הנאמנים שמובילים את אלג'יריה להיסטוריה
המאמן ג'מאל בלמאדי נולד בצרפת, אבל לא הייתה לו התלבטות את מי לייצג. המוסלמי האדוק ריאד מחרז לא חשב אפילו ללבוש את מדי הטריקולור עוד לפני שהפך לכוכב. שניהם לא התקבלו בהתלהבות בתחילת הדרך, אבל הפכו לסיפור הצלחה. הערב (שישי, 22:00) הם ינסו להוביל את שועלי המדבר לזכייה ראשונה באליפות אפריקה מאז 1990
עבור אלו שהיו שם בברזיל המשחק הערב יהווה סגירת מעגל, רק שהוא מגיע באיחור של חמש שנים. כשאלג'יריה הגיעה לאותו מונדיאל, מעטים ציפו שהיא תעשה משהו מיוחד. היא הוגרלה לבית קשה שכלל את בלגיה, רוסיה ודרום קוריאה, ומרבית הפרשנים היו משוכנעים שהיא תסיים במקום האחרון.
היא נראתה טוב במשחק הראשון, אפילו הובילה מול בלגיה, אבל לבסוף הפסידה 2:1. ואז הגיע המשחק השני מול הקוריאנים. כל מי שהיה באותו יום באצטדיון בפורטו אלגרה לא ישכח לעולם את הניצחון 2:4, ולא פחות את השמחה האדירה של השחקנים יחד עם האוהדים הנרגשים ביציע.
זה לא היה רק הניצחון, זו לא הייתה רק הרביעייה – הפעם הראשונה שנבחרת אפריקנית מבקיעה ארבעה שערים במונדיאל – זה היה הכדורגל ההתקפי, המהיר והמלהיב. זה היה באמת משחק לפנתיאון.
אחרי ה-1:1 מול רוסיה של פאביו קאפלו אלג'יריה העפילה לשמינית הגמר. היריבה: גרמניה. הזיכרונות רצו מיד אל המשחק ההיסטורי ממונדיאל 1982, כשאלג'יריה הקטנה הדהימה את הגרמנים עם ניצחון 1:2.
הפעם זה הסתיים אחרת, אבל עם הרבה כבוד לשועלי המדבר. אחרי 0:0 בתום 90 דקות גרמניה הבקיעה פעמיים בהארכה, בדרכה לזכייה בתואר. אלג'יריה סיימה את דרכה במונדיאל 2014 עם הרבה כבוד והמאמן הבוסני ואהיד חלילהודזיץ', שבנה נבחרת צעירה ומרגשת, הפך ליקיר האומה. זה היה הרגע הגדול ביותר של הנבחרת מאז הזכייה היחידה באליפות אפריקה ב-1990, והעתיד נראה ורוד.
צפו באוהדי אלג'יריה חוגגים עלייה לגמר
שישה מאמנים בארבע שנים
אבל המציאות הייתה שונה. חלילהודזיץ' החליט לעזוב, ומאותו רגע החלה ההידרדרות. בארבע השנים הבאות אימנו לא פחות משישה מאמנים את הנבחרת, וכל אחד היה גרוע יותר מהשני. מנבחרת שהייתה מדורגת במקום ה-15 בעולם באוקטובר 2014 צנחה אלג'יריה עד מתחת למקום ה-70 בדירוג פיפ"א. ההבטחה הגדולה פשוט התאדתה באוויר ונעלמה.
באליפות אפריקה 2015 אלג'יריה הודחה ברבע הגמר. באליפות של 2017, עם המאמן הבלגי ג'ורג' לייקנס, היא אפילו לא עברה את שלב הבתים. הספרדי לוקאס אלקראס נכשל במוקדמות גביע העולם, ופוטר אחרי הפסדים בבית ובחוץ לזמביה. במקומו מונה כוכב העבר האגדי רבאח מאדג'ר, אבל הוא לא אימן כבר 10 שנים – ואחרי ארבעה הפסדים במשחקי ידידות התפטר בעצמו.
ואז הגיע ג'מאל בלמאדי. המאמן בן ה-43 אמנם נולד בצרפת, כמו רבים משחקני הנבחרת, אבל הוא לא נחשב לזר. כשהיה שחקן לא הייתה לו שום התלבטות איזו מדינה הוא מתכוון לייצג – זו של הוריו ומשפחתו, שהיגרו בשנות ה-60 לצרפת.
בלמאדי, שהיה קשר אגרסיבי ושיחק בין היתר בפריז סן ז'רמן, מארסיי, מנצ'סטר סיטי וסאות'המפטון, אימן בשמונה השנים האחרונות בקטאר. את אל דוהאיל הוא הוליך לארבע אליפויות ובמשך שנה אימן גם את הנבחרת הלאומית.
בלמאדי רשם עם קטאר כמה הישגים שאי אפשר היה להתעלם מהם, כמו ניצחון ראשון אי פעם על אוסטרליה וזכייה ראשונה בגביע המפרץ. אבל היו גם כישלונות, כמו ההדחה המוקדמת באליפות אסיה ב-2015. לכן המינוי שלו באוגוסט 2018 (המאמן השביעי של הנבחרת בחמש השנים האחרונות) לא התקבל בהתלהבות גדולה באלג'יריה.
צריך לומר, גם התוצאות בתחילת הדרך לא היו מדהימות. במוקדמות אליפות אפריקה הנבחרת הפסידה לבנין וסיימה פעמיים בתיקו מול גמביה החלשה. אבל משהו בכל זאת קרה שם, בעיקר בחיבור בין המאמן לשחקנים. בלמאדי הצליח לגרום לכוכבים הגדולים שמגיעים מאירופה, כמו ריאד מחרז, להאמין שהם יכולים להגיע רחוק.
