חלמאות ואדישות במלחמה במשאיות הקטלניות

כלי הרכב הכבדים מעורבים פי 13 בתאונות קטלניות. הפתרון שאומץ באירופה עומד על הפרק כבר עשור. רק עומד על הפרק, לא מיושם בפועל, חלילה

ארז קיטה פורסם: 22.07.19 , 12:37

קורבנות המשאיות האחרונים. סופי ורודריגו רוסטסקי (מתוך פייסבוק)

בתוך העלייה החדה במספר ההרוגים מתאונות דרכים מתחילת השנה בולטת לרעה מעורבותן של משאיות. בשבת האחרונה מת מפצעיו רודריגו רוסטסקי ז"ל לאחר שנפגע קשה מאוד לפני שבוע וחצי בתאונה עם משאית שסטתה לשולי הכביש ופגעה במכוניתו שעמדה בשולי הכביש. באותה תאונה קשה קיפחו את חייהם גם רעייתו סופי רוסטסקי ובנם איתי ז"ל.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

כמעט בכל יום אנחנו עדים לתאונה שמשאית מעורבת בה. מתחילת יולי נהרגו כבר שמונה בני אדם בתאונות דרכים כאלה ומתחילת השנה נהרגו 25. משאיות מהוות כ-3% מסך כלי הרכב בישראל, אבל מעורבותן בתאונות קטלניות מסתכמת בכ-15% - פי חמישה.

בכבישי ישראל נוסעים כ-70 אלף אלף טנדרים ומשאיות. הכבדות שביניהן, המורשות לשאת 34 טון מטען, מעורבות בתאונות דרכים פי 13 (!) ממכוניות רגילות. המשקל העצום והמסה האדירה גורמים בדרך כלל לקטלניות מוגברת ולריבוי נפגעים בתאונה בה היא מעורבת.

תחום בטיחות המשאיות בישראל לא באמת נאכף והוא פרוץ לרשלנות ולעבריינות. אף שהוא מסכן בכל רגע אלפי משתמשי דרך שעמם הוא בא במגע, וכשליו הקטלניים ידועים ומוכרים לכל העוסקים בתחום, הוא נותר - יחסית לפוטנציאל הסיכון העצום הנשקף ממנו - כמעט חסר אכיפה של ממש.

כולנו נתקלנו באותו נהג משאית עייף, הנוהג שעות, ימים, שבועות וחודשים במשאית המוזנחת והעמוסה, שמסכן לא רק את עצמו. מדינות האיחוד האירופי פתרו את הבעיה כבר ב-2006 כשהחליטו על התקנת מכשיר שיפקח על שעות הנהיגה המותרות בחוק: הטכוגרף הדיגיטלי מותקן כבר בזמן ייצור המשאית וכך הוא מגיע אל חברת ההובלה בישראל.

ב"דיגיטלי" הכוונה היא שלא ניתן "לשחק" בנתונים שהוא מפיק והוא גם מנהל רישום של שעות עבודה במשך 365 ימים לאחור. כך יכול כל שוטר שמבצע בדיקה על אודות שעות העבודה של נהג לראות האם הוא עבר על החוק גם בשנה שלפני כן.

ובסטארט-אפ ניישן ישראל? המשאיות מגיעות עם אותו טכוגרף דיגיטלי אבל מיד מפרקים אותו ומתקינים מכשיר ידני, כזה שניתן להחליף את דסקת הנתונים כמה פעמים ביום ולאפשר את העסקת הנהג ל-17 ו-18 שעות עבודה ביום מבלי ששוטר יוכל לפקח ולזהות את העבירה. בכך נמצאת ישראל בשורה אחת עם מדינות העולם השלישי והנכשל.

במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים מכירים בתרומה החשובה של הטכוגרף הדיגיטלי לבטיחות בדרכים, וב-2010 השיבו לעמותת אור ירוק כי השלימו את עבודת המטה והם ערוכים, אבל כמעט עשור חלף ועדיין משאיות נוסעות עם המכשיר הידני.

במשרד התחבורה מגלגלים את האחריות לפתחם של משרדי המשפטים והחוץ בטענה שמדובר בהסכמים ואמנות אירופיות. במשרד החוץ טוענים שהעובדה הושלמה והכדור חוזר למשרד המשפטים שתלוי במשרד התחבורה. חלמאות, גרירת רגליים ואדישות מלווים את כל התהליך, כשבמקביל אנשים ממשיכים להיהרג בתאונות דרכים במעורבות משאיות. ככה לא נלחמים בתאונות הדרכים וככה לא מצילים חיים.

משרד התחבורה והבטיחות בדרכים חייב ליישר קו עם המדינות המתקדמות ולחייב התקנת טכוגרף דיגיטלי בכל כלי הרכב הכבדים, כדי למנוע אפשרות של זיוף שעות הנהיגה מעבר לחוק.