אביו של סלומון טקה: "התוצאה ברורה וכואבת - השוטר ייצא זכאי"
כ-500 בני אדם השתתפו בטקס לזכר הצעיר שנורה למוות על ידי קצין משטרה. בעוד חקירת מח"ש נמשכת, הביע האב את אכזבתו: "אנו דורשים גוף חיצוני שיבדוק מה קרה, המדינה תרעד מכמה הגזענות נמצאת בכל מקום בממסד". קייס בכיר: "הקהילה הגיעה מיוזמתה, אף אחד לא הביא אותנו"
וורקה, אביו של סלומון טקה שנורה למוות על ידי קצין משטרה בחיפה, הביע הערב (יום ד') את מורת רוחו מטיפול הרשויות בחקירה לבירור נסיבות פטירת בנו. "איבדנו אמון במח"ש, התשובות כתובות על הקיר, השוטר ייצא זכאי, התוצאה ברורה וכואבת, הוא לא יקבל עונש, הוא לא יעמוד לדין", אמר האב במהלך טקס אזכרה שנערך לסלומון בגן הזיכרון שבו החל העימות עם קצין המשטרה היורה.
כ-500 איש השתתפו בטקס בשכונת קריית חיים בחיפה, ובכללם גם אמו של המנוח ווביג'יג', הקייס אפרים לאוי מכרמיאל, בני הקהילה האתיופית וצעירים מתנועות הנוער. האירוע נפתח בהקראת שמות הצעירים יוצאי אתיופיה שנהרגו בשנים האחרונות על רקע עימותים עם המשטרה.
"אנחנו עדה שמנסים לפלג אותה, שעושים לנו הפרד ומשול", האשים אביו של סלומון. "אבל אנחנו באגרוף אחד דורשים צדק וועדת חקירה חיצונית. ההרג חייב להיפסק, עלינו לדרוש צדק ושוויון. לא רוצים עוד ועדה, דורשים גוף חיצוני שצריך לבדוק. המדינה תרעד מכמה הגזענות נמצאת בכל מקום בממסד".
אסף גובנה, פעיל חברתי ומקורב למשפחת טקה, תרגם את דברי האב. לדברי גובנה, "המשפחה שילמה בייסורים. סלומון שלנו חלם לסיים את הלימודים ולשרת שירות משמעותי. איך החלום הזה נקטע? איך קרה שהדם של סלומון נשפך פה? הוא רצה להתגייס לקורס טיס, לעמוד בגאווה במסדר. זה לא קרה. ומי הרג אותו? שוטר שהמדינה שלחה לשמור על הציבור.
"איך הוא שלף את האקדח? האם שוטר אתיופי שיגיע לזירה גם ידו תהיה קלה על ההדק? אני לא מאמין. 11 הימים שעברו היו ימי גיהינום. האבא רואה את הכתבות, איך עושים רצח אופי לבן שלו, את ההשמצות והדברים הקשים שרואים ברשתות החברתיות. כמה פעמים אפשר לעבור רצח? ימשיכו לפגוע ולרצוח ברגשות. האם זה מגיע לאימא, לאבא, לילדים, לאחות שמחפשת את סלומון? הקטנה, בת ארבע, רוצה לשחק איתו".
לדברי גובנה, האב יצא בקריאה "לא לאלימות", אך הוא דורש למצות את הדין: "הוא שומע את הקולות ממח"ש, על הקליע 'שהלך וחזר'. שומע על הישיבות של אלה שאחראים על האכיפה. לא יעזור. הוא מבקש מאנשי המקצוע - אל תמשיכו לפגוע בהקהילה הזו. אנחנו לא מטומטמים. האיש הזה היה לוחם באתיופיה, אל תספרו לו איך עובד נשק.
"הבן שלו לא נטמן עוד, הגופה עוד חמה, ואמרו להורים שהשוטר הוא קורבן נוסף. אמרו לשוטר 'אולי נכנסת לטראומה, אתה צריך לנוח, ללכת לנופש, שהנוער הזה לא יטריד אותך, שלא תשמע את זעקת ההורים האלה'. עוד לפני שקברו את הבן שלחו את השוטר לבית מלון. זה לא סביר ולא צודק".
