למה ישראל סתם מפסידה הון עצום?

אנו רגילים לחשוב על מעורבות חברתית במונחים של אלטרואיזם והתנדבות, אולם בשנים האחרונות הולך ורווח הרצון ליצור קורלציה בין מיזמים עסקיים לתרומה חברתית. מחקרים רבים בוחנים את מערך היחסים שבין רווח כלכלי לרווחה חברתית ורובם ככולם קובעים שרווח כלכלי המבוסס על שותפות עם הקהילה ויכול לתת מענה לשני הצדדים, עשוי לתרום להיווצרותה של חברה קפיטליסטית צודקת יותר.

ישראל, החברה במועדון היוקרתי של מדינות ה OECD שלפיו על מדינות מפותחות להפנות 0.7% מהתוצר המקומי הגולמי לסיוע חוץ, דיווחה על השקעת כעשירית מהמומלץ, כשלתוך הדיווח נכנסו בין היתר נתונים על קליטת עליה בארץ ופיתוח סביבתי בגדה המערבית. זהו השיעור הנמוך ביותר מבין המדינות החברות ב-OECD, נמוך יותר מסיוע החוץ של מדינות כמו אסטוניה, יוון או לטביה ונמוך פי 5.4 משיעור הסיוע הממוצע של המדינות בארגון.

העובדה שישראל דורגה אחרונה לאורך שנים בכל מדד בינלאומי שעסק בתחום לא רק פגעה במעמדה הדיפלומטי, אלא אף גרמה להפסד כלכלי עצום. מתחילת השנה הניבו השווקים המתעוררים תשואה דולרית של כמעט 20%, הרבה מעל התשואה במדדים המרכזיים באירופה ובארה"ב.

"קיימת חשיבות עליונה לשימוש אסטרטגי, חכם וממוקד בנכסיה ויתרונותיה של מדינת ישראל" (צילום: טים טראד)

מקרה בוחן כזה הוא אפריקה כשנכון לשנת 2017, עומד שיעור הצמיחה באפריקה על 2.6% אך כלכלנים מעריכים שעד 2020 תחזור אפריקה לשיעור ממוצע של הצמיחה העולמי - 4% וצמיחתה אף תואץ בהשוואה לשאר השווקים המתעוררים. עם זאת, היקף היצוא הישראלי לאפריקה עומד על פחות ממילארד דולר לשנה, שמהווים כ- 1% מסך היצוא של ישראל. חשוב לזכור שמדובר ביבשת עם 54 מדינות, עם אוכלוסיה כוללת של כמעט מיליארד ורבע.

בהינתן משאביה המוגבלים של ישראל, קיימת חשיבות עליונה לשימוש אסטרטגי, חכם וממוקד בנכסיה ויתרונותיה של מדינת ישראל כדי להפכה לשחקנית קטנה אך משמעותית בזירת הפיתוח הבינלאומי והסיוע ההומניטרי.

הדבר דורש חשיבה מחודשת לגבי סדרי העדיפויות ואופן הפעילות של ישראל בעולם המתפתח, הסרת חסמים, ניצול הזדמנויות וקידום שיתוף פעולה בין מגזרי. כך מספר הדוח של האגודה לפיתוח בינלאומי - סיד ישראל, שניהלה בשנתיים האחרונות תהליך חשיבה אסטרטגי במטרה לגבש מדיניות להשאת האימפקט הישראלי ושיתוף הפעולה עם העולם המתפתח.

הדוח ומסקנות התהליך האסטרטגי שהוגשו בחודש מאי למנכ"ל משרד ראש הממשלה, מר יואב הורוביץ, מי שעמד בראש הצוות הבינמשרדי, כללו המלצות לכינון גורם ממשלתי מתכלל שיהיה אמון על התוויית, עדכון, יישום והערכת המדיניות בתחום והקמת קרן ישראלית לקידום שיתוף הפעולה עם העולם המתפתח.

הגדרה של סדרי העדיפויות של המדיניות הישראלית

בנוסף עלה בדוח הצורך בהגדרה של סדרי העדיפויות של המדיניות הישראלית, שיפור כלי התמיכה הממשלתיים לחברות ולארגונים ישראליים, יצירת שיתופי פעולה חוצי מגזרים בין משרדי הממשלה, ארגוני חברה אזרחית והסקטור הפרטי, ופיתוח כלים למדידת והערכת העשייה בעולם המתפתח.

" יצירת סדר יום משותף בין ישראל ליהדות התפוצות במאמץ לסייע לפתרון אתגרים גלובליים"(צילום: סת' דויל)

המלצה נוספת מהדוח מדברת על יצירת סדר יום משותף בין ישראל ליהדות התפוצות במאמץ לסייע לפתרון אתגרים גלובליים. אסטרטגיה העולה בקנה אחד עם המדיניות אותה מוביל הנשיא, מר ראובן (רובי) ריבלין, והיא שמעורבות משמעותית של ישראל בעולם המתפתח מהווה הזדמנות נדירה ליצירת סדר יום משותף בין ישראל ליהדות התפוצות במאמץ לסייע לפתרון אתגרים גלובליים.

אסטרטגיה זו באה לידי ביטוי במסגרת מסעו של הנשיא לאתיופיה אליו התלוותה, לצד משלחת ישראלית גדולה, שכללה נציגים מהמגזר העסקי, ארגוני חברה אזרחית ואקדמיה, גם משלחת של נציגי קרנות וארגונים מהעולם היהודי.