כל מה שרציתם לדעת על בירה ב-21 מושגים

יום הבירה הבינלאומי, הוא חגיגה שמתרחשת מדי שנה ביום שישי הראשון של חודש אוגוסט. את האירוע החלו לציין בשנת 2007, בסנטה קרוז שבקליפורניה, תחילה בבר המקומי של המייסדים ובהמשך - הוא הפך לחגיגה עולמית. בארצות הברית, למשל, האירוע נחגג בלא פחות מ-207 ערים, 50 מדינות ושש יבשות.  

עד שנת 2012 נהגו לציין את המאורע החגיגי ב-5 באוגוסט, אך עקב הקושי של החוגגים ליהנות מהבירות ומהחגיגה כולה באמצע השבוע, החליטו המייסדים - החל מאותה שנה - להעביר את החג ליום שישי הראשון באוגוסט, וכך זה נשאר עד היום. 

הבירה מחברת בין כל העולם. מתוך חגיגות ה"אוקטוברפסט" במינכן

ומה מטרת האירוע? מלבד הרצון של המשתתפים להתאסף עם חברים קרובים וליהנות מהטעם של הבירה, ישנן שני מטרות נוספות המניעות את החגיגות לאורך כל השנים הללו: הראשונה היא לחגוג ולשמוח יחד עם אלו העוסקים בבישול ובהגשה של הבירה, והשנייה היא להשתמש בבירה כדי לאחד את העולם באמצעות חגיגת בירות משותפת של כל העמים ביום אחד.

וכדי שתוכלו ליהנות מהאירוע החגיגי מבלי להרגיש "קלולס" לגמרי, הכנו עבורכם רשימת מושגים מעולם הבירה שכדאי שתכירו לפני שאתם יוצאים לחגוג את אחד הימים הכי שמחים בשנה. 

1. אוקטוברפסט

הפסטיבל הגרמני נחשב לגדול פסטיבלי הבירה בעולם, עם נוכחות של למעלה משישה מליון חוגגים בכל שנה. כמיטב המסורת, הבירות היחידות הנמזגות בפסטיבל מבושלות במבשלות הדגל המקומיות, כשלרובן גם בירות מיוחדות לרגל ה"אוקטוברפסט".

פסטיבל הבירה הגדול בעולם: פסטיבל "אוקטוברפסט" במינכן, גרמניה(צילום: תום להט)

אבל מאיפה הכל התחיל? בשנת 1810, חגגו בעיר מינכן את נישואיהם של הנסיך הבאוורי לודוויג, והנסיכה תרזה פון סקס הילדבורגהאוזן. לחגיגה הובאו כמויות אדירות של בירה מקומית, שנחשבה לאיכותית יותר מהבירה שבושלה כל אותה שנה.

חוגגים עם בירה ובשר לבן(צילום: תום להט)

חגיגות החתונה נמשכו 16 ימים. לאחר שנה, החליט הזוג הצעיר לציין את יום נישואיו הראשון בחגיגה חוזרת, שכללה - איך לא - גם כמות ענקית של בירה שנלגמה כולה על ידי החוגגים. הפסטיבל, הנקרא על שמה של הנסיכה תרזה, מתקיים מאז ועד היום בשדה מחוץ לעיר מינכן שבגרמניה. 

(צילום: תום להט)

חגיגות ה"אוקטוברפסט" במינכן, גרמניה(צילום: תום להט)

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך:

• 11 משקאות אלכוהול לקיץ
• ההודים במכתב לנתניהו: בירה מלכה מבזה את גנדי
  

2. אייל

ואם תהיתם מה מקורו של השם "אייל", אז התשובה היא שמוצאו בסקנדינבית עתיקה - במילה OL (משקה ויקינגי), ששימשה במקור לתיאור כל סוגי הבירה. במילה Beer, אגב, החלו להשתמש בשפה האנגלית רק עם כניסת הכשות לשימוש, על מנת להפריד את הבירה ממשקאות האייל המתקתקים. אולם, בהמשך חלו שינויים שונים בשימוש במילה.

(צילום: shutterstock)

3. בוק

התרגום של המילה "בוק" מגרמנית הוא "תיש", ומקור השם בעיר Einbeck - שם נולד סגנון הכנת הבירה, לאגר כהה לרוב, המתרכז סביב הלתת - בטעם, בריח ובמרקם. הבירה הזו נחשבת לבירה עונתית, האופיינית לחודשי החורף והאביב.

4.. בירת חיטה

בירה שמיוצרת מ-50% חיטה לפחות. בירות החיטה הן בהירות, לא מסוננות, עשירות מאוד בבשומות של פירות בשלים ובעלות ראש קצף לבן ויציב.

