שתף קטע נבחר

 

"מלחמות על מקורות מים יילכו ויחריפו"

בכדור הארץ יש מספיק מים, אבל הבעיה היא בתשתיות ובזיהום. מומחה האקלים, פרופ' חיים קותיאל, סבור כי מצב הזמינות של המים בכמה אזורים בעולם ייפגע, וכתוצאה מכך עלולים להיגרם סכסוכים. ומה אצלנו? המצב טוב בזכות ההתפלה

דו"ח מדאיג של האו"ם קובע כי בשנת 2025, כלומר בעוד שש שנים, שניים מכל שלושה בני אדם ברחבי העולם יסבול ממצוקת מים. החדשות הרעות הן כי המצב הולך להיות גרוע יותר. 

 

ריאיון באולפן ynet עם פרופ' חיים קותיאל    (צילום: עידו ארז, אלי סגל)

ריאיון באולפן ynet עם פרופ' חיים קותיאל    (צילום: עידו ארז, אלי סגל)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

פרופ' חיים קותיאל, חוקר אקלים מהחוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה, אמר בריאיון לאולפן ynet כי כבר עכשיו המים הם משאב נדיר בחלקים מסוימים בכדור הארץ, ושהסיבה היא לא בהכרח מחסור במים. "מבחינת כמות המים המתוקים, בכדור הארץ יש די והותר מים גם לאוכלוסייה שתהיה פי 3 מהאוכלוסייה הנוכחית של כדור הארץ" הוא אמר. "הבעיה העיקרית היא בתשתיות, בהובלה של מים, בזיהום של מקורות מים, בניצול יתר באזורים מסוימים ובחלוקה לא אחידה. אבל כבר היום יש לנו את הבעיה הזו, וכנראה שהבעיה תלך ותחמיר עם השנים".

 

על הקביעה של האו"ם, לפיה שניים מתוך שלושה בני אדם לא יוכלו להגיע למקור מים, אמר פרופ' קותיאל: "יש כל מיני מדדים של האו"ם שמתייחסים ליכולת של האדם להגיע למים וזה על סמך ערכים ממוצעים. כלומר, ברגע שכמות המים הזמינה במדינה מסוימת יורדת מתחת לאיזשהו סף מסוים, אז הם מגדירים את כל האוכלוסייה באותה מדינה כאוכלוסייה עם בעיה של מים. אבל אנחנו מכירים את העובדה שלמעשה במדינות, אפילו מדינות שעשירות במקורות מים, החלוקה הפנימית שם לא אחידה, וגם כשיש את כמות המים המספקת, היא לא תמיד יכולה להגיע לכל מקום, לכל יישוב, לכל כפר. חלק מהצנרת כבר ישנה, לא מטופלת, לא מתוחזקת, חלק ממקורות המים מזוהמים, ולכן כנראה שאחוזים גדולים מאוד מאוכלוסיית העולם תהיה בבעיה אמיתית. אבל גם היום יש לאחוז די גדול מאוכלוסיית העולם בעיה להגיע מדי יום למים נקיים".

 

ואילו אזורים ייפגעו יותר? פרופ' קותיאל: "קודם כל באסיה, בחלק גדול של אפריקה - אפילו במדינות שלא היינו מצפים, אפילו בחלקים מסוימים בארה"ב, למרות ששם אני מניח שהם ימצאו את הדרכים איכשהו להתגבר על הבעיה הזאת. חלקים מסוימים מאוסטרליה, אבל הבעיה העיקרית תהיה במזרח אסיה, בדרום אפריקה, בחלקים של שולי מדבר סהרה ובמקומות אחרים נוספים".

 

רכבת ה מים צ'נאי הודו בצורת (צילום: AFP)
רכבת ה מים בצ'נאי שבהודו(צילום: AFP)

 

הוא לא פסל מצב שבו יפרצו מלחמות על מקורות מים. "אנחנו מכירים כל מיני מלחמות שבטים על משאבי מים, יש את זה באפריקה, יש את זה במקומות אחרים בעולם", אמר פרופ' קותיאל. "כבר היום הדבר הזה קיים, זה יילך ויחריף, אבל בהחלט כן. גם אחת הטענות שמלחמת האזרחים בסוריה התחילה ממחסור במים, זה היה אחד מהטריגרים שלה, כך שהדברים האלה כבר קיימים היום, לא צריך לחכות לעתיד".

 

ומה יהיה המצב בישראל? כאן אנחנו יכולים לנשום לרווחה. פרופ' קותיאל: "מדינת ישראל השכילה לפתור כמה בעיות - קודם כל בנושא התפלה, כך שרוב רובה של התצרוכת הביתי יכולה להיות מסופקת על ידי התפלה, כך שבקטע הזה אנחנו די מסודרים. דבר נוסף, מדינת ישראל היא במקום הראשון בעולם בהשבת מי קולחין, הרבה מעל המדינה שנמצאת אחרינו. כמעט 80% ממי הקולחין מושבים במדינת ישראל, המדינה שנמצאת במקום השני היא ספרד בסביבות 20%, כך שמהבחינה הזו מדינת ישראל צועדת לפני המחנה".

 

אבל לא הכול ורוד בישראל. "יש בעיה ואנחנו רואים את זה עם חקלאים שמתמודדים עם מכסות מים", אמר פרופ' קותיאל. "לכן, יכול למאוד להיות שתהיה בעיה עם הקצאות מים, כמו שהיינו רוצים או כמו שהחקלאים היו רוצים לטובת החקלאות, לטובת הטבע. אבל אני לא צופה כרגע איזושהי בעיה אקוטית כמו שיש במדינות אחרות".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: AFP
מתמודדים עם בצורת בהודו
צילום: AFP
מומלצים