תעלולי ברקופיקו / פלג בחמישי
איך השפיעו על איל ברקוביץ' שני הספרים האחרונים שקרא. וגם: ה"סטודנטים" שלנו באוניברסיאדה, וצורף מלמד את ג'וקוביץ' ופדרר טניס
המתהפך
מה שווה מילה של ברקו
איל ברקוביץ' לא אוהב לקרוא. כשנשאל לא מזמן מה הספר האחרון שקרא, הוא הזכיר את פינוקיו וקופיקו - גילוי מפתיע מצד מי שהצהיר בעבר: "אף פעם לא קראתי ספר". לפי התנהלותו מול הפועל ראשל"צ, ספק אם הוא אוהב לקרוא חוזים, אבל דומה ששני גיבורי הילדות המיתולוגיים השפיעו עליו לא מעט. "קופיקו", לפי ויקיפדיה, הוא קוף חצוף ושובב שעוסק במתיחות ופריקת עול. את המאפיין הבולט של פינוקיו אף אחד לא יכול להסתיר.
כשברקוביץ' רכש את הקבוצה בעסקה מוזרה ב-2015, בלט אצלו יותר הפה. "תוך כמה שנים ראשל"צ תוכל להגיד שהיא עשתה משהו גדול", הבטיח הבעלים. "לי יש את האני מאמין שלי ואלך איתו עד הסוף... אני בן 43 ומבחינתי אני פה עד גיל 80... אני מאמין שאוכל למגנט כאן את הילדים... יש קהל מועט לקבוצה, אבל אם האנשים יראו משהו רציני יהיה אפשר להביא אותם... צריך לחייב את ילדי המועדון להגיע למשחקים יחד עם ההורים שלהם".
חלפו בקושי ארבע שנים, ואפילו האני מאמין שלו לא האמין לו. ילדים לא מוגנטו, הקהל המועט ראה משהו לא רציני והחל למחות, והילד היחיד במועדון שאבא שלו הגיע למשחקים היה הבעלים.
"הם טוענים שמימנתי את כל המשפחה שלי - וזה שטויות", הוא אמר בשבוע שעבר. "מתוך 90 משכורות במועדון, רק שתיים הלכו למשפחה שלי. אבא שלי, שהיה אחראי על הכספים כדי שלא יגנבו אותי, ואח שלי שאימן ורק הצליח שם"... הטבלה והחובות מציבות את שתי ה"הצלחות" הללו בעירבון מוגבל, אבל מה עם היחסים בין איש הכספים למאמן?
בתחקיר של יפעת גליק מתאגיד השידור "כאן" אשתקד נחשף כי האח הקטן וחסר הניסיון השתכר בראשל"צ הרבה יותר מקודמו בתפקיד. רק שתי משכורות הלכו למשפחה? בשלב מסוים גם הבת של איל עבדה שם, כמאמנת כושר, למרות שבמסיבת העיתונאים הפומפוזית לרגל רכישת המועדון הוא הכריז: "לא תהיה כאן קבוצת-בת". אז מה? הוא גם הבטיח: "לא ישחק אצלי זר אחד בקבוצה" - וחבל שאף אחד לא תירגם את זה לניגרי אוגו אזוצ'קו, שהוחתם אצלו.
וזה לא רק בכדורגל. מה אם יציעו לך להיות פוליטיקאי ולרוץ לכנסת? הוא נשאל ב־2018. "אני לא פוליטיקאי, לא בשבילי התככים של הכנסת והממשלה", השיב ד"ר איל. מה עם פוליטיקה? שר התרבות והספורט למשל? הוא נשאל ב־2019. "זה מעניין אותי ולשם אני מכוון", ענה מיסטר ברקוביץ'. מזל שלא שר המשפטים. הסותרים.
"עבדתי שבע שנים בתקשורת, זה שיעמם אותי, לא היה לי שום ריגוש. לא יכולתי כבר לראות את עצמי על המסך או לשמוע אותי ברדיו, לא אחזור לשם יותר", הודיע פינוקיו בקיץ 2014, אחרי שהפך למנג'ר הפועל ת"א. "בכל פעם מחדש אני מגלה דברים שגורמים לי להקיא מהכדורגל הזה. היום אני במקום אחר, יש לי תוכנית טלוויזיה", דיווח קופיקו ב-2019, כשניסה לברוח והותיר חובות בהפועל ראשל"צ.
ככה, בהבל פה, הוא מזגזג מקבוצה לקבוצה ומגרסה לגרסה. בלי טיפולי המרה.
הבלופיאדה
קורס מזורז לקומבינה ולכדורסל
בשבוע שעבר נערכה בנאפולי האוניברסיאדה. בכדורסל ייצגה את ישראל הנבחרת האולימפית בהדרכת הד"ר לתירוצים עודד קטש, שהשלים שם תואר שלישי השנה כמומחה לכישלונות במאני-טיים.
בתקנון המשחקים נכתב כי ההשתתפות מיועדת ל"סטודנטים הרשומים ללימודי תואר או תעודה באוניברסיטה או במוסד דומה שמוכר על ידי הרשויות האקדמיות במדינתם"... מה עשו באקדמיה לאמנות התחמנות של הספורט הישראלי? רשמו את כל 12 שחקני הנבחרת כחניכי המכללה לחינוך גופני בווינגייט. רק חבל ששכחו להודיע לשחקנים עצמם.
