צעיר טען לפוסט-טראומה, משרד הביטחון זלזל

בן 29 ביקש הכרה כנכה צה"ל עקב אירוע חריג במהלך שירותו במג"ב. שתי ערכאות דחו את בקשתו, עד שביהמ"ש המחוזי דרש בירור מעמיק

עו"ד יואב צח-וכס | פסקדיןפורסם: 18.07.19 , 16:56

בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל לאחרונה את ערעורו של בן 29 על דחיית בקשתו להכרה בו כנכה צה"ל עקב פוסט-טראומה, וקבע כי תיקו יוחזר למשרד הביטחון על מנת שמצבו הנפשי ייבדק לעומק. השופטים ברכה בר-זיו, חננאל שרעבי ואילת דגן מתחו ביקורת הן על משרד הביטחון והן על בית משפט השלום בחיפה (בשבתו כוועדת ערעורים על החלטות קצין התגמולים), אשר דחו את בקשתו של הצעיר ללא בירור מעמיק וממצה של מצבו הנפשי והקשר שלו לשירותו הצבאי.

המערער התגייס ב-2008 ולאחר טירונות שובץ בפלוגה מבצעית במג"ב. כמה חודשים לאחר מכן התרחש אירוע שכנראה השפיע באופן עמוק על חייו. במהלך ויכוח עם חייל נוסף בחדר המגורים, בעקבות משחק כלשהו, דרך אותו חייל את נשקו וכיוון אותו לפניו של המערער, שמצדו קפא במקום ו"חשב שהוא מת". בשלב זה חייל אחר חטף את הנשק, והמקרה דווח לממונים.

רפואה משפטית

לוחם כפיר נכנס לדיכאון קשה, ויוכר כנכה צה"ל

עו"ד שרון מאירי | פסקדין

משרד הביטחון סירב להכיר בקשר בין מצבו הנפשי של החייל המשוחרר לבין שירותו הצבאי הממושך בשטחים. אבל בית המשפט חשב אחרת

לוחם כפיר נכנס לדיכאון קשה, ויוכר כנכה צה"ל

בהמשך שירותו סבל המערער מקשיים נפשיים, ובסופו של דבר שוחרר מוקדם מסיבות נפשיות עם פרופיל 21. מאז, לאורך השנים הוא היה בטיפולים פסיכיאטריים לא סדירים ואף אושפז לפרקים, ואובחן על ידי מוסדות שונים כלוקה בפוסט טראומה (PTSD).

ב-2013 דחה קצין התגמולים את בקשתו להכרה בנכות נפשית. מומחה מטעם המערער קבע כי במדובר ב-PTSD שנגרם בעקבות האירוע, ואילו מומחה פסיכיאטרי מטעם משרד הביטחון סבר כי הוא לא סובל מהפרעה כלשהי כלל, אלא הוא בגדר מתחזה או "מתחלה".

לנוכח המחלוקת מינה בית משפט השלום שדן בערעורו הראשון מומחה מטעמו. זה העריך שהמערער לא סובל מ-PTSD, אולם הוא כן סובל מהפרעה נפשית אחרת, "נמוכה משמעותית" מ-PTSD, שקשה לקבוע את סוגה.

בעקבות הערעור השני קבע שופט המחוזי שרעבי, שכתב את פסק הדין, שגם המומחה מטעם משרד הביטחון וגם ועדת הערעורים טעו בכך שלא השלימו את הבירור. המומחה – כשלא טרח לנסות ולאבחן את הבעיה שממנה סובל המערער ואת הקשר שלה לשירות.

ועדת הערעורים טעתה, ציין, כשמראש הכווינה את המומחה לבדוק את שאלת ה-PTSD בלבד, וכשדחתה את הערעור מבלי לדעת לעומק העניין ממה סובל המערער והקשר הסיבתי לאותו אירוע.

"במצב דברים זה, קיימת אי נוחות לנוכח פסק הדין קמא הדוחה את ערעורו של המערער. הכיצד ניתן לסתום הגולל על בירור עניינו של המערער, כאשר זה טרם מוצה?! ברי כי דברים לא נבדקו לעומקם וכי יש להורות על המשך בירור מצבו הנפשי של המערער", כתב השופט.

לפיכך החליטו השופטים להחזיר את התיק למשרד הביטחון, שימנה מומחה (אחר, שאין לו דעה מגובשת על המערער) לבחינת ההפרעה הנפשית הקיימת אצל המערער, וקשרה הסיבתי לאירוע. משרד הביטחון חויב לשלם למערער הוצאות משפט, וכן שכר טרחת עו"ד בסך 8,000 שקל.