בתוך כך, בחברת החדשות דווח הערב כי למח"ש הגיע הבוקר ממצא חדש ולפיו שרידי DNA של סלומון טקה נמצאו על אחת האבנים שהתגלו בזירה. המשמעות, על פי הדיווח, היא שככל הנראה טקה זרק או לכל הפחות אחז באבן טרם נורה.
"אנחנו כאן כדי להגיד די לגזענות"
הקייס לאוי אמר בטקס: "יש 12 שבטים בעם ישראל, כל אחד בא עם התרבות והמסורת שלו. ההיסטוריה של הקהילה שלנו לא מתחילה במבצע משה, אלא לפני 2,500 שנה. היסטוריה עתיקה מימי בית ראשון, שלמה המלך. גלות בבל, ואלה ששרדו בירושלים והלכו דרומה, דרך סודן. היסטוריה עתיקה של מלחמות, של כאלה שניסו להשמיד אותנו, למחוק את ההיסטוריה שלנו.
"עכשיו אנחנו פה, חלק מההיסטוריה של עם ישראל. כמו כל קהילה שחזרה מהגלות. 12 שבטים הם בניו של יעקב, כל אחד עם המסורת שלו, התרבות שלו וגם המורכבות שלו. אבל כולם בניו של יעקב אני פונה לכל הציבור: הקהילה הגיעה לישראל מיוזמתה. באנו מיוזמתנו במדבריות סודן, אף אחד לא הביא אותנו. היוזמה שלנו, שאחר כך זכתה ליד עוזרת, זו השלמות. אנחנו כאן להגיד די לגזענות, די לאפליה, בואו נשלב ידיים כמו 12 השבטים".
נציגת הנוער אדג'ה בנטה אמרה: "באנו לתקן את בעיית הגזענות מהשורש, להכחיד אותה. אנחנו צריכים לשנות ולהבין שיש פה עוד אחים, שהם לא אחים בצבע אלא בדם. כשאנחנו מציפים את הבעיה - אנחנו מתקנים אותה. הכאב והכעס הם כוח ענק להעלות ולחבר את כולנו.שינוי אמיתי לא מתחיל מלמעלה. לא במשטרה, לא במדינה. זה מתחיל בנו".
איש החינוך אייל אבוקסיס אמר בטקס: "אני מתבייש בעיקר לנוכח התגובה המביכה וחסרת האמפתיה כלפי המחאה של הציבור האתיופי. שמעתי שמנסים להציג את הירי בסלומון טקה כ'תקלה טכנית, בליסטית'. מנסים לצמצם את תופעת הגזענות במשטרה, כי אחרת המשטרה צריכה לעשות חשבון נפש עמוק על שיטור היתר, האלימות".
"מאסנו בדיבורים, רוצים מעשים"
במקביל, עו"ד איציק דסה, שמייצג את משפחת טקה מול המערכת המשפטית, נפגש היום במשרד המשפטים בירושלים עם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ועם מ"מ מפכ"ל המשטרה, ניצב מוטי כהן. "המסר שלנו הוא שמאסנו מדיבורים, אנחנו רוצים מעשים", אמר עו"ד דסה לפני הפגישה.
נציג משפחת הצעיר המנוח הוסיף כי "מהדיווחים שאנחנו מקבלים, הן מסנגורים והן מבני משפחה, יש מעצרי שווא והתנכלות מיותרת של המשטרה. כשהיא עוצרת נערים שיצאו למחות זאת פגיעה בזכות המחאה. הגיע הזמן להפסיק עם השטויות של 'שיטור יתר'".
עו"ד דסה הבהיר כי בפגישה לא תוכנן לעלות נושא מותו של טקה. הוא ציין עוד כי "יש מקרים שבהם השוטרים מכים את בני הנוער וגם חשודים אחרים וגם אחרי שתקפו אותם מגישים נגדם כתבי אישום על סעיף 'תקיפת שוטר'. אני אומר גם לאנשי המשטרה וגם לפרקליטות – כל תיק כזה שמגיע, תבחנו אותו בשבע עיניים".