מאז שהחלה אליפות אפריקה במצרים, אלג'יריה היא הנבחרת האיכותית ביותר. זו שכבשה הכי הרבה שערים, זו שנראית ראויה לזכות בתואר בפעם הראשונה לאחר 29 שנים.
גרנוט רוהר, המאמן הגרמני של נבחרת ניגריה שהפסידה לאלג'יריה בחצי הגמר, אמר: "לפני שנתיים הם היו שבירים. הם עשו הרבה טעויות אישיות, הם הקלו עלינו את העבודה. עכשיו זו נבחרת חזקה, יש בה איזון בין ההגנה להתקפה. הם מאוד פיזיים, וכן, הם עשו התקדמות מרשימה".
בנבחרת ששיחקה במונדיאל בברזיל לפני חמש שנים היו 16 שחקנים שנולדו בצרפת. בסגל הנוכחי יש 14 כאלה, כולל שבעה שייצגו את צרפת בנבחרות הצעירות אך החליטו, כל אחד מסיבותיו, לשחק בנבחרת הבוגרת של אלג'יריה, ארץ המוצא של המשפחה. אחד מהם הוא הקפטן ריאד מחרז.
מהליגה השנייה בצרפת לכדורגלן האפריקני היקר בכל הזמנים
מחרז נולד בצרפת, אבל מעולם לא חשב לייצג אותה. הוא אלג'יראי בדם, מוסלמי אדוק שעלה לרגל למכה. אביו אחמד, שהיה כדורגלן חובב, היגר לצרפת מהעיר בני סנוס, לא רחוק מהגבול עם מרוקו. ריאד היה מגיע בחופשות הקיץ לאלג'יריה לבקר את בני המשפחה שנשארו, והוא עדיין עושה זאת.
בחודש שעבר הוא הגיע כהרגלו לבני סנוס ואמר: "אני אוהב את המדינה שלי. אני אוהב את העם שלי, ואני תמיד אומר זאת כשאני מגיע לכאן". זו גם ההזדמנות שלו לעלות לקברו של אביו, שמת מהתקף לב כשריאד היה בן 15.
בגיל 22, עדיין כשחקן אלמוני בלה האבר מהליגה השנייה בצרפת. הוא קיבל את הזימון המפתיע לנבחרת אלג'יריה. חלילהודזיץ', שאימן אז את הנבחרת, סיפר: "כריסטוף דלמוט, שאימן את לה האבר ב-2013, התקשר ואמר לי שמשחק אצלו שחקן אלג'יראי מעניין. ריאד לא שיחק שם הרבה, אבל הוא מצא חן בעיניי. אפשר היה לראות שיש לו טכניקה אישית פנטסטית".
ממש במקביל הגיע סטיב וולש, סקאוט של לסטר האנגלית, לעקוב אחר הקשר ראיין מנדס ששיחק באותו זמן בלה האבר. וולש התרשם, אבל לא ממנדס אלא ממחרז, שחקן שמעולם לא שמע את שמו קודם לכן.
לסטר הייתה אז בליגה השנייה באנגליה, ומחרז לא התלהב לעבור לקבוצה שלא ידע לפני כן על קיומה. בסוף, בינואר 2014, הוא השתכנע וחתם. כשחלילהודזיץ' החליט לזמן את מחרז לסגל למונדיאל, העניין עורר סערה לא קטנה במדינה. צריך להבין, אף אחד לא הכיר אותו עד אז - הוא שיחק בקבוצות קטנות מליגות נמוכות. זו הייתה הפתעה ענקית.
"גם בהתחלה בלסטר הוא עלה בעיקר מהספסל", סיפר חלילהודזיץ'. "אבל ראיתי את האיכות שלו. מבחינה טכנית הוא היה הכי טוב בקבוצה, רק שמבחינה פיזית הוא היה חלש. למרות זאת החלטתי
לזמן אותו".
ואז החלה המהומה. "אני לא יכול אפילו להתחיל להסביר מה עברתי אז מהתקשורת האלג'יראית", הוא משחזר. "הביקורת הייתה איומה. היו כאלו שכתבו שלקחתי כסף ממחרז כדי שאצרף אותו לסגל".
חמש שנים אחרי, מחרז הוא לא רק הקפטן והכוכב הגדול של הנבחרת, הוא הסמל שלה. השחקן האלמוני שהגיע משום מקום וכבש את פסגת הכדורגל העולמי, תחילה עם האליפות המדהימה של לסטר ולאחר מכן עם המעבר למנצ'סטר סיטי תמורת 60 מיליון ליש"ט – מה שהפך אותו לכדורגלן האפריקני היקר ביותר בכל הזמנים.
מחרז נולד שנה אחרי שאלג'יריה זכתה באליפות אפריקה היחידה שלה. בלמאדי היה אז ילד בן 14 עם חלומות. הערב, שני בני המהגרים הללו ינסו לעשות היסטוריה ולהכתיר את אלג'יריה כאלופת אפריקה לראשונה אחרי 29 שנה.
מי שראה את הדמעות של בלמאדי אחרי הניצחון ברבע הגמר על חוף השנהב, מי שראה את ריצת האמוק של מחרז אחרי השער בדקה ה-95 בחצי הגמר מול ניגריה, יודע שאם שועלי המדבר ינצחו גם את סנגל – זה יהיה הרגע הגדול בחייהם.
לפנייה לכתב/ת 