"12 הכדורסלנים שהשתתפו בתחרות באיטליה רשומים במכללה, ובשנת הלימודים הקרובה (תש"פ) יתחילו ללמוד קורס מאמני כדורסל", נמסר לי אתמול מהמכללה האקדמית בווינגייט. לשאלה מי שילם את שכר הלימוד, הם ענו: "כל השחקנים שילמו דמי רישום מכספם. בתחילת שנת הלימודים הם יסדירו את כל התשלום כמו שאר הסטודנטים".
שלום לשחקן הנבחרת מייקל בריסקר. השתחררת מהצבא?
"לא. רק בשנה הבאה".
אתה לומד איפשהו?
"מ'זתומרת?"
האוניברסיאדה זה לסטודנטים. איך זה מסתדר?
"אני לא יודע. וואלה לא יודע".
נרשמת לאיזו מכללה?
ניתוק!
שלום לשחקן הנבחרת גיל בני. אתה עדיין חייל בן 20, לא?
"כן, עדיין חייל".
לומד באיזה מקום?
"לא-לא".
כי היית באוניברסיאדה. אתה אמור להיות סטודנט.
"כביכול אנחנו אמורים להיות סטודנטים, אבל בגלל שכולנו שחקני נבחרת, אנחנו רשומים בווינגייט, אז זה בערך אותו דבר".
אז לא נרשמת ללימודים או התקבלת לאיזה חוג?
"לא".
מתכוון ללמוד?
"לא כרגע".
סיבה טובה לפנות למזכ"ל אס"א, הראל זילברמן, שמסר: "הדברים נבדקו, וברגע שקיבלנו אישור מהמוסד, הכל בסדר מבחינתנו".
השחקנים צריכים לדעת שרשמו אותם?
"זה אני לא יודע ולא עושה תחקיר לכל אחד. ברגע ששולחים לנו אישור על רישום ללימודים, בדקנו, והדברים מסודרים".
צודק, כולם מסודרים. ואם בוועדה המארגנת של התאחדות הסטודנטים הבינלאומית (FISU) יחליטו חלילה לבדוק, תמיד נוכל לטעון שכולנו חניכי האוניברסיטה העברית לקומבינה, בפקולטה למדעי העוואנטה.
המכה
צורף מחרב גמר היסטורי
לקראת סיום גמר ווימבלדון זה כבר באמת היה בלתי נסבל. נובאק ג'וקוביץ' ורוג'ר פדרר התקרבו לחמש שעות מדהימות בקצב מטורף, 11:11 במערכה החמישית, ובאולפן המזרח-תיכוני התעקש הטרחן שלמה צורף ללמד את שניהם תנועות בסיסיות: "תמיד להכניס את הגוף, קונטקט לפני הגוף". כאילו שזה מפגש בין ישי עוליאל לבן פתאל.
בעיקר חטף ממנו השווייצרי. "במקום ללכת על הכדור הפשוט, פדרר חיפש להתחכם... אסור לתת יותר משתי חבטות לכיוון הגב יד של ג'וקוביץ'. אתה חייב להוציא אותו מהפינה של הבקהנד... מה הוא עושה? תן לכדור לקפוץ ותן את המכה!... הוא חייב להיות עם הגוף קדימה... הוא חייב להיות יותר נחוש בפורהנד... חייב להפעיל יותר לחץ על הסלייס... אתה חייב לגוון, לשלב עם הפלאטים והדרייבים... אתה רוצה לנצח, שחק אגרסיבי, כנס פנימה".
גם הסרבי חטף: "מה הוא הולך על הקרוס כשהלונג ראן פתוח? למה הוא תמיד מחפש את המכות הקשות?... הוא מכה לו אותה ישר ליד. המגרש ריק, חייב לפתוח את העיניים!... עוד פעם ג'וקוביץ' מסתבך עם הכדורים האלה?"
אלה היו שעות של ברברת מעיקה, חוכמת בדיעבד שזורה ביטויים פלצניים בלועזית. מילא כשדובר במושגים מהענף כמו "טופ-ספין", "טי-פוינט", "און-דה-ליין" או "אינסייד-אאוט", אבל בשביל מה "הקומפורט-זון של ג'וקוביץ'", או "הסטייט-אוף-מיינד של פדרר"?
וכדי שלא נוכל ליהנות מכמה רגעים של שקט, הוא גם הקריא שאלות מהצופים.
"עמי פאן, המנהל האגדי של מכבי פ"ת בכדורגל, שואל: 'למה אתה מתכוון כשאתה אומר 'בא מתחת לכדור?'", דיווח הפרשן, שהתעקש להרוס את כל הפאן.
"שואלים אותי מקיבוץ דן: 'למה חשוב להכניס את הסרבים הראשונים בנקודות קריטיות?', הקריא צורף, וגם ענה ברצינות: "זה מאוד-מאוד חשוב כדי לא להיכנס לסרב שני כשכל הלחץ עליך". רק חבל שלא התקשר אף אחד מרמת טראמפ, ושאל: מה הסטייט-אוף-מיינד של הפרשן, שכיהן שנים ארוכות כיו"ר הוועדה המקצועית באיגוד כושל, ומנפח היום את השכל בקומפורט-זון שלו, באולפן.
לפנייה לכתב/ת 