נציג משפחת טקה מחה על הדברים שאמר אתמול מ"מ המפכ"ל כהן בגנות המפגינים האלימים. לדברי עו"ד דסה, "מ"מ המפכ"ל הוכיח שהוא מפכ"ל של המשטרה ולא מפכ"ל של הציבור כולו. הוא למעשה לא יצא בהגנה על המוחים, הוא לא דיבר על אלימות היתר שהייתה גם כלפי המוחים. כל מה שהוא מצא לנכון זה לגנות את המוחים וגם לדבר על חזקת החפות ששמורה לשוטר היורה".
"לקחת דם של המנוח ולשים על האבן"
אחרי הפגישה אמר עו"ד דסה כי "אמרנו שיש תופעת אלימות משטרתית קשה מאוד שנובעת כתוצאה משוטרים אלימים בשירות המשטרה, ולכן המשטרה צריכה להוקיע אותם ולנקוט נגדם יד קשה. נכון שהמשטרה בכללותה אינה גוף גזעני, אבל יש בקרבה שוטרים גזעניים. משלב השיטור בשטח ועד חדרי החקירות יש התנכלות לבני נוער. הנוכחים במפגש היו קשובים והביעו נכונות לתקן את הקיים".
בהתייחסו לדיווח שלפיו נמצאה דגימת DNA של טקה על אבן בזירת האירוע אמר עו"ד דסה: "אחרי האירוע, מי שנשאר בזירה והמתין להודעה היה השוטר והיה לו זמן לחשוב מה לעשות. אנחנו לא אומרים שסלומון נהרג במקום אחר, אבל אם האבן נמצאה שם ויש DNA של סלומון, השוטר שיבש הליכי חקירה בזמן הזה. לשוטר עצמו היה הרבה זמן לחבל בזירת האירוע, כולל להביא אבן ולשים בידיו של סלומון ואפילו לקחת דם של המנוח ולשים על האבן".
בתוך כך, המשטרה עצרה תושב פתח תקווה בן 26 בחשד ששלח מסרונים בעלי תוכן מאיים לעו"ד יאיר נדשי, פרקליטו של קצין המשטרה היורה בטקה.
הפרקליט קיבל אמש כמה שיחות למכשיר הטלפון הנייד שלו ממספר לה מזוהה, וכאשר שאל במסרון לזהותו של המתקשר, הוא נענה לפי החשד במסרונים שבהם נכתב: "תענה כבר, סנגורו של הרוצח", "מסייע בידי עוברי עבירה", "זמנך קצוב", "יום הדין קרב". במשטרה מייחסים לחשוד עבירות של איומים והטרדה.
עו"ד נדשי מסר בתגובה כי "הלילה נחצו כל הקווים האדומים עת הושמעו איומים על חיי באמצעות הטלפון הנייד והובטח לי שזמני קצוב וזאת לאחר שכוניתי 'סנגורו של הרוצח' ו'מסייע בידי עוברי עבירה'".
"זו היא אך טעימה קטנה ממה שעובר על מרשי ומשפחתו בימים אלה ויש בכך כדי להאיר במקצת את הסיטואציה בפניה עמד מרשי בעת ששהה בחיק משפחתו בעת שנאלץ בלית ברירה לגונן על חייו וחיי משפחתו. אבקש לפנות לכל גורם בעל השפעה בבקשה לעצור את ההסתה הפרועה לפני שיהיה מאוחר מדי".
הבוקר התארח באולפן ynet עו"ד אווקה זנה, ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות. על השאלה האם קיימת כיום גזענות ממסדית גם של מערכת האכיפה, השיב עו"ד זנה: "כן. אני רוצה להזכיר שמחאות הן לא מטרה.
"הישג אחד הוא הקמת ועדה בין משרדית לבחינת הטענות על רקע הגזענות. הוועדה הזאת מצאה באופן חד וברור שיש גזענות ממסדית במדינת ישראל ולא רק זה אלא שיש צורך בשורה של כלים כדי להתמודד עם הגזענות הזאת. אחת ההמלצות של הוועדה הייתה הקמת יחידה ממשלתית שהיא בעצם היחידה שלנו".
- הגשת פנייה ליועמ"ש לבדוק איך הודלפו פרטים שהם גם לא נכונים על הרקע הפלילי של סלומון טקה.
