של הורים בטלפונים סלולריים שגורמת לעלייה במקרי טביעה של ילדים.
"המכנה המשותף בין כל אותם מקרים של טביעה בבריכות פרטיות ובמקורות מים בטיולים, היה חוסר תשומת לב של רגע אחד", אומר מנכ"ל מד"א, אלי בין. "צוותי מד"א שהגיעו לטפל במקרים האלו שמעו בכל פעם את אותה אמירה 'לרגע אחד הסרנו את תשומת הלב ומצאנו את התינוק מתחת למים'.
"במקרה אחד כשהאמא נכנסה 'הביתה למלא דלי על מנת להוסיף מים בבריכה המתנפחת', בפעם אחרת 'לרגע אחד נכנסו לשירותים וכשחזרנו התינוק היה בקרקעית הבריכה', ובמקרה אחר 'הילד נעלם לשנייה אחת וכשחיפשנו מצאנו אותו מחוסר הכרה במים'.
"אלה אירועים טרגיים שהיו יכולים להסתיים אחרת, וכדי למנוע את המקרה הבא אני פונה להורים ואלו המשגיחים על הילדים ליד מקורות מים לתשומת לב כל הזמן ולמעורבות גבוהה יותר מהרגיל".
היה אפשר למנוע את זה
הנתונים שעולים מהדוח החדש של מד"א המסכם את מספר הטביעות בישראל מפתיחת עונת הרחצה, מטרידים במיוחד: בשלושת החודשים האחרונים העניקו החובשים והפרמדיקים של מד"א טיפול רפואי ל־116 אנשים שטבעו — 86 בחופי הים ובנחלים ו־30 בבריכות פרטיות וציבוריות. 78 בני אדם פונו לבית חולים במצב קל, תשעה במצב בינוני ו־11 במצב קשה. מותם של שבעה מהאנשים שטבעו נקבע כבר בשטח. 11 מתו לאחר שפונו לבית חולים.
כמדי שנה בולט נתון אחד מעל הכל — מספר הילדים שנפגעו כתוצאה מטביעה. השנה 48 מהנפגעים הם ילדים ונערים מתחת לגיל 18, מתוכם 19 פעוטות וילדים מתחת לגיל 5. "שמונה מתוך 18 האנשים שטבעו למוות, טבעו בחופים או בריכות ללא נוכחות מציל", מסביר בין. "כמעט פי שלושה מתים מטביעות בחופים ובריכות ללא מציל לעומת כאלו עם שירותי הצלה פעילים. זה מראה עד כמה חוסר ההשגחה קריטית במקרים הטרגיים האלו".
את הרגע הזה, שבו בשנייה אחת הכל מהתפך, מכירה משפחת חג'אג' מכפר־יונה מקרוב. לפני חודש, קורן — בנם הקטן בן השנה ושלושה חדשים — כמעט הצטרף לסטטיסטיקה הקטלנית לאחר שנפל לתוך הבריכה בבית המשפחה. הדלת לחצר והשער של הבריכה היו פתוחים, וקורן הקטן בסך הכל הלך אחרי הכדור שלו שהתגלגל לבריכה. במשך שבע דקות הוא נאבק במים עד שהבחינו בו ומשו אותו בבהלה.
"לנו היה מזל משמיים שהבן הבכור שלנו גילי היה בבית באותם רגעים", אומר ויקי, אביו של קורן. "גילי עבר על דעת עצמו קורס עזרה ראשונה במד"א וזה היה המזל הגדול שלנו. ערב קודם חזרנו בדיוק מחופשה באילת. זה היה חג שבועות. מי היה מאמין שלמחרת בבוקר נמצא את עצמנו בסיוט של החיים שלנו. אני לא מאחל לאף הורה לחוות את הדרמה הזו שעברנו שתישאר לעד כטראומה לכל המשפחה".
אתה זוכר את הרגעים של פעולות ההחייאה?
"אני לא אוכל לשכוח אותם אף פעם. כל פעם שאני מתאר אותם הלב שלי מחסיר פעימה, כל הגוף שלי מצטמרר. אחותי אילנית שהייתה אצלנו באותו בוקר ראתה את הכל. היא נסעה באמבולנס עם קורן. אשתי ואני נסענו בנפרד. טסנו לבית חולים מאיר, וכל אותו זמן שנהגתי לא ידעתי מה לחשוב. אתה יודע שהתינוק שלך מחוסר הכרה, שהוא בין חיים למוות. זו חוויה נוראית. כולנו עדיין בטראומה הזו. זה מפחיד. הנס הגדול והגורל גם יחד, החזירו לנו את הילד לחיים".
אילנית חג'אג', דודתו של קורן שנסעה איתו באמבולנס ולא עזבה את מיטתו בבית החולים, אומרת ש"המקרה הזה רק העלה בי את הרצון להעביר מסר לכל ההורים: לכו ללמוד קורס עזרה ראשונה. כשמדובר בילדים קצת יותר גדולים מקורן, לשלוח את הילד ללמוד שחייה. זה עניין של חיים ומוות".
גם משפחת כהן, שבנם רם בן ה־11 טבע בבריכה הביתית במזכרת בתיה, לא שוכחת לרגע את רגעי האימה. רם טבע לאחר שהסתבך בפוף מתנפח מבד ניילון. בני המשפחה מצאו אותו מסובך במזרן, משו אותו מהמים והזעיקו את כוחות מד"א. נהג מונית שעבר במקום ושמע את זעקות בני המשפחה הגיע למקום וביצע עיסויים עד להגעת כוחות הרפואה.
