שתף קטע נבחר

 

צעירים חסרי מנוח / דורון ג'מצ'י

השחקנים של בית הלחמי הביאו איתם את מה שאפיין את נבחרות ישראל לאורך השנים: לחץ על כל המגרש ומשחק שוטף. ראיתי את זה והתמוגגתי

 

במשך כל השבוע המשחקים של נבחרת העתודה החזירו אותי לתקופה בה הייתי בגיל 20 - מפוצץ באנרגיות. אליפות בסדר גודל כזה שנערכת בישראל זה מצוין לענף, לשחקן הישראלי ולאלפי הילדים שמשחקים במסגרות השונות ועוקבים אחרי אותם שחקנים צעירים.

 

העיניים של כולם נשואות לעבר השחקנים האלה ותחושת הגאווה פשוט עולה על הכל. הם שיחקו יוצא מן הכלל לאורך כל הטורניר - בחברות, בהתלהבות. מעבר להיבט המקצועי הם הביאו איתם את מה שאפיין את נבחרות ישראל בשנים עברו: לחץ על כל המגרש ומשחק שוטף. ראיתי את זה והתמוגגתי.

 

נבחרת ישראל עם הגביע (צילום: אורן אהרוני)
יאיר קרביץ ודני אבדיה חוגגים(צילום: אורן אהרוני)

 

עידן אלבר (צילום: עוז מועלם)
פשוט כיף לראות אותם. אלבר והחברים בטירוף(צילום: עוז מועלם)

 

הרגיזו אותי האנשים ששאלו אם אנחנו לא מגזימים בפירגונים. התשובה שלי אליהם היא שממש לא. במהלך השנים האחרונות עשינו את הדרך הזאת בהצלחה יוצאת דופן, מגיעה מילה טובה ושאפו ענק לא רק לשחקנים, אלא לכל הצוות. שמעתי ברקע הרבה דיבורים על המחסור בכרטיסים וחבל שהנבחרת לא שיחקה באולמות גדולים יותר. אני מכבד את שיקול הדעת בנושא הביתיות ואת הצורך שבלשחק באולם קטן, אבל היו המון אנשים שנחשפו בשבוע האחרון לדרך שהשחקנים עשו ולהצלחה הגדולה והתחברו בהתלהבות.

 

אנשים תמיד רוצים לראות שחקנים ישראלים מוכשרים שיכולים להצליח ולשחק ברמות הכי גבוהות שיש, ולעניות דעתי אנחנו נראה לא מעט ילדים מהנבחרת הזו מגיעים למקומות האלה. יש כבר כאלה שעושים את זה, אבל אנחנו עוד נראה כמה מהם שישחקו בהצלחה בליגות העליונות ואפילו מעבר לזה. אני תמיד אומר, מי ששחקן - שחקן.

 

דני אבדיה בטירוף (צילום: עוז מועלם)
מי ששחקן - שחקן. אבדיה(צילום: עוז מועלם)

 

יובל זוסמן ודני אבדיה נבחרו בקיץ שעבר לחמישייה של הטורניר, ויחד עם כל הזרים יובל מצא את המקום שלו במכבי, כנ"ל לגבי דני וים מדר בהפועל ת״א. התחזיות מראות שים יקבל בסביבות ה-20 דקות למשחק בעונה הקרובה, כך שבסופו של יום מי שמגיע לו ישחק. צריך להיכנס לפרופורציות, אם מתוך נבחרת של 12 שחקנים כמעט חצי ישחקו בליגה הראשונה זו הצלחה. מדובר בשחקנים לגיטימיים, אמנם עדיין צעירים, אבל בסופו של דבר אפילו מול שחקנים זרים אפשר להתמודד אם אתה טוב.

 

בנימה אישית, אני כל כך אוהב את הילדים האלה. אני יודע ממקור ראשון איך מתפתח לו שחקן כדורסל מבחינת ההשקעה והוויתורים שהוא צריך לעשות. עברתי את זה, ואני גם עוקב מקרוב אחרי כמה מהם, וכשזה מצליח והם נהנים - זה פשוט מגיע להם. אני באמת נרגש בשבילם כי זאת הגשמת חלום, והם עשו את זה בדרך מאוד ראויה, ביחד - וזה מחמם את הלב. אנחנו גדלנו בתוך הענף הזה וכשיש כזה הד חיובי כולם נהנים וזה עושה תחושה טובה. פשוט חוויה יוצאת דופן. הגיבורים הישראלים הם צעירים חסרי מנוח.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אורן אהרוני
נבחרת ישראל
צילום: אורן אהרוני
מומלצים