עלילות הרב טל בעיר הגדולה
הוא רב כריזמטי שהסתבך בקשר עם אישה נשואה, "חזר בתשובה" והפרשה שלו חושפת גבולות חדשים של ציניות וקהות חושים של הממסד
הוא רב כריזמטי בן חמישים ושבע שעמד בראש ישיבה בנווה דקלים, וכיום עומד בראש אימפריה ביד בנימין, הוא השתייך לציונות הדתית אך בעקבות ההתנתקות מגוש קטיף החל לסייג את יחסו למדינה. הוא מקושר לדמויות במערכת הפוליטית והדתית (בין היתר אחיו של הח"כ לשעבר, נחום לנגנטל וגיסו של הח"כ לשעבר, יהודה גליק) יש לו משכורת מרשימה שמשולמת מכספי המדינה, שליטה על כספי ציבור, יחצ"נית וגדודי תלמידים. קוראים לו הרב שמואל טל והשמועות אודות מעלליו נגד נשים מסעירות את הציונות הדתית ולא רק אותה.
דמעת העשוקות - המוקד הראשון של השריפה
במרכז הבעירה ניצבת אישה אמיצה ופגועה שהיא ובעלה היו מתלמידי הרב טל. ברבות הימים ניהל איתה הרב 'קשר פסול', שכנע אותה, בעזרת 'רוח הקודש' להתגרש על מנת להינשא לו (מתוך אמונה שאשתו עומדת למות). כשהאישה גילתה שמדובר בתרמית היא שבה ונשאה לבעלה ושניהם תבעו את הרב טל, שעל פי השמועה, הסכים לשלם לה דמי שתיקה של חצי מיליון שקל. משיצא הסיפור לתקשורת חזר בו הרב טל, וגם דאג להשמיץ את האישה.
במוקד השני של השריפה
ניצב הרב של צפת, שמואל אליהו, הטוען שהוא מטפל ב'הסתבכות' של הרב טל בארבע השנים האחרונות. לדבריו הרב טל קיים 'קשרים לא ראויים' עם נשים רווקות ונשואות נוספות, החזיק במחשבו 'חומרי תועבה', ובנוסף מנהל קשר פסול גם עם 'רוח הקודש'. זו עמדתו בעניין הרב טל: "הוא לא יכול כעת להיות ראש ישיבה גם בגלל קשריו עם הנשים וגם בגלל הרוח שהוא מנחה את הישיבה על פיה. ... אני לא ממליץ לשום אדם ללמוד ממנו שום הלכה ושום עצה".
במוקד השלישי של השריפה
חתולים ששומרים על השמנת. הדיין, הרב וייס (שהצהיר על עצמו כידיד של הרב טל) מינה בית דין שידון בעניינו של טל בעקבות התלונות והגילויים על התנהלותו.
נחשו מה? החתולים שמרו על השמנת. מחשבו של הרב טל נעלם ועל כן בית הדין לא מצא שם ראיות לחומרי תועבה, והוא קיבל אישור להמשיך לעמוד בראש הישיבה. רק סייגים קלים, התלויים במידה רבה ברצונו הטוב, הוטלו על רבנותו.
ההקשר מרתק יותר מהסיפור
הפקעת הפוליטית בה אחוז חטאו של הרב טל מעלה צחנה. בראשית הדיונים היה נדמה כי הזעזוע יוביל להוקעת ציבורית של טל, ולשליחתו לקצה התור הארוך והמפרך בו עומדים הנדרשים לעשות תשובה אמיתית. אלא שבית הדין, בשיתוף עם אשת יחסי הציבור ועם בעלי עניין נוספים, הפכו את הקערה על פיה. 'הוא חזר בתשובה' מצקצקים, 'הוא בסך הכול טעה ברוח הקודש' הציע אחד מתלמידיו בתעריף מכירת סוף עונה רוחנית. ואחד הרבנים הישרים בציונות הדתית, שתקף תחילה את הרב טל, ראה את סרטון ה'טעיתי, טועים, טעינו' שהנפיק טל וקבע: 'הוא הולך בדרכי התשובה של דוד המלך'.
עוד רגע תכתב תכנית לימודים בשם 'טללי תשובה - הלכות תשובה לאורו של הרב טל'. ואם אתן חושבות שאני מגזימה - אשמח לשמוע מה לא מוגזם בפרשה הזו.
מעגלי פוליטיקה
אפשר לטעון שלפנינו מאבק יוקרה בין הרב וייס לרב אליהו. אפשר למצוא בסיפור קולות מאבק בין ביתו הקודם והפגוע של הרב טל, הציונות הדתית, לנציגי ביתו החדש, החרדי. ואפשר לראות כאן קרב הישרדות פטריארכלי נוסף - ככל שרוחות הפמיניזם הדתי מתחזקות, מתחזקת גסות הרוח מול דמעות נשים עשוקות. אירועי הרב טל חושפים גבולות חדשים של ציניות וקהות חושים של הממסד. כך נראית אמונה דתית כשהיא כרוכה בכוח ובכסף. בהרבה כסף.
בין אדם לחברתו
תיאור יום הכיפורים המקראי מציג מועד שמתמקד בעבודת הכהן. בני ישראל מענים את נפשותיהם ודי לתורה בכך.
הנביאים צעקו על השימוש הציני שעושה הקהילה בהקפדה על הפולחן בעוד ידיה 'דמים מלאו', אך השינוי המהותי הגיע עם תרבות התורה שבעל פה. חז"ל בנועזותם חילקו את העולם הדתי לשתי קטגוריות 'בין אדם למקום (אלוהים)' ו'בין אדם לחברו'. למרות הסכנה הדתית שבחלוקה זו, יתרונה עצום שכן היא מציעה תהליכי תשובה שונים לכל קטגוריה. יסודה בהבנה שאלוהים לא מוכן לכבס את הכאב שאנו גורמות לחברותנו. מי שרוצה לקבל גושפנקא אלוהית לתשובתה, תצטרך לפייס את חברתה.
