טיפולי המרה - אין דבר כזה, וגם לא צריך שיהיה
יו"ר איגוד הפסיכיאטריה בישראל, ד"ר צבי פישל, עונה לדבריו של שר החינוך רפי פרץ שהביע תמיכה בטיפולי המרה, כי מדובר בדברים מקוממים הנובעים מחוסר ביסוס מדעי ומקורם בהומופוביה מסוכנת. הוא מסביר למה הם כלל לא יעילים ואסורים וצריכים להישאר כאלה
אתמול (שבת) חולל שר החינוך רפי פרץ, סערה כאשר הביע תמיכה בטיפולי המרה.
בריאיון לחברת החדשות נשאל פרץ אם הוא מאמין כי ניתן לבצע טיפולי המרה והשיב: "אני חושב שאפשר. אני יכול להגיד שיש לי היכרות עמוקה בנושא החינוך ואף עשיתי זאת".
כשלוש שעות לאחר שידור הדברים חידד פרץ והבהיר כי לא טען שצריך לשלוח ילד או ילדה לטיפולי המרה וכי "מערכת החינוך בישראל בראשותי תמשיך לקבל את כל ילדות וילדי ישראל באשר הם, ללא שום הבדלי של נטייה מינית".
דבריו המקוממים של שר החינוך בנוגע לטיפולי המרה, נובעים מתוך אמונה דתית אבל גם נגועים בחוסר ביסוס מדעי והומופוביה מסוכנת.
התפיסה לפיה אדם יכול לשנות את נטייתו המינית, יוצאת מתוך נקודת הנחה שעליו לשנות את נטייתו, כאילו יש נטייה מינית נכונה ויש שאיננה נכונה.
קיראו עוד:
למרות האיסור: טיפולי ההמרה לבני נוער בישראל משגשגים
תחקיר: כך נראים מבפנים "טיפולי המרה"
טיפולי המרה להומואים: למה הם עדיין חוקיים?
"אין צורך לטפל במשהו שאינו זקוק לטיפול"
הרפואה העולמית בהובלת הפסיכיאטריה הוציאה כבר בשנת 1973 את ההומוסקסואליות מספר האבחנות. הפסיכיאטריה הבינה שנטייה מינית זו או אחרת יכולה להביא למצוקה נפשית, וערוכה להתמודד עם מצוקות אלו בכלים טיפוליים מקובלים: פסיכותרפיה ו/או טיפולים תרופתיים נוגדי חרדה או דיכאון.
החברה מצידה צריכה להקטין את העוינות העלולה להתגלות כלפי אדם בעל נטייה זו או אחרת, עוינות שהיא ברובה גורמת למצוקה הנפשית המשנית.
"טיפול המרה" מניח מלבד הצורך לטפל במשהו שאינו זקוק לטיפול, שניתן לשנות נטייה מינית. מחקרים רבים לאורך השנים מראים שאין יעילות לאף ניסיון טיפולי לשנות נטייתו של אדם. לא זאת אלא שניסיון כזה הוא מסוכן, בחבירתו לעוינות החברתית מגזרית.
אנו רואים את תפקידנו בטיפול, ללוות אדם בתהליך של הכרה עצמית וקבלה עצמית ובכך תושג המטרה של חופש, אושר ובעיקר בחירה חופשית.
הגדרת "טיפול" שמטרתו שינוי (בלתי אפשרי כאמור) של נטייה מינית הנה הגדרה מסוכנת בכך שמבליעה מסר כי נטיית המטופל איננה ראויה ובכך חוברת ל"כוחות" הפרימיטיביים בתוכנו. "טיפול" שכזה פרט לחוסר התועלת שבו הינו מסוכן ומביא לחרדה, דיכאון ואפילו לכדי אובדנות.
בשל כך קבעה ועדה של ההסתדרות הרפואית בנייר עמדה כי אין לבצע פסוודו טיפולים כאלה ואסור להפנות אליהם.
"הסבריו" של שר החינוך, שהמערכת תקבל לתוכה כל תלמיד הם הסברים עלובים. המערכת מורכבת מכל תלמיד. הצורך "לקבל" הנובע מהומופוביה איננו ראוי יותר. הרב פרץ צריך לסגת מכל דבריו ולאמץ את הגישה המדעית המבינה, שנטייה מינית הנה חלק מהמגוון האנושי ואל לנו להתנכר לאדם ואין צורך ב"חיבוק" צבוע.
ד"ר צבי פישל הוא יו"ר איגוד הפסיכיאטריה בישראל
לפנייה לכתב/ת 
