אהוד ברק העדיף כסף על חשבון קורבנות נשים

רה"מ לשעבר מיתמם כשהוא מנסה להצדיק את קשריו עם ג'פרי אפשטיין ששידל קטינה לזנות. מ"ליברל" מצופה שיבין שכסף לא מלבין פגיעה מינית

מיכל גרא מרגליותעדכון אחרון: 16.07.19 , 12:42

אהוד ברק ג'פרי אפשטיין (צילום: אבי מועלם, AP)

אהוד ברק וג'פרי אפשטיין(צילום: אבי מועלם, AP)

לפני יותר מ-10 שנים הפך ג'פרי אפשטיין לעבריין מין מורשע בשל שידול קטינה לזנות, וריצה 13 חודשי מאסר. שבע שנים אחרי ההרשעה הוא הפך לשותף עסקי בכיר של ראש הממשלה לשעבר והמתמודד החדש-ישן בבחירות בישראל, אהוד ברק. הפרשה הזאת נפתחה מחדש החודש וחזרה לכותרות בעקבות לחץ ציבורי בארה"ב, ואפשטיין מואשם כעת בשידול לזנות של עשרות נערות.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

הליכוד פנה ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה לחקור את קשריו של ברק עם אפשטיין, וראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס גם הוא לקשרים בין השניים. בינתיים הודיע ברק בימים האחרונים שהוא בוחן את הוצאת אפשטיין מהשותפות הכלכלית, אבל השאלה שצריכה להישאל היא כיצד השותפות הזאת נוצרה מלכתחילה כשלברק ידיעה ברורה על מעלליו הפליליים והמחרידים של אפשטיין.

בסוף השבוע האחרון התראיין ברק בתוכנית "פגוש את העיתונות" ונימק את קשריו עם אפשטיין: "הוא ריצה את עונשו על שידול לזנות של אישה אחת, שבכתב האיום לא הופיע שהיא קטינה. לפי הנתונים, עכשיו הוא עבר עבירות מאוד חמורות. ובכל זאת אני רוצה לבאר לך: אני עסקתי גם בפעילות עסקית וגם פרטית מול בן אדם שבמיליה שלו היו נשיאי האוניברסיטאות המובילות בארה"ב, היו הפילנטרופים המובילים בעולם, פילוסופים, אנשי רוח, שרים וסגני שרים לשעבר בממשלי קלינטון ואובמה ואנשים מרכזיים מאוד במשטר של טראמפ. המערכת האמריקנית כולה לא שמה עליו תג שהוא פסול. את מצפה שאני אבחין?".

התשובה, בפשטות, היא כן. מצופה מאהוד ברק לא לחבור למי שהורשע בעבירות מין. אדם שריצה את עונשו זכאי כמובן להמשיך בחייו, אבל ריצוי העונש לא מוחק את המעשה. עברייני מין לא צריכים לקבל כבוד ולגיטימציה מבעלי כוח. אין להם זכות קנויה לפרסים וכיבודים, וצריך להתקיים תהליך רציני של לקיחת אחריות כדי שעברייני מין יוכלו לחזור למקום פומבי בציבוריות.

אהוד ברק צודק שהבחירה של נתניהו לתקוף אותו על הרקע הזה היא פוליטית. נתניהו עשה מעט מאוד ביחס למאבק בפגיעות מיניות, והעובדה שהוא בוחר שוב ושוב בנתן אשל - שצילם עובדת מתחת לחצאית והורשע בדין משמעתי - לאיש אמונו ולנציגו במשאים ומתנים פוליטיים, כולל המו"מ הקואליציוני האחרון, היא מבישה וזועקת לשמיים.

יחד עם זאת, הבחירה של ברק לחבור לעבריין מין, גם אם מדובר במהלך כלכלי בלבד, היא בחירה לא להכיר במשמעות המוסרית וגם הפוליטית של פגיעות מיניות. כשאדם כמו ברק בוחר בכסף במקום בזכויות אדם בסיסיות, זאת בחירה במתן לגיטימציה לפוגע (גם אם לא למעשה).

הטרדות ופגיעות מיניות הן דרך אפקטיבית להפליא לייצר מציאות דכאנית עבור נשים וחשש במרחב הציבורי. זאת דרך אפקטיבית להפליא לשמר ולחזק את מבני הכוח המגדריים. הגיע הזמן שהנושאים ה"חשובים" יפסיקו לדחוק הצידה זכויות בסיסיות של נשים. קידום שוויון מגדרי לא יכול להיות בעדיפות נמוכה יותר מקידום נושאי ליבה אחרים.

כסף לא יכול להלבין פגיעה מינית, וחלום המנדטים לא יכול לדרוס ייצוג של נשים. זה אמור להיות נכון לכלל המפלגות, אבל זה בוודאי נכון למי שמתיימרים להנהיג מחנה ליברלי-דמוקרטי.