את הגזענות יונקים הישראלים כבר בבית ספר
יש לי 3 ילדים: שניים ש"התחנכו" בישראל, ואחת שלמדה באמריקה. בעוד היא קיבלה שם ערכי סובלנות ואנושיות, הם קיבלו חינוך אלים
יהונתן גפן
"התינוק שנולד יודע הכל, ואז הוא מתחיל לשכוח".
יוצאי אתיופיה לא היו צריכים להיות רעולי פנים בהפגנות הלוחמניות שלהם. גם ללא הרעלות אנחנו לא רואים אותם, ממש כפי שאנחנו לא רואים את הפלסטינים, את המגורשים, את הלהט"בים, ואת כל מי שהוא שונה ואחר.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
איזה פגם פרימיטיבי באבולוציה גרם לכך שבתוך כל אחד מאיתנו, גם באלה שחושבים שהם ליברלים והומניים, חבויה גזענות. מי שיודע את זה ומכיר בזה צריך לא רק להחביא את הגזען הקטן שבתוכו, אלא גם להרוג אותו.
אנחנו נולדים לתוך זה.
ראיתי ילדים שברגע אחד הופכים לבריונים שבזים לכל מי ששונה מהם, והכל מתחיל ונגמר במערכת החינוך, שבה כור ההיתוך הופך בן רגע להיפך מחינוך.
יש לי שלושה ילדים שאותם אני אוהב אהבת נפש: שניים ש"התחנכו" בישראל, והילדה הצעירה שלמדה באמריקה. בארצנו הצודקת, הילדים הישראלים שלי קיבלו מאיתנו, ההורים, ערכים של סובלנות ושוויון בין כל בני האדם, ללא קשר לאמונותיהם ולמוצאם. אבל כשהם מגיעים לבית הספר, עם המורים שרובם לאומנים וחסרי סובלנות, עם משכורות בזויות, כל הערכים שהם קיבלו מההורים נעצרים בשער, ואיכשהו הם סופגים את הבוז לאחרים, מהמורות ומהמורים (ולמה כולנו זוכרים באהבה רק מורה אחד? משום שכל השאר היו כנראה ציניים, בורים ואכזרים).
חמש שנים שהיתי באמריקה. הגזענות הקפיטליסטית והאלימות רק משתפרות שם במשך השנים, אבל בבתי הספר הציבוריים, עם המורים המשובחים (עם המשכורות המשובחות!) הוכרזה מלחמת חורמה על כל גילוי של גזענות וחוסר סובלנות.
הבת הצעירה שלי, שלא כמו ילדיי הבוגרים, מעולם לא נחשפה לחינוך האלים של בתי הספר הישראליים. מגיל שש היא למדה בבית הספר הציבורי "Devotion" (נאמנות!) בברוקליין, מסצ'וסטס, שבו למד פעם גם ילד חמוד אחד שקראו לו ג'יי אף קנדי. ושם, ההפך מכאן, גם אם נולדת למשפחה מהקו-קלוקס-קלאן, במערכת החינוך ינסו להוציא אותך משם מהר אל ערכים של סובלנות אנושית ולאהבת את רעך כמוך. ואפילו יותר.
לעומת ילדיי האחרים, ששנאו את המורים, היא אהבה אותם, ובכיתה שלה היא למדה לכבד ולאהוב את כל הילדים. היו שם היספנים, אפרו-אמריקנים, בת של לסבית, ילד מוסלמי. לטעת בנפש הילד הרך את קבלת האחר - זו הייתה המטרה החשובה והקדושה ביותר של המורים.
והדבר החשוב ביותר: בבית הספר שלה הדת, שהתמחתה בגזענות וקנאות, עצרה בשער הבניין, והוכרזה כבלתי רצויה. לא חגגו שם חגים דתיים, והמחנכים הטובים ידעו את מה שאני יודע מזמן: עד כה הדת הביאה לאנושות בעיקר אכזריות ומעשים נתעבים.
הבת האמריקנית שלי ניצלה משטיפת המוח של מחנכי העם הנבחר, אבל לצערי לא הצלחתי לחלץ את ילדיי הישראלים מחינוך רע מאוד.
נולדנו לתוך זה, ולכן, אחרי סיום "הלימודים", הילדים מנסים לשכוח אותם, ולדעת שיש להם עוד כל כך הרבה מה ללמוד.
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
יהונתן גפן
מומלצים
