כמו בוגרים מול נוער: סיכום הניצחון של העתודה
אבדיה נתן עבודה גדולה בהגנה, רז אדם היה הכוכב בהתקפה, עמית זיס תרם בשני הצדדים של המגרש, עידן אלבר הפך את המשחק ויותם חנוכי הוא נכס שתורם מיד מהספסל. כך כבשה הסיירת של בית הלחמי עוד יעד באליפות אירופה הביתית
אי אפשר להגזים במחמאות לנבחרת העתודה. סיירת בית הלחמי כבשה אתמול (חמישי) עוד יעד במאבק על זכייה באליפות אירופה שנייה ברציפות. ליטא היא אימפריית כדורסל עם גובה, מסורת, בסיס רחב, הנבחרות בכל הגילאים תמיד בטופ. הבסיס שלנו צר, לכן נמשיך לחיות תמיד על חרבנו - מלחמה על כדורים אבודים, ירידה מהירה להגנה ומשחק חכם שמחפה על חולשה פיזית. זה אנחנו.
בנבחרות הצעירות יש שנתונים טובים, בהם מתאספים כמה כישרונות לנבחרת מצליחה, ויש שנתונים טובים פחות. בשלוש השנים האחרונות נעשית עבודה יסודית במחלקות הנוער ובאיגוד הכדורסל. זה בא לביטוי בהישגים של הנבחרות, פחות בשילוב צעירים בקבוצות ליגת העל.
בגילים הצעירים יש גם פער גדול בין שחקנים שמתפתחים מוקדם לבין שחקנים שהם בוגרים לכל דבר. מבחינת הבנת המשחק, אתמול זה נראה כמו קבוצת בוגרים מול נוער. יש לנו שחקנים שמבינים את המשחק למרות שהם עדיין עושים לא מעט טעויות, אבל יודעים להסתיר את המגרעות ולנצל את היתרונות. בחשבון הסופי זה שווה הרבה נקודות.
אל תתפלאו אם בעוד שנתיים-שלוש אותם ליטאים ואיטלקים שחטפו מאיתנו בראש, ישחקו ביורוליג וביורוקאפ והפערים ייסגרו. הדרך היעילה לפתור את בעיית הריבאונד שלנו היא לשחרר מסירה ראשונה מהירה ולגרום ליריבים לרוץ לאחור להגנה במקום לרוץ קדימה לריבאונד, והמספרים מדברים בעד עצמם: סיימנו משחק נגד קבוצה שגבוהה מאיתנו באופן משמעותי ביתרון בריבאונד (42:46), כולל 12 ריבאונדים בהתקפה! זה נותן ביטחון לקראת המשחק נגד הצרפתים האתלטים מחר (21:15).
התמודדות עם הצלחה נעימה יותר מהתמודדות עם כישלון, אבל היא לא פשוטה. ים מדר ודני אבדיה קיבלו מחמאות מחוף לחוף על הכישרון שלהם, ובצדק, אבל הם לא חייבים להוכיח אותו בכל התקפה. יש סביבם צוות משלים שאפשר וכדאי להפעיל.
לאבדיה סופרים את הנקודות והאסיסטים, אבל אתמול הוא נתן עבודה בהגנה (10 ריבאונדים וארבע חסימות!). זה היבט שוודאי ישמח את הסקאוטרים שהגיעו לעקוב אחריו. למרות שהוא צעיר מכולם, הוא מגלה גם מנהיגות בדברים הקטנים שנעלמים בדרך כלל מעינינו.
אופק מלכה, שחקן מחליף עם יד מצוינת, נכנס לתת מנוחה לים מדר, נשלח מיד לזרוק עונשין אחרי עבירה טכנית נגד המאמן הליטאי, והחטיא. בהתקפה הבאה הוא לא קלע שלשה ממצב חופשי לגמרי. כשתפס את ראשו באכזבה, ניגש אליו אבדיה ועודד אותו להמשיך לזרוק. מלכה דייק בשלשה הבאה וחזר לחייך.
שוב פתחנו את המשחק ב-4:14 אחרי חמש דקות, רק הפוך. יתרון של עשר נקודות לא נשמט גם ברגעים קשים, מה שמראה על גרף התקדמות של שחקנים שצוברים ביטחון ככל שהטורניר מתקדם.
אתמול הגיע תורם של רז אדם, עמית זיס, יותם חנוכי ועידן אלבר לבלוט. אדם צלף שתי שלשות קריטיות כשהליטאים עברו לשמירה אזורית וסיים כקלע המוביל עם 17 נקודות. אלבר הפך את המשחק עם 12 נקודות רצופות ברבע השני, עמית זיס הפך לשחקן חמישייה ותורם בנוסף להגנה גם איום על הסל. חנוכי הוא נכס שתורם מיד כשהוא עולה מהספסל, ומה שהכי יפה בנבחרת הזאת זה שהולכים למי שחם.
היום אין משחקים, זו אולי הסיבה שבית הלחמי השאיר את אבדיה 33:51 דקות על הפרקט. הנטייה הטבעית של קבוצה שמובילה כמה דקות לפני הסיום ב-14-12הפרש היא להאט את הקצב ולהעביר זמן. לא נפלנו למלכודת הזאת, וההפרש רק צמח.
אחוזי קליעה, יחס אסיסטים-איבודים, מאזן הכדורים החוזרים, הכל חשוב. אבל בסוף הכדורסל מנצח. לעשות את הדברים הנכונים בזמן הנכון, לנצל יתרונות, להחביא חסרונות, בזה אנחנו טובים. ניצחנו את ליטא כי אנחנו טובים. צרפת יריבה סבירה, ומחצי הגמר רואים כבר את הפודיום.
לפנייה לכתב/ת 