כביש עוקף 'בין אדם לחברתו'
בית הדין של הרב וייס ויתר החברים המאתרגים, בונים כביש עוקף לדמעות האישה העשוקה (וגם לדמעות של בעלה, וגם לעוול שנעשה לאשת הרב טל שהבינה שבעלה מתכנן את הלוויה שלה, ולעוד כהנה וכהנה 'בין אדם לחברתו' שנעשקו בסיפור זה) בחכמה הם מיקדו את חטאו של טל באמונתו שהוא מדבר עם רוח הקודש. אם יודה הרב שרוח הקודש לא משחרת לפתחו, תיפתר לשיטתם הבעיה. אין צורך לזכות במחילת האישה ויתר נפגעות ונפגעי טל. ואלוהים? קל לעבוד איתה, היא הרי שותקת.
אבל אבן מקיר תזעק: זה חטא שבין אדם לחברתו. הרב טל פגע בבנות ובני אדם. 'רוח הקודש' היא נספח יהיר וצבעוני למניפת החטאים שלו. החטא היחיד החשוב הוא האישה שנשמתה נעקרה, משפחתה טולטלה ואמונתה נחמסה. שמענו את האישה הזו מתייפחת באזני הרב וייס, אבל הן נאטמו.
לא ביקש סליחה
לכל המתלהבים מ'רוח דוד המלך' חשוב להבהיר, הקשבתי לסרטון של הרב טל והוא לא ביקש סליחה. למה לו? הוא הרי חטא רק ברוח הקודש. כל מי שלמדה הלכות תשובה יודעת שגם לו היה הרב טל מבקש סליחה, לא די בכך. שערי תשובה הם שערים כבדים וטל אפילו לא התחיל להתדפק עליהם.
על מה חרב הבית
צעקות 'הוא צדיק' סביב הרב טל, וכיבוס חטאיו בסבון ששמו 'בין אדם למקום' העלו בזיכרוני אגדה תלמודית מטלטלת המציעה הסבר ספרותי-מוסרי לחורבן הבית (גיטין ח א ובאיכה רבה) "מעשה באדם אחד שנתן עיניו באשת רבו, ושוליה של נגרים היה. פעם אחת הוצרך רבו ללוות, אמר לו: שגר אשתך אצלי ואלונה. שיגר אשתו אצלו. שהה עמה שלשה ימים. קדם ובא אצלו, אמר לו: אשתי ששיגרתי לך היכן היא? אמר לו: אני פטרתיה לאלתר, ושמעתי שהתינוקות נתעללו בה בדרך.
אמר לו: מה אעשה? אמר לו: אם אתה שומע לעצתי גרשה. אמר לו: כתובתה מרובה, אמר לו: אני אלווך ותן לה כתובתה. עמד זה וגרשה, הלך הוא ונשאה. כיון שהגיע זמנו ולא היה לו לפורעו, אמר לו: בא ועשה עמי בחובך. והיו הם יושבים ואוכלים ושותים והוא היה עומד ומשקה עליהם, והיו דמעות נושרות מעיניו ונופלות בכוסותיהם, ועל אותה שעה נתחתם גזר דין. ויש שאומרים: על שתי פתילות בנר אחד."
תלמיד אחד, שוליה של נגר, חשק באשת המורה שלו וסובב אותו בכחש. לכאורה הוא היה המושיע הגדול של המורה, אך בפועל עשה כל שביכולתו על מנת לגזול ממנו את אשתו: הביאה לביתו בתואנת שווא וסגר אותה שם, העליל על אונס קבוצתי שלא נעשה בה, עודד את המורה לגרשה וללוות ממנו את דמי כתובתה. שיאה של הרשעות היה בהפיכת המורה למשרתם של התלמיד והאישה שהייתה פעם אשתו. והאישה? המספר לא נותן לה קול וכוח. היא רכוש – פעם של זה ופעם של זה.
חורבן הבית היהודי
זה סיפור על יהירות, גסות, החפצה והתייחסות לנשים כאל שלל במלחמות יוקרה של גברים. בשפה היהודית אנו קוראות לחורבן בית המקדש 'חורבן הבית' ודי בכך. אגדות החורבן מתמקדות באסונות הפרטיים שכרוכים בחורבן הלאומי. כך מלמדת אותנו התרבות היהודית שיש רק בית אחד אמיתי. מי שמחריב בזדון בית פרטי, מחריב את בית האלוהים.
במקרה שלנו נוסף חטא על פשע שכן מי שניצל את האישה והחריב בזדון את ביתה, היה רב נערץ ולא שוליית נגרים.
הממסד הדתי בישראל מוביל אותנו הישר אל חורבן המוסר והבית היהודי.
פרשת השבוע
אחתום ואזמין את הרב טל וחבריו לקרוא את דברי הנביא מיכה בהפטרה שהוצמדה לפרשת השבוע שלנו "הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ".
ובבית המדרש של הטוקבקים
לפני שבועיים כתבה לנו ליליתא: "אנא, באמת ובתמים אפשר לצנזר. אין צורך שבטור ...נושאי יהדות, תרבות וחברה, יהיה חופש דיבור לאנשים ... שחושבים שהם נמצאים במסע צלב להגן על היהדות מפני משומדים ומצורעים". תודה ליליתא על דאגתך ועל מילותייך הטובות, בסרטון אני מתייחסת להצעת הצנזורה.
שבת שלום
לפנייה לכתב/ת 
