ניצחון לבת 97 שסירבה לעבור לבית אבות

הודות לשופט רגיש ופרויקט מימון המונים תישאר קשישה בדירתה השכורה. בתוך כך השופט קרא למדינה לתת מענה לקשישים חסרי אמצעים

עו"ד תמר (פיו) סוטיל | פסקדיןפורסם: 15.07.19 , 15:14

"מתן מענה טיפולי לקשיש בביתו חלף הוצאתו לבית אבות בניגוד לרצונו – אפשר גם אחרת" - כך נפתח פסק דינו של סגן נשיאת בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, השופט אלון גביזון, שנדרש להכריע בעניינה של בת 97 המתגוררת בשכירות – האם להעבירה למוסד או להשאירה בדירתה.

באוגוסט 2017 מונתה הקרן לטיפול בחסויים מהמרכז הישראלי לאפוטרופסות לאפוטרופסית על גופה ועל רכושה של הקשישה. בצו המינוי צוין כי כל שינוי במקום מגוריה יחייב לפנות בבקשה מתאימה לבית המשפט. התיק הגיע לבית המשפט כאשר הקרן הגישה בקשה להורות על העברת הקשישה לבית אבות בניגוד לרצונה, וזאת בשל מצבה, ובנימוק שהקרן אינה יכולה להבטיח את שלומה כאשר היא נמצאת לבדה בדירתה במשך שעות רבות, נעזרת במטפלת סיעודית במשך ארבע שעות ביום בלבד, ובשכנה שבאה מדי פעם.

תביעה:

איך אנאלפביתית חתמה על צוואה?

עו"ד אורי צפת | פסקדין

בסוף הצוואה של בת 93, שהשאירה את הנכסים שלה לבן אחותה, נכתב שהיא קראה את המסמך בעצמה. בתום סאגה משפטית בוטלה הצוואה כליל

תביעה: איך אנאלפביתית חתמה על צוואה?

נציג היועמ"ש ("המשיב" בהליך) ציין כי נראה שללא השגחה מתאימה קיים חשש לשלומה של הקשישה. במסגרת ההליך אף התברר כי הכנסותיה של הקשישה אינן יכולות לממן עובד סיעוד בביתה. עו"ד מטעם הסיוע המשפטי שמונתה לייצג את הקשישה טענה שהיא מתנגדת נחרצות (אמרה שמבחינה זה יהיה "סיום החיים"). היא הוסיפה כי תמוה שהמדינה מוכנה לשאת בהשמתה במוסד סיעודי, הכרוכה בעלות גבוהה מעלות מימון עובד זר.

בהחלטה מאוקטובר 2017 דחה השופט את בקשת הקרן והורה לצדדים לבחון חלופות אחרות. הוא ציין שם כי להבנתו המדינה צריכה לתת מענה הולם, גם בחוק הסיעוד, לאותם קשישים עריריים שאין להם כסף לממן העסקה של עובדי סיעוד.

הוא הוסיף כי הוצאת קשיש מביתו אל בית אבות, בניגוד לדעתו ולרצונו, מהווה פגיעה בחירותו ועשויה להיתפס כפעולה כוחנית ואלימה, ולעתים אף מהווה פגיעה בכבודו, לאור היעדר פיקוח מספיק על בתי אבות בישראל.

מאז נעשו ניסיונות לשלב את הקשישה בתוכניות שונות, ובהן מרכז יום לתשושי נפש, וכן בתוכנית של דיור סטודנטים עם קשישים, שלא התאפשרה כיוון שאינה מאפשרת מגורים עם קשישים תשושי נפש. בהמשך הגיעו דיווחים על החמרה במצבה, ושוב הוגשו בקשות לבחון את העברתה למסגרת אחרת, ובתוך כך גם השופט גביזון עצמו ביקר אותה, על מנת להתרשם ישירות ממצבה ומרצונה. בעקבות ביקור זה, וכן בהחלטות נוספות במהלך השנתיים האחרונות, הוא דחה פעם אחר פעם, את הבקשות להעביר את הקשישה לבית אבות.

לפני כמה שבועות הודיעה הקרן כי נקלטה מטפלת זרה בביתה של הקשישה, שהעסקתה תמומן באמצעות גיוס תקביצים באמצעות פרויקט מימון המונים. בכך למעשה הסתיים הדיון בתיק, והשופט הביע הערכה רבה לגורמים הרבים שטיפלו בנושא, וחשבו "מחוץ לקופסה" על מנת למצוא פתרון שיגשים את רצונה של הקשישה להישאר בביתה.

השופט העיר כי מחומר הראיות עלה שעל השמתו של קשיש בבית אבות משלמת המדינה יותר מהסכום שהייתה משלמת עבור עובד סיעוד זר שיטפל בו בביתו: "הגיע העת שהמחוקק יבחן את המצב החקיקתי הקיים, ויבצע התאמות שעולות בקנה אחד עם רצונו וזכויות היסוד של הקשיש והזולות יותר לקופה הציבורית".

השופט גביזון הוסיף כי באופן כללי המענה לקשישים חסרי אמצעים לא צריך להיעשות באמצעות "מימון המונים".