"התמונה החינוכית": עלייה בזכאות לבגרות, הוכפל מספר הבחינות הפסולות
בשנת הלימודים תשע"ח עלה מספר הזכאים לתעודת בגרות ל-69.9% לעומת 68.2% בשנה שקדמה לה. במקביל נמשכת מגמת העלייה בזכאים לתעודת בגרות מצטיינת במתמטיקה ובאנגלית. מנגד חלה עלייה במספר מחברות הבחינה הפסולות. השר פרץ נמנע מלהזכיר את קודמו בנט, שבתקופתו נרשמו ההישגים
משרד החינוך פרסם היום (ה') את נתוני "התמונה החינוכית" לשנת הלימודים תשע"ח (2017-2018), ומהם עולה כי נמשכת מגמת העלייה בזכאות לבגרות ושיעורו עומד על כמעט 70% מן התלמידים, לצד עלייה במספר המחברות הפסולות בבחינות הבגרות. יצוין כי הנתונים החיוביים מתייחסים לתקופתו של השר לשעבר נפתלי בנט. ynet העביר בשידור חי את התייחסותו של שר החינוך הנוכחי רפי פרץ לנתונים.
מנגד, במדדי האקלים, אשר משקפים את תחושותיהם של המורים והתלמידים בסביבת בית הספר, נשמרת יציבות בכל הנוגע לרמת העניין והסקרנות, כאשר רק קצת יותר ממחצית מהתלמידים דיווחו על עניין בלמידה.
"תלמידים צריכים לבוא עם ברק בעיניים"
"רק 53% מהתלמידים דיווחו על מסוגלות וסקרנות", אמר שר החינוך פרץ, שנמנע מלהזכיר בדבריו את קודמו בנט. "התפקיד שלנו, של המנהלים והמורים, לגרום להם עניין ורצון עז ללמוד. שיאמינו בעצמם שהם מסוגלים. תלמידים צריכים לבוא לבית ספר עם ברק בעיניים ועם התלהבות, והאחריות מוטלת עלינו. בכוונתי להוביל שינוי בנושאים החשובים הללו". בתוך כך יש לציין כי מדובר על נתונים כלליים, וכי משרד החינוך צפוי לפרסם בקרוב את תוצאות ההישגים והאקלים ברמת בתי הספר והיישוב.
69.9% מהתלמידים בשנת הלימודים תשע"ח סיימו עם תעודת בגרות, עלייה של כמעט 2% לעומת שנת הלימודים שקדמה לה, אז עמד אחוז הזכאים על 68.2%. גם מגמת העלייה בשיעורי הזכאות לתעודת בגרות מצטיינת (שבהן מתמטיקה או אנגלית ברמת 5 יחידות והממוצע הוא מעל 90) נמשכה: מ-7.9% ב-2016-2017 ל-8.2% ב-2017-2018.
גם מגמת העלייה במספר הנבחנים ברמת 5 יחידות במתמטיקה נמשכה בשנה שעברה: 15.5% לעומת 14.3. באנגלית נרשמה עלייה משמעותית במספר הנבחנים ברמת 5 יחידות: 37.7% לעומת 35.7. מנגד, גם מגמת העלייה במספר מחברות הבחינה הפסולות נמשכת, כאשר בשנת 2015 רק 0.6% ממחברות הבחינה נפסלו, לעומת 1.1% ב-2018.
השר פרץ אמר כי "לצד העלייה באחוזי הזכאות אנחנו רואים גם עלייה באיכות התעודה. יותר בוגרי ארבע וחמש יחידות במתמטיקה ואנגלית זו בשורה מצוינת לחברה, למשק ולמדע. הדור הזה מתקדם והדור הזה נפלא.
"יש אתגרים נוספים לפנינו, רק 57% מהתלמידים דיווחו כי בית הספר מעודד מעורבות חברתית ואזרחית. אנחנו מסמנים את זה כיעד לשנה הבאה. לא לעלות לאחוז אחד כמו שקרה בשלוש השנים האחרונות אלא עלייה משמעותית במעורבות החברתית ובעשייה של בני הנוער".
פרץ הוסיף כי "הכותרת של השנה הבאה תעסוק בערבות הדדית כנושא מרכזי. אני מאמין שמערכת החינוך צריכה לחנך ולטעת ערכים בלב התלמידים לא פחות משהיא צריכה להכשירם לשוק התעסוקה העתידי. הערכים המובילים הם כמובן הערכים ברוח מגילת העצמאות ובנוסף אליהם שליחות ואחריות חברתית, סולידריות, נאמנות למדינה ורוח התנדבות למשימות לאומיות. כמו כן העמקת המורשת לכלל התלמידים, לדרוזים, לבדואים ולצ'רקסים".
לשאלת ynet מדוע לא הזכיר בדבריו את קודמו בתפקיד, השיב השר פרץ כי "בנושא המצוינות והגנים הוא עשה עבודה מאוד מיוחדת ומאוד טובה וננצל את ההזדמנות הזו להביע הערכה גדולה לפועלו ורוצים להמשיך למנקודה זו ואילך ליעדים החדשים שאינם סותרים את הקודמים".
פרץ הוסיף: "אני מקבל את ההערה מאוד. על אף שזה לא היה הסדר, ביקשתי שנעשה טקס מכובד לשר בנט והבענו בפניו את הערכתנו הגדולה מאוד לתרומתו למערכת החינוך בישראל בארבע השנים האחרונות. אנו מביעים הערכה גדולה לפועלו ונמשיך בדרך זו".
בנט עצמו צייץ בטוויטר: "המאמץ השתלם. דרמה: ילדי ישראל בזינוק! פחות ילדים נושרים, יותר ילדים זכאים לבגרות, וכל זאת, בעוד שאיכות הבגרות עולה! תלמידי ישראל יותר חזקים במתמטיקה, אנגלית ובמדעים, מתנדבים יותר, יותר הולכים לשנת שירות ומכינות. תודה לצוותי ההוראה, למנהלים ולתלמידים שהבינו: צריך להתאמץ".
באשר למגמת הנשירה נרשמה התייצבות בשיעור התלמידים הנושרים (1.2%), בדומה לשנה שעברה. "אני מברך את המנהלים ואת המורים על ההישגים המרשימים שהם רושמים לאורך השנים. מגמת המצוינות בלימודים מתאפשרת, בין היתר, הודות לרוח הגבית שמעניקה השדרה הניהולית במשרד החינוך", אמר השר פרץ. "לצד העלייה באחוזי הזכאות, אנו רואים גם עליה באיכות התעודה - יותר בוגרי 4 ו-5 יחידות במתמטיקה ובאנגלית - זו בשורה מצויינת לחברה, למשק ולמדע הישראלי".
קידום סובלנות כלפי האחר? מבקר המדינה חשב אחרת
כאמור, נתוני "התמונה החינוכית" מורכבים גם ממדדים אשר משקפים את עמדותיהם של המורים והתלמידים באשר לסביבת בית הספר. במדד שותפות ההורים, שמשקף את מידת מעורבותם של ההורים בנעשה בבית הספר, נרשמה התייצבות לעומת שנת 2016-2017 והוא עדיין גבוה ועומד על 76%.
לפי נתוני משרד החינוך, 76% מן התלמידים דיווחו על קידום סובלנות כלפי האחר והשונה, עלייה של 3% לעומת השנה שקדמה לה. בין ההיגדים שנבחנו במדד זה: עידוד לקבלת תלמידים אשר דוברים שפה אחרת, משתייכים לדת אחרת.
ואולם, רק שנה קודם לכן, בשנת 2016, פרסם מבקר המדינה דו"ח חריף בנושא "חינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות", שממנו עולה תמונה שונה לחלוטין מזו שמציג משרד החינוך. לפי הדו"ח, 60% מהתוכניות שבתי הספר הפעילו להטמעת התפישה "האחר הוא אני", דווקא לא נגעו בשסעים החברתיים האמיתיים.
