מחקר ישראלי: חיידקי המעיים עשויים להאט התפתחות מחלת ה-ALS
המחקר שנערך במכון ויצמן למדע מצא כי תסמיני המחלה האטו, לאחר שעכברים שהונדסו גנטית לפתח מחלה דמוית ALS, קיבלו זנים מסוימים של חיידקי מעיים או חומרים המופרשים על ידי חיידקים אלה. ALS היא מחלת ניוון שרירים נדירה וחשוכת מרפא הפוגעת בתאי העצב התנועתיים, וגורמת שיתוק שמתפשט בהדרגה לכל חלקי הגוף
חיידקי מעיים עשויים להשפיע על התפתחות מחלת ALS: כך עולה ממחקר ישראלי חדש שנערך במכון ויצמן למדע. המחקר התפרסם היום (ב') בכתב-העת המדעי Nature.
המחקר הראה כי כי תסמיני המחלה האטו, לאחר שעכברים שהונדסו גנטית לפתח מחלה דמוית ALS, קיבלו זנים מסוימים של חיידקי מעיים או חומרים המופרשים על ידי חיידקים אלה. תוצאות מחקר ראשוניות מצביעות על כך כי הממצאים עשויים להיות תקפים גם לבני אדם החולים במחלה.
קיראו עוד
הקשר המפתיע בין חיידקי המעי למשקל שלכם
למרות ה-ALS - המשפחה שלא נכנעת לקושי
כדי לבדוק האם הממצאים בעכברים אכן עשויים להיות רלוונטיים גם לבני אדם, בדקו המדענים את חיידקי המעיים של כארבעים בני אדם החולים ב-ALS, והשוו את התוצאות עם אלה של בני משפחותיהם. ניתוח גנומי הצביע על כך כי הרכב חיידקי המעיים ופעילותם היו שונים בחולי ALS בהשוואה לאנשים בריאים.
ללא חיידקי מעיים - שיעור שרידות נמוך
מחלת ה-ALS היא מחלת ניוון שרירים נדירה וחשוכת מרפא הפוגעת בתאי העצב התנועתיים, וגורמת שיתוק שמתפשט בהדרגה לכל חלקי הגוף.
תחילה הראו המדענים בסדרת ניסויים כי חלה החמרה בתסמינים של מחלה דמוית ALS בעכברים מהונדסים, לאחר שקיבלו אנטיביוטיקה שהשמידה חלק ניכר מחיידקי המעיים שלהם.
המדענים גילו כי לגדל עכברים אלה בתנאים סטריליים, ללא חיידקי מעיים כלל, היא משימה קשה ביותר, שכן בהיעדרם – שיעורי השרידות שלהם היו נמוכים ביותר. ממצאים אלה הצביעו על אפשרות של קשר בין שינויים בחיידקי המעיים לבין האצת התפתחות ALS בעכברים שהונדסו גנטית לפתח מחלה זו.
בעזרת שיטות חישוביות, אפיינו המדענים את הרכב חיידקי המעיים ואת אופן פעילותם בעכברים עם ALS והשוו אותם לאלה של עכברים רגילים.
הם זיהו 11 זני חיידקים שעברו שינוי בעכברים עם נטייה ל-ALS כאשר מחלתם החמירה או אף לפני שפיתחו תסמינים מובהקים של המחלה.
המדענים בודדו את הזנים האלה ונתנו אותם – כל זן בנפרד – לעכברים עם הנטייה למחלה, כמעין 'תוסף מזון', לאחר שטופלו באנטיביוטיקה. חלק מהזנים השפיעו על המחלה לרעה, אך זן אחד האט את מהלך המחלה והאריך את חייהם של העכברים.
פרופ' ערן אלינב שהיה בין מובילי המחקר במכון ויצמן הסביר: "הממצאים מהווים צעד ראשוני בלבד לקראת ההבנה כיצד חיידקי המעיים עשויים להשפיע על ALS אך בעתיד ייתכן כי יהיה אפשר לפתח שיטות טיפול חדשות למחלה שיסתמכו על שינויים בחיידקי המעיים".
פרופ' ערן סגל מהמחלקה למדעי המחשב במכון ויצמן, שהיה גם הוא בצוות המחקר, אמר: "לאור התרבות העדויות לכך שחיידקי המעיים משפיעים על תפקוד המוח ועל מחלותיו, החלטנו לבחון האם הם משחקים תפקיד במחלה".
לפנייה לכתב/ת 
