סעודיה לבד: הניצחון הקטן של איראן
איחוד האמירויות מחזירה את כוחותיה מתימן ומשאירה את סעודיה כמעט יחידה מול החות'ים. מה תלמד מזה ישראל לקראת מלחמה עם חיזבאללה?
המבצע "סופת הנחישות" שעליו הכריזה סעודיה נגד השיעים החות'ים בתימן באפריל 2015 החל אמנם כהצלחה, אבל כעת הוא נראה ככישלון צורב.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
בראשית המבצע הצליחה סעודיה להרכיב קואליציה עם איחוד האמירויות, כוויית, קטאר, בחריין וסודן ולשלב בה נוכחות סמלית של ירדן, מרוקו ומצרים. הקואליציה הזו הצליחה לעצור את התקדמותם של החות'ים דרומה, הגבילה את שליטתם לצפון-מערב תימן, והרחיקה את כוחותיהם מעיר הנמל האסטרטגית עדן. בכך מנעו הסעודים מבעלי בריתה של איראן לשלוט על מעברי הנפט מהמפרץ הפרסי.
אלא שבהגשמת המטרה שעליה הכריזה סעודיה – מיטוט החות'ים והשבת הבירה צנעא לידי הממשל הסוני "החוקי" – נכשלה הקואליציה כישלון חרוץ. צנעא נשארה בידי החות'ים עד עצם היום הזה, והמלחמה הפכה את חייהם של התימנים לגיהינום. בכל חודש נהרגים מאות אזרחים בהפצצות של הקואליציה, מבלי שהדבר יביא לתבוסה או לכניעה של החות'ים. המצור שהטילה הקואליציה על נמל חודיידה הביא להרעבת האוכלוסייה, והסיוע ההומניטרי אינו מגיע לנזקקים, משום שהדרכים הרוסות והחות'ים גונבים את רובו.
למעשה, מפת השליטה של החות'ים לא השתנתה הרבה מאז 2017. התשתיות ברוב שטח המדינה הרוסות, וההפסדים של תימן מדי שנה נאמדים בעשרות מיליארדי דולרים משום שמגזרי הנפט והתיירות משותקים.
אחד הסימנים המוחשיים ביותר לכך שאכן מדובר במלחמה כושלת הוא העובדה שמדינות הקואליציה החלו לפרוש בזו אחר זו. אף אחד מהשותפים אינו רוצה חלק בכישלון. במקום במילה הערבית "תַחַאלֻף", שבה ה-ח' מבוטאת מעומק הגרון ושפירושה "קואליציה", החלו פרשנים ערבים ציניקנים לתאר את הכוח של סעודיה במילה "תַחַ'אלֻף", שבה ה-ח' נהגית בחיך ושפירושה "חילוקי דעות". הסיבה לכך היא הוויכוח שהתעורר בעולם הערבי סביב השאלה אם המלחמה מוצדקת.
התפרקות הקואליציה כללה את פרישתן של שתי השותפות הצבאיות העיקריות: קטאר סולקה מהברית ביוני 2017 בשל החלטת סעודיה ומדינות אחרות במפרץ לנתק איתה את היחסים, וכעת מתחיל פינוי כוחותיה של מדינת איחוד האמירויות. נותרה רק בחריין, שתרומתה לכוח קטנה יחסית.
כיבוש כמו של הציונים
המשבר הכלכלי וההרג הרב בתימן פגעו קשות בתמיכה בקואליציה, בעולם הערבי בכלל ובקרב העם התימני בפרט. אמנם סעודיה והאמירויות אימנו וחימשו מאות אלפי לוחמי מיליציות בדרום תימן כדי להילחם בחות'ים (רוב תמיכתם הצבאית התבטאה בסיוע לוגיסטי ובתקיפות מהאוויר), אולם גם באזור זה החלה תסיסה נגד שתי המדינות, והיא משתקפת היטב בתקשורת התימנית והכלל-ערבית.
לטענת המבקרים, הנוכחות הממושכת של סעודיה והאמירויות בתימן הפכה מסיוע לכיבוש של דרום המדינה ולהשתלטות צבאית וכלכלית על שדות הנפט והנמלים שלה. האמירויות מואשמת גם בכיבוש ובהקמת בסיסי צבא באיי סוקוטרא שליד מפרץ עדן, השייכים לתימן.
פרשנים ערביים כבר החלו להשוות את הנוכחות של סעודיה והאמירויות בתימן ל"כיבוש הציוני של פלסטין", ואף פורסמו תאוריות קונספירציה שלפיהן האמירויות מימנה בסתר את החות'ים כדי לתרץ את כיבוש דרום תימן בהגנה עליה מפני האיום האיראני. חלק מהביקורת הופנתה נגד השתלטות סעודיה והאמירויות על אזורי חדרמות ואל-מהרה שבמזרח של תימן, השתלטות שנעשתה אף שבאזורים אלה אין נוכחות של החות'ים כלל.
מגן עדן לגיהינום
החות'ים לא רק מצליחים להגן על גבולותיהם, אלא אף משיבים אש ומאיימים על אויביהם. בכל שבוע מנחיתים החות'ים יותר ויותר מכות על מטרות אזרחיות ואסטרטגיות בדרום סעודיה באמצעות טילים ומל"טים.
לאחרונה, בשל המצור הצבאי והכלכלי של ארה"ב על איראן, חלה עליית מדרגה ברמת האיומים של החות'ים על האמירויות. דוברי האמירויות אמנם תירצו את פינוי כוחותיהם בהפסקת האש שהושגה לאחרונה בחסות האו"ם באזור נמל חודיידה, אבל לאמיתו של דבר מוחמד בן זאיד, יורש העצר של האמירויות ושליטהּ בפועל, הבין כי מחיר המלחמה עלול להיות גבוה מדי.
דובר החות'ים איים בחודשים האחרונים להרוס את גן העדן הכלכלי של האמירויות ולהפוך אותו לגיהינום. לאחרונה נראו מל"טים של החות'ים בשמי דובאי ואבו דאבי הבירה. חלק מהמל"טים צילמו מטרות, כאילו כצעד מקדים לפני הפצצתן. מלבד העובדה שדעת הקהל באמירויות החלה להביע מורת רוח מהמלחמה, נראה כי בביקורו של שר החוץ עבדאללה בן זאיד במוסקבה לפני שבוע הפעילו הרוסים לחץ על האמירויות לסיים את מעורבותה במלחמה.
אבו דאבי חוששת להפוך כמו סעודיה ליעד הפצצות קבוע של החות'ים. מלחמה על אדמת איחוד האמירויות תהיה סיוט לשליטים שם, הנסיכים לבית אל מכתום ואל נהיאן: כלכלת האמירויות מבוססת על יציבות, ומלחמה עלולה למוטט את המסחר ואת ענף הנדל"ן, להבריח את העובדים הזרים ואת התיירים ולשתק את הסחר בנפט.
לבד מול חיזבאללה
פרשנים בעולם הערבי מסבירים את הנסיגה של האמירויות לא רק כהודאה בכישלון המלחמה, אלא גם כחשש ממלחמה מתקרבת בין ארה"ב ובעלות בריתה באזור, ובראשן סעודיה, נגד איראן. הם אומרים שבאמירויות פוחדים מתגובה קשה של איראן והחות'ים נגד ארצם אם מלחמה כזו אכן תפרוץ.
בתוך המאבק המתחולל כעת במפרץ הפרסי סביב נושא הגרעין והסנקציות הקשות נגד איראן, נראית הנסיגה של האמירויות כניצחון קטן למחנה האיראני ולחות'ים בפרט, וכסימן מעודד התורם להעלאת המורל בקרב לוחמי המיליציה השיעית.
בחיזבאללה עוקבים בעניין רב אחרי ההתפתחויות בתימן. חיזבאללה בלבנון, בדומה לחות'ים בתימן, מקבל מאיראן אספקה סדירה של טילים ומל"טים כהכנה ליום פקודה. ההרס שארגונו של חסן נסראללה יכול להמיט על ישראל גדול פי כמה מהנזק של החות'ים בדרום סעודיה, ודי להזכיר את מפרץ חיפה ואסדות הגז.
ישראל יכולה ללמוד רבות מהדוגמה הסעודית – למשל שלא ניתן להכריע את האויב מהאוויר גם אם היתרון האסטרטגי ברור לכאורה. כדאי להיזהר מהכרזות על הכרעת האויב כפי שעושה סעודיה, גם אם מנגד ניצבת מיליציה שיעית מוגבלת ביכולותיה, הממוקמת בלב אוכלוסייה אזרחית.
נסיגת איחוד האמירויות והתסכול בדרום תימן מלמדים כי המלחמה נגד חיזבאללה תצטרך להיות קצרה וכי לא ניתן לסמוך לאורך זמן על תמיכתם של אויבי הארגון האחרים – בין שמדובר ביריביו בלבנון או במדינות סוניות באזור. ישראל ניצבת מול חיזבאללה לבדה כפי שסעודיה נותרה לבדה מול החות'ים.
ד"ר ירון פרידמן, פרשן ynet לענייני העולם הערבי, הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, מרצה ומורה לערבית באוניברסיטת חיפה בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם. ספרו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" יצא לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן בשנת 2010. ד"ר פרידמן מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן .
לפנייה לכתב/ת 
