בעקבות 9 מחבריו לגדוד - איתן תרם כליה לחולה שלא הכיר
לאחר שתשעה חיילים מגדוד המילואים שלו תרמו כליה, ובעקבות מות אחיו בפיגוע, לאיתן לא היה ספק שהוא הולך להיות הבא בתור. לפני כשבועיים הוא תרם את הכליה שלו בבית החולים בילינסון, לאישה זרה שמעולם לא הכיר, והציל את חייה. "לא הייתה לי שום התלבטות, ידעתי שזה המעשה הנכון, ואני פשוט מאושר"
זה כבר הפך לסוג של מסורת: תשעה חיילי מילואים בגדוד אחד, תורמים בזה אחר זה כליה מגופם לאדם אחר. איתן לוי, תושב עטרת המשרת באותו גדוד, ידע שבקרוב הוא יהיה העשירי. לפני כשבועיים הוא תרם כליה לחולה שמעולם לא הכיר, והציל את חייה.
קיראו עוד
משפחה של תרומה: האם תרמה כליה, הבת תרמה רחם
פתאום קם אדם בבוקר ומחליט לתרום כליה
ורד סמיט, תושבת עמק הירדן, נולדה עם מום כלייתי. מצבה במשך השנים הלך והידרדר, עד כי רופאיה פסקו כי בקרוב תצטרך להתחיל בטיפולי דיאליזה. כמעט כל בני משפחתה סובלים אף הם ממומי כליה ומטופלים בדיאליזה, מצב אל חזור הטומן תופעות לוואי רבות ופגיעה קשה באיכות החיים, תוך שמצב הכליה ממשיך להידרדר.
"הגעתי למצב שבו תפקודי הכליות המשיכו להידרדר", היא מספרת, "לא רציתי להגיע למצב האיום הזה. שעות של טיפולי דיאליזה בשבוע, עייפות, תשישות, כאבים, זה היה מוחק לי את שמחת החיים, ויתרה מזאת, לא מביא לשום ריפוי".
"כמעט ואיבדתי תקווה עד שהודיעו לי שיש תורם"
משפחתה וחבריה של סמיט החלו במרוץ כדי לחפש לה תורם פוטנציאלי ופתחו בקמפיין להצלתה. "מצאנו 10 אנשים שמוכנים לתרום, הבאנו אותם לעמותת מתנת חיים, אבל אף אחד, כולל בעלי, לא נמצא מתאים" היא מספרת, "כבר כמעט שאיבדתי תקווה, עד שהגיעה שיחת הטלפון שבישרה לי שנמצא תורם".
במשך חודשיים החלה ורד בהליכים רפואיים לקראת התרומה, ופגישות עם פסיכולוגית ועובדת סוציאלית, אלא שלאחר חודשיים היא התבשרה כי ההשתלה התבטלה, והתורם מוחלף בתורם אחר שנמצא מתאים, איתן לוי.
כששומעים את סיפורו של לוי, קצת קשה להאמין שזו רק יד המקרה שהובילה לכל כך הרבה מעגלים שנסגרו סביב ההחלטה שלו לתרום כליה: זה החל בטרגדיה שאירעה 4 שנים קודם שבה נרצח אחיו בפיגוע תופת בירושלים, וחיזקה אצלו את הרצון לעשות יותר למען האחר, והמשיכה בגדוד המילואים שלו, שבו תשעה תרמו כליה לאדם זר.
ויש מעגל נוסף, שהתברר רק מאוחר יותר: אחיה של ורד המושתלת, גם הוא חולה כליה, וקיבל כליה מן החי מאחד מחיילי המילואים באותו גדוד.
"לא התלבטתי לרגע לגבי התרומה"
בתחילת החודש נפגשו השניים, לוי וסמיט, בבית החולים בילינסון, זמן קצר לפני ההשתלה שתשנה את חייה של ורד. "מתאמת ההשתלות הכירה בינינו ומאז התחברנו כמו משפחה" מספרת ורד, "אני מרגישה שאיתן הוא חלק ממני. הוא עשה את הדבר הכי עילאי שיש".
"איתן לא הכיר אותי, והיה מוכן לחתוך את הגוף שלו למען אדם זר. האהבה שלי אליו עצומה, הצדיקות שלו מופלאה, המשפחות שלנו התקרבו מאוד והם חלק בלתי נפרד מהחיים שלי. אני מנסה בכל פעם למצוא את המילים, וכל מה שאומר לא יתקרב לכמה שאהיה לנצח אסירת תודה על לבו".
"לא היו לי הרבה התלבטויות מרגע שהחלטתי על התרומה" אומר איתן, "היכולת להציל חיים היא כשלעצמה מתנה נפלאה. ביררתי לא מעט על התרומה, ומשהבנתי שמסוכן יותר לעלות על הכביש, מאשר לתרום כליה שמצילה חיים, לא היה לי ספק שזה יקרה. אשתי שבעצמה מחכה לזכות לתרום כליה, נתנה כמובן אור ירוק ואני שמח שזה קרה".
"איתן הוא הישראלי היפה שבאצילותו תרם חלק מגופו למען אדם זר", אומר הרב ישיעיהו הבר, יו"ר "מתנת חיים", "שנים שאני נתקל באזרחים טובי לב שבחרו לתרום כליה לאדם שאינם מכירים בשל מצוות החיים, ואני בכל פעם מתרגש מחדש".
"מאות חולי כליה בישראל שממתינים להשתלה, עוברים סבל יומיומי, כשהם בטיפולי דיאליזה קשים, יחד עם שגרת חיים בצל עייפות, תשישות ותופעות לוואי קשות ,כשסכנת המוות מרחפת יום יום מעליהם. אני מקווה שעוד ישראלים כמו איתן, יצטרפו למעגל התורמים, ויעזרו לנו להציל חיים".
לפנייה לכתב/ת 