עוד עלה מהדו"ח של המבקר כי 2,000 מורים לאזרחות מעולם לא הוכשרו לניהול תוכנית קשב ושיח רב תרבותי. הדו"ח הצביע על שורה של ליקויים של משרד החינוך בכל הנוגע לקידום סובלנות, קבלת האחר ומאבק בגזענות, ובכללם היעדר מדידה של תופעת הגזענות בבתי הספר, אי יישום של תוכניות לחיים משותפים, היעדר הכשרה ופיתוח מקצועי של המורים בתחום זה ואי מיצוי הפעילות עם ארגונים לא ממשלתיים הפועלים לקידום ערכים אלו.
ירידה באלימות? המורים ודו"ח ה-OECD מציגים תמונה הפוכה
לפי נתוני "התמונה החינוכית", 7% מן התלמידים דיווחו על מעורבות באירועים אלימים בבית הספר, ירידה של 1% לעומת השנה שקדמה לה. עם זאת, מחקר מקיף שפרסם רק באחרונה הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) הצביע על תמונה שונה לחלוטין. לפי ה-OECD, שיעור האלימות בבתי הספר בישראל גבוה פי שישה לעומת הממוצע ביתר המדינות החברות בארגון.
הדו"ח משקף פער משמעותי לעומת הנתונים שמציג משרד החינוך, שכן על פיו, 26% מן המורים בכיתות ז'-ט' בארץ והמנהלים דיווחו על "איומים או אלימות מילולית בקרב תלמידים", ו-13%מהם דיווחו על "אלימות בין תלמידים המובילה לפגיעה פיזית".
בנוסף, שורה של סקרים מהשנה האחרונה שבדקו את עמדותיהם של מורים ועובדי הוראה בכל הנוגע לאלימות, מראים תמונה שונה לחלוטין מזו שהציג משרד החינוך. לפי סקר ארגון המורים שפורסם בתחילת שנת הלימודים ונערך בקרב 400 מורים, עולה כי 54% מהם דיווחו כי חוו אלימות מסוגים שונים בשנת הלימודים.
סקר של הסתדרות המורים שפורסם לרגל יום המורה האחרון מציג תמונה עגומה אף הוא באשר לשיעור האלימות בבתי הספר בישראל. לפי הסקר, שנערך בקרב כ-3,400 עובדי הוראה, 43% מהם נתקלו באלימות פיזית לפחות פעם אחת במהלך השנה.
ד"ר תמי הופמן, חוקרת במכון הישראלי לדמוקרטיה ומומחית בתחום החינוך לדמוקרטיה והכשרת מורים, מציינת כי "כל עלייה במדדים העוסקים בסובלנות ויחס לשונה היא חיובית ומעודדת, אבל חשוב לשים לב שהנתונים הללו מגיעים על רקע של כיתות הומוגניות ומערכת חינוך המושתתת על בתי ספר שעל פי רוב לא לא מקיימים שילוב בין מגזרים ובעיקר לומדים בנפרד.
"על הפערים בתחום החינוך לסובלנות הצביע דו"ח מבקר המדינה כבר לפני שלוש שנים, כאשר עדיין לא נעשה במערכת החינוך שינוי יסודי וכלל מערכתי באשר לחוויית למידה משותפת בין כלל המגזרים של החברה הישראלית.
"ככל שמערכת החינוך תצליח לשנות את המדיניות באשר לבתי הספר הנפרדים, וחווית הלמידה תכלול מפגשים יום יומיים בין "השבטים" השונים - כך סביר שתופעות של גזענות והדרה יצטמצמו משמעותית, ואת מקומם יתפסו ערכים של הכבוד לאחר ולשונה מאיתנו".
לפנייה לכתב/ת 
