אלמנת הלוחם שנרצח בפיגוע: "דקירה בלב ממערכת המשפט"
כמה שעות אחרי שבית המשפט הצבאי נמנע מלגזור מאסר עולם על המחבלים שדקרו למוות את סמ"ר טוביה-ינאי ויסמן ז"ל בשל גילם הצעיר, מחתה האלמנה יעל על עונשם: "דיברתי על המציאות המטורפת שאני חווה, לא היה שופט אחד שהסתכל עליי". לבעל שנרצח כתבה: "סליחה ינאי שלי"
"חשבתי שידעתי כבר הכול על כאב,
כמה כואבת המציאות יכולה להיות,
כמה אפשר להתאכזב ולהיפגע.
וכאן בבית המשפט נוכחתי שתמיד אפשר לשבור את שיא הכאב,
כאן הבנתי שהשתגענו".
יעל ויסמן, אלמנתו של סמל-ראשון טוביה-ינאי ויסמן ז"ל שנפל בפיגוע דקירה במתחם רמי לוי בשער בנימין ב-2016, הביעה את אכזבתה מהעונש שנגזר על המחבלים המעורבים במותו. "לא חשבתי שצדק אמיתי ייעשה כאן", כתבה האלמנה בפוסט בפייסבוק. "לכזאת דקירה בלב ממערכת המשפט המייצגת את המוסר והצדק האנושי לא ציפיתי".
בית המשפט הצבאי ביהודה גזר אתמול (יום ד') עונשי מאסר של 35 שנה ו-32 על שניים מהמחבלים הפלסטינים שהורשעו בעבירה של גרימת מוות בכוונה המקבילה לעבירת רצח. על מחבל שלישי נגזרו בדצמבר האחרון 35 שנות מאסר. הפרקליטות הצבאית דרשה לגזור מאסר עולם לשלושת המחבלים, אך בית המשפט נמנע מלעשות זאת בשל היותם של המחבלים בני 14-15 בזמן הפיגוע.
את הפוסט שלה החלה האלמנה בדברים לבתה נטע, שתחגוג בקרוב יום הולדת 4. "הסתכלת עליי בעיניים הכחולות שלך ושאלת אם באמת אבא לא יחזור כי את מתגעגעת כבר יותר מדי זמן ותכף בטח הוא יבוא לתת מתנה ליום ההולדת.
"המשכת לשאול איך אבא מת ואם זה כאב, וכשסיפרתי לך על אותם אנשים רעים שאבא ניסה להגן עלינו מפניהם שאלת אותי אם יום אחד הם יוכלו להגיע גם אלינו. אמרתי לך שלא, שהם בבית כלא. רחוקים מאיתנו. כי מי שעושה מעשה כזה נורא לא יכול לחיות לצדנו.
"אבל המשכת להתעקש ושאלת אם לתמיד הם יהיו שם. רציתי להבטיח לך ולהגיד שכן אבל פשוט חיבקתי אותך ואמרתי לך שאני כאן לתמיד וזה מה שחשוב. 35 שנה, זה מה שכנראה החיים של אבא ינאי שלנו שווים פה. 35 שנה, זה מה ששווה הכאב האינסופי שאנחנו חווים פה מאז שינאי לא איתנו פה".
האלמנה כתבה עוד בהתייחסה לגזר הדין שהושת על המחבלים כי "אני לא מופתעת, מאוכזבת - כן. הייתה בי טיפת תקווה שאולי אני טועה. תבינו, הייתי שם בבית המשפט. ישבתי והסתכלתי איך בני המשפחה שלנו, של ינאי, עולים בגבורה אחד אחד לדבר מול השופטים והמחבל רק כדי לנסות ולהסביר את האובדן שאנו חווים. לנסות לצעוק את המוות של ינאי.
"וכשעליתי לדבר, נעמדתי ולכמה שניות, רק הבטתי בשופטים והבנתי שלא משנה מה אגיד הם בוחרים לא להקשיב. במשך דקות ארוכות דיברתי על המציאות המטורפת שאני חווה, על האובדן, על הסיוטים שלא נגמרים. לא היה שופט אחד שהסתכל עליי. וכשנתנו למחבל לדבר זה היה בכלל סיפור אחר. אותו אדם שבכלל לא צריך להיות לו זכות להמשיך להתקיים פה, אותו מחבל שרצח את ינאי שלי הצליח לגרום לשופטים להסתכל עליו במבט מרחם.
"אם אותו מחבל שפל הצליח בשני משפטים לגרום לשופטים לרחם עליו, בעוד משפחה שכולה שלמה שעולה לדבר אחד אחד ולספר על האין חיים שהיא חיה אפילו טיפת התייחסות לא קיבלה, הבנתי כמה השתגענו. אתם שואלים אותי? אני בוחרת לעזוב, ולא להתעסק יותר במשפט. לא מצפה יותר לכלום. כרגע אני מאוכזבת וכואבת. סליחה ינאי שלי".
בסיום הפוסט הזמינה האלמנה את הציבור לעלות ביום שישי הקרוב בשעה 10:00 בבוקר לקברו של טוביה-ינאי בהר הרצל בירושלים: "אנחנו מזמינים את כל שרוצה להצטרף אלינו, לזעוק את צעקתך ביחד, לבוא ולהיות איתך ואיתנו".
סמ"ר ויסמן, לוחם בחטיבת הנח"ל ובן 21 בנופלו, יצא כמה ימים לפני נפילתו לחופשת "רגילה". לקראת סיום החופשה הוא יצא עם אשתו ובתם לקניות במתחם רמי לוי בשער בנימין. המחבלים שהיו חמושים בסכינים החלו לדקור את אחד הלקוחות.
ויסמן רץ לזירה, נאבק במחבלים בידיים חשופות ונדקר. הוא נפצע אנושות וכמה שעות לאחר מכן נפטר בבית החולים. אחרי מותו הוחלט להעניק לו את צל"ש אלוף הפיקוד בשל אומץ ליבו.
לפנייה לכתב/ת 
