150 אלף ש' למורה שלא קיבל מידע על זכויותיו
אחרי שיצא לפנסיה מוקדמת גילה מורה מרשת אמי"ת שלא הובהר לו ממה תורכב הגמלה לשארית חייו. ביהמ"ש קבע שמדובר במידע קריטי
בית הדין לעבודה בבאר שבע חייב לאחרונה
את משרד החינוך לשלם פיצויים של 150 אלף שקל למורה שיצא לפרישה מוקדמת מבלי שנאמר לו ממה תיגזר קצבת הפרישה החודשית שלו. השופט משה טוינה קבע כי המשרד הפר את חובת תום הלב כלפי המורה, והבהיר כי לפני שעובד שלוקח החלטה בלתי הפיכה כמו פרישה מוקדמת - יש לספק לו את מלוא המידע על זכויותיו ועל דמי הקיום שיקבל למשך שארית חייו.
הוא ביקש מבית הדין לחייב את מינהלת הגמלאות לכלול בקצבה שלו את הגמולים האמורים או לחלופין לפסוק לו פיצוי על כך שיצא לפרישה מוקדמת מבלי לדעת שהדבר יפגע בגובה המשכורת הקובעת.
המורה ביקש לפרוש בגיל 57 בתום 34 שנות הוראה במשרד החינוך. באוקטובר 2013 אושרה הפרישה ונשלחה לו הודעה כי קצבת הפרישה שלו תעמוד על 66% מהמשכורת הקובעת, אך לא פורט מה נכלל באותה "משכורת קובעת". ביום שבו קיבל את התלוש הראשון כגמלאי הוא גילה שהמשכורת הקובעת לא כללה רכיבים שלטענתו היה זכאי להם כמו גמול הדרכה וגמול הכנה לבגרות. לאחר שבקשותיו להכללת הגמולים נדחו – הוא תבע את משרד החינוך, את מינהלת הגמלאות ואת רשת החינוך "אמי"ת" שבה הועסק.
דיני עבודה
הבטחה להעלאת שכר לא קוימה - העובד יפוצה
מערכת פסקדין
איש תמיכה טכנית ב"אם תקשורת המונים" טען שהתחייבו בפניו ששכרו יעלה מ-6,000 ש' ל-12 אלף ש' בתום תקופת ניסיון. הוא יפוצה ב-75 אלף ש'
מנגד נטען מטעם מינהלת הגמלאות כי התובע לא היה זכאי לגמולי התפקיד המבוקשים משום שלא עמד בתנאים להכללתם במשכורת הקובעת. משרד החינוך הוסיף שפעל בהתאם לנהלים ולכללים החלים על בקשות לפרישה מוקדמת.
השופט טוינה אמנם הסכים שהתובע לא עמד בתנאים שנקבעו בהחלטות הממשלה ובחוזרי המנכ"ל על מנת שהגמולים המבוקשים ייכללו במשכורת הקבועה שממנה נגזרת קצבת הפרישה. ואולם, לשיטתו המורה אכן זכאי לפיצויים על התנהלות משרד החינוך בתהליך הפרישה. הוא הבהיר כי משרד החינוך מחויב למסור לעובד העומד בפני פרישה את מלוא המידע על האפשרויות העומדות בפניו, לרבות סכום הקצבה החודשית שיקבל.
במקרה הנוכחי, אף שפרישה מוקדמת היא הליך בלתי הפיך ובעל השלכות כלכליות מרחיקות לכת, לא קיבל התובע מידע מספק על הקצבה שיקבל. זאת, בניגוד לחובתו של משרד החינוך לנהוג בשקיפות בכל הנוגע לתחום הפנסיוני ולוודא שהעובד שעומד לפרוש מבין מהם דמי הקיום שישולמו לו לשארית חייו.
העובדה שהתובע לא קיבל מידע מהותי שכזה, נקבע בפסק הדין, הביאה לכך שפרש לגמלאות מבלי שקיבל החלטה מושכלת: "הליך פרישה אשר בבסיסו החלטה אישית של העובד שמתקבלת מבלי שהמעסיק מיידע את העובד על המשמעויות הקונקרטיות של ההחלטה לפרוש במועד שבחר לפרוש על זכותו לגמלה – נגועה בחוסר תום לב".
לפיכך נקבע כי משרד החינוך יפצה את התובע על התנהלותו. סכום הפיצוי, שהועמד על 150 אלף שקל, לקח בחשבון את העובדה שייתכן כי התובע לא היה זוכה לקצבה גבוהה יותר גם אם היה ממשיך לעבוד.
התביעה נגד רשת החינוך נדחתה כיוון שאין לה קשר לסוגיית הגמלאות, וכך גם התביעה נגד מנהל הגמלאות ככל הנוגע להכללת הגמולים.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובע: עו"ד לירון סבן, עו"ד אדוה אפרת בוזנח
ב"כ הנתבעות 1 ו-3: עו"ד דמיטרי קוגן
ב"כ הנתבעת 2: עו"ד יצחק אלמליח
-
עו"ד יאיר ארן עוסק בדיני עבודה
- הכותב לא ייצג בתיק
- ynet הוא שותף באתר פסקדין
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
