"הזעם נגמר": נפילת הימין הקיצוני ביוון
הקריסה הכלכלית של יוון ומשבר הפליטים תרמו להתחזקות "השחר המוזהב", מפלגה לאומנית קיצונית שנחשבת בעיני רבים לניאו-נאצית. אחרי שורת הישגים היא נכשלה בבחירות ותישאר מחוץ לפרלמנט
מפלגת הימין הקיצוני "השחר המוזהב" נכשלה בבחירות ביוון, ולא הצליחה להיכנס לפרלמנט. לטענת הפרשנים הפוליטיים הכישלון של המפלגה הלאומנית הוא תוצאה של השיפור בכלכלה היוונית אחרי שנים של משבר קשה.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
מפלגת "השחר המוזהב" נוסדה ב-1985. במשך שנים לא היה לה שום כוח פוליטי והיא נחשבה לאסופת צעירים אלימים שהזדהו עם התנועה הניאו-נאצית. רבים מחברי המפלגה קיימו עצרות אלימות ותקפו יריבים פוליטיים. גם אחרי התחזקותה הפוליטית המשיכו חברי המפלגה לצעוד ברחובות עם לפידים ולהצדיע במועל יד. מתנגדיה של המפלגה טוענים שהיא מפלגה ניאו-נאצית לכל דבר.
ב-2009 קיבלה "השחר המוזהב" רק 0.29% מהקולות בבחירות. שנה אחר כך, כשהמשבר הכלכלי ביוון החל, התחילה המפלגה להתחזק. היא נכנסה לראשונה לפרלמנט בבחירות 2012, ובארבע מערכות בחירות קיבלה בממוצע 7% מהקולות. הישג השיא שלה היה ב-2014, בבחירות לפרלמנט האירופי: היא קיבלה 9.39% והפכה למפלגה השלישית בגודלה ביוון.
כשמשבר הפליטים באירופה החל השמיעה המפלגה התנגדות נחרצת לקליטת המוסלמים שבורחים ממלחמות במזרח התיכון. בבחירות לפרלמנט ב-2015 קיבלה המפלגה הקיצונית 6.9% מהקולות. הפעם המפלגה נכשלה, ובבחירות ביום ראשון קיבלה רק 2.9% מהקולות - מעט פחות מאחוז החסימה שעומד על 3%.
"השחר המוזהב" הייתה המפלגה הרביעית בגודלה בפרלמנט היוצא. הפופולאריות היחסית שלה הגיעה כתוצאה מהכעס של היוונים מתוכניות החילוץ הבינלאומיות, ועל האיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית שהכתיבו את התקציב של יוון. כאמור, גם הזעם של חלק מהיוונים על גל הפליטים שהגיע למדינה – בעיקר מוסלמים שברחו מהמלחמות במזרח התיכון - תרם להצלחתה.
מנהיג "השחר המוזהב", ניקוס מיכלוליאקוס, אמר אחרי ההפסד בבחירות: "זה לא סופה של 'השחר המוזהב', כדאי שכולם יבינו את זה. אנחנו נמשיך במאבק שלנו למען לאומנות. אנחנו נחזור למקומות שבהם צמחנו – לרחובות, לכיכרות - במאבק קשה נגד בולשביזם והקפיטליזם הפראי שמתקרב". את נאומו סיים במילים "הריעו לניצחון" - התייחסות ברורה לקריאת "זיג הייל" של הנאצים.
מפלגת "השחר המוזהב" צברה תאוצה בזכות "מנטליות המצור" שפיתחו היוונים בשנות המשבר הכלכלי. בשנה שעברה, כשתוכנית החילוץ הבינלאומית נגמרה ויוון חוותה צמיחה מתונה בכלכלה, הזעם שכך וכוחן של מפלגות קיצוניות נחלש.
"אלמנט הזעם של הבוחרים היוונים כבר לא קיים", מסביר הסוקר דימיטריס מברוס, בניסיון לנתח את הדעיכה בפופולאריות של מפלגת הימין הקיצוני. "היוונים הבינו שחייבים לתקן את המערכת כדי שהמדינה תצעד קדימה".
הסוקר קוסטס פנגופופולוס אומר ש"השחר המוזהב" איבדה 35% מבוחריה מאז הבחירות לפרלמנט האירופי לפני שישה שבועות. "כמות גדולה מהבוחרים שהצביעו למפלגה בעבר בחרו עכשיו במפלגות אחרות, מ'הדמוקרטיה החדשה' (המפלגה השמרנית שניצחה בבחירות) עד ל'פתרון היווני' ו'סיריזה' (מפלגת השלטון מהשמאל שהפסידה)".
"'השחר המוזהב' נולדה מהזעם של האנשים. הזעם הזה נגמר", אומר פנגופופולוס. "האנשים שכעסו מאוד ב-2012 או ב-2015 מרגישים היום יותר חוסר ודאות מכעס, ולכן אין להם סיבה להצביע למפלגה הזאת".
בשנים האחרונות מתמודדת מפלגת "השחר המוזהב" עם בעיות משפטיות, שגם הן הובילו להיחלשותה. מנהיגי המפלגה עומדים למשפט באשמת "ניהול ארגון פשע" - במסגרת מאבק משפטי שנפתח אחרי שמתנדב במפלגה רצח ראפר אנטי-פשיסטי,
במקרה שהסעיר את יוון.
למרות מפלתה של "השחר המוזהב", מפלגת ימין קיצוני אחרת – "הפתרון היווני" – הצליחה להיכנס לפרלמנט. "הפתרון היווני" היא אמנם קיצונית, אך נחשבת למפלגה מתונה ופרקטית יותר מ"השחר המוזהב". היא הבטיחה לבנות חומה שתמנע מהמהגרים להסתנן למדינה, והביעה תמיכה בהחמרת הענישה לסוחרי סמים ופדופילים (לא כולל עונש מוות). בפרלמנט הקרוב היא צפויה לקבל 10 מושבים.
בעקבות הכישלון בבחירות עשויה "השחר המוזהב" לעשות בדק בית, ולמתג את עצמה כמפלגה קיצונית פחות. איליאס קסידיאריס, בכיר במפלגה, רוצה לאמץ את דרכן של מפלגות פופוליסטיות שזכו לתמיכה גדולה ביבשת. המודל שלו הוא מתיאו סלביני ומפלגת "הליגה" באיטליה.
לפנייה לכתב/ת 