לאחר שביצעו פעולות מצילות חיים הנער פונה במצב קשה אך יציב לבית החולים קפלן ברחובות. "היום הוא מרגיש מצוין", מספרת נורית כהן, אמו. "הוא חזר לשגרה, הספיק לחזור לבית הספר ולמסיבת הסיום. המסר הכי חשוב שלי להורים, הוא שלא משנה בן כמה הילד — כהורה אנחנו חייבים לקחת אחריות על הילדים שלנו. אנחנו המבוגרים האחראיים. אנחנו צריכים להסתכל כמה צעדים קדימה. אנחנו לא הורים מזניחים, אבל כמה דקות ללא השגחה וגם לנו קרה אסון".
"טראומה שלא תעזוב אותי"
גם מהצד השני, אצל החובשים והפרמדיקים שמגיעים לזירות כדי להעניק טיפול ראשוני, הטראומה אחרי אירועי טביעה ממשיכה ללוות את חייהם במשך שנים. בנימין ליפשיץ, פרמדיק מד"א, לא ישכח את היום שבו הגיע להעניק טיפול ראשוני לבן השנתיים בגוש עציון שטבע למוות לפני שבועיים. עבורו זאת לא עוד כותרת שמרצדת על המסך לרגע ונעלמת. באותו יום רביעי הוא הגיע למשמרת רגילה.
בזמן ביצוע הבדיקה השגרתית לניידת התקבל מקרה טביעה ביישוב גוש עציון. "עלינו על הרכב הממוגן והגענו יחסית מהר", הוא נזכר. "צוות כוננים ואמבולנס יישובי כבר החלו החייאה. ואז ראינו תינוק כבן שנתיים ללא דופק וללא נשימה תוך כדי פעולות החייאה. אחת הכונניות ניסתה להרגיע את האם והבינה ממנה שילדה בת 12 מצאה אותו, הוציאה אותו מהמים והזעיקה את מד"א. אחרי 40 דקות החלטנו שאנחנו מפנים אותו לבית החולים תוך כדי שאנחנו ממשיכים להילחם על חייו. התינוק עוד החזיר לפתע דופק, נדהמנו לגמרי. הרגשנו שכל התפילות שהתפללנו בדרך כנראה עבדו. בכל פעם שהגעתי לבית החולים בדקתי מה מצבו. אבל לצערי הרב כעבור יומיים הוא נפטר. הרגשתי צער גדול אבל אני יודע שעשינו כל מה שיכולנו".
המקרה הזה גבה מליפשיץ מחיר נפשי לא פשוט. "זה אירוע קשה. יש לי אחיינים בגיל הזה. חשבתי מה היה קורה אם חלילה זה היה אחד מהם. זה אירוע שקשה להתאושש ממנו. אני במד"א חמש שנים, בשלוש השנים האחרונות אני פרמדיק. הייתי בזירות קשות, טיפלתי גם בשכן שנהרג בפיגוע. אלה אירועים קשים שמלווים אותי ואני בטוח שגם המקרה הזה ילווה אותי תמיד".
כיצד אדם שאינו חובש במד"א יכול לסייע במקרה של טביעה עד שכוחות ההצלה מגיעים?
"דבר ראשון עליו לדאוג לבטיחות של עצמו ולא לסכן את עצמו בטביעה. אם יש באפשרותו, צריך להוציא את הטובע מהמים, להתקשר 101 ולפעול לפי הנחיות המוקד. והכי חשוב לדאוג למניעה, צריך להשגיח באלף עיניים על הילדים ולעשות כל מה שאפשר כדי שמקרים כאלה לא יקרו".
גם הפרמדיק שמעון ביסמוט זוכר את הרגעים הקשים בניסיון לעזור לפעוט שטבע. בחג שבועות האחרון הוא הוזעק לטפל בבן שנתיים שטבע בצימר בצפת. ביסמוט, פרמדיק מד"א במרחב ירדן, טיפל בפעוט ופינה אותו לבית החולים. "הגענו אליו מחוסר הכרה על שפת הבריכה, אחרי שמשו אותו מהמים", הוא נזכר. "הוא היה ללא דופק וללא נשימה. המשכנו בפעולות החייאה מאומצות במשך 15 דקות. אחרי שני סבבים של תרופות הוא החזיר דופק. ברגע הזה הרגשתי הקלה מטורפת. כמו סלע שיורד מהלב, אבל במקביל היה לנו עדיין חשש כי המצב שלו היה קשה מאוד. ניסינו לייצב את לחץ הדם ואת הנשימה שלו, ולהילחם עליו עד שהגענו לבית החולים".
"טביעה מתרחשת תוך רגעים בודדים", אומר פליקס לוטן, פרמדיק בכיר במד"א. "מספיקות דקות מעטות מאוד של חוסר תשומת לב מלאה, בהן הילד עלול לטבוע". לוטן, מדריך צלילה בהכשרתו שמאמן צוותי איתור נעדרים מתחת למים, מדגיש: "תקופת הקיץ נהדרת לחופש, מנוחה ובילוי במקורות מים שונים. יחד עם זאת, לא פעם התנהגות לא זהירה ולא אחראית עלתה בחיי אדם ובאירועים שהיה ניתן למנוע. חשוב מאוד להקפיד על כללי בטיחות במים".
לפנייה לכתב/ת 