"נכון, יש פה פגיעה בזכויות בסיסיות של אדם. איך מתייחסים גורמים רלוונטיים שאמורים לשמור על זכויות האדם, איזה שימוש הם עושים. אגב, היו איתנו גורמי תקשורת שדיברו על העבר הפלילי. מח"ש, לשמחתי, הודיעו שזה לא נכון. ההתייחסות או הקלות הבלתי נסבלת כשמדובר באוכלוסיות נחלשות או אוכלוסיות שסובלות מגזענות, גם בהפרה של זכויות יסוד שלהן, היא קיימת וזה חלק מביטוי רחב של גזענות".
- כמה מהתלונות שאתם מקבלים הן תלונות על שיטור יתר?
"אני עושה הבחנה בין התלונות שאנחנו מקבלים לבין הנתונים שיש לנו. מבחינת התלונות הן לא הרבה, מבחינת הנתונים יש בהחלט שיטור יתר ואלימות יתר.
- למרות שמשרד המשפטים מפעיל תוכנית כדי למנוע את שיטור היתר הזה.
"בתוך דו"ח שפרסמנו ציינו שני דברים משמעותיים - ירידה במעצרים אבל מצאנו שיש עלייה בכתבי אישום ועלייה בפתיחת תיקים בקרב בגירים. אני רוצה לומר לך, שמשרד המשפטים, אנחנו כיחידה מפעילים הכשרות לא בקרב שוטרים כי משטרת ישראל אומרת שיש לה כלים לטפל ויש לה הכשרות משלה, ואנחנו אומרים שזה שגוי.
"אבל מה שאנחנו עושים ביחידה, אנחנו מינינו למעלה מ-50 ממונים במשרדי הממשלה שאנחנו מכשירים אותם ומזהים פרקטיקות גזעניות. משטרת ישראל מפעילה הכשרה לא מסודרת, ללא סילבוס וללא תוכנית ברורה. היא למעשה מקיימת כל מיני מפגשים שבהם הם אוכלים אנג'רה, שומעים מוזיקה אמהרית. אנחנו מדברים על הכשרה שיטתית, מחייבת של שוטרים לשינוי פרקטיקות חברתיות ארגוניות".
- פנית למ"מ המפכ"ל?
"פנינו לכל הגורמים במשטרת ישראל. הם מפחדים משינוי. זה שינוי תרבותי עמוק שצריך לקרות בתוך משטרת ישראל".
- דיברנו אתמול בשיחת רקע ואמרת לנו זה לא רק שיטור יתר, זה גם שיטור חסר. תסביר את זה.
"נכון. חלק מהפניות של יוצאי אתיופיה וגם של ערבים שאומרים שאנחנו מתלוננים על פשע שבוצע בנו, משטרת ישראל ממהרת וסוגרת את התיק. פנינו לכמה גורמים גם למשטרת ישראל, שיבחנו את העניין הזה, בחלקם הצלחנו לשנות את הסגירה. זאת תפישה חברתית ארגונית במשטרת ישראל למי צריך לבצע חקירה ולמי לא צריך לבצע חקירה.
"אנחנו מציפים את זה בפני גורמים רלוונטיים, כי אותה אימא שהבן שלה נכלא אומרת 'אני לא רוצה להתלונן כי אני לא אקבל שירות מממשלת ישראל'. אנחנו מזמינים את הציבור לפנות על גזענות גם דרך אתר האינטרנט שלנו, גם בטלפון, גם בפייסבוק, כי אי אפשר להשאיר את התופעות האלה בתוך עצמן.
"אנחנו רוצים שיפנו אלינו, שנטפל בזה ושנטפל בזה עם הכלים שיש לנו. אני מבקש להגיד שהרבה פעמים מתבטאים ברשתות חברתיות צעירים ומוחים, והרבה פעמים ההתבטאויות יכולות להיות עבירות פליליות. אני מבקש לשים לב - המחאה היא לגיטימית והיא תתקיים, כדי שנוכל אנחנו, כמערכת לשנות את מה שהציבור מצפה מאיתנו, וזו אחריות שלנו ושל משטרת ישראל ושל כל הגורמים שאנחנו מדברים איתם כדי לעשות תהליך".
לפנייה לכתב/ת 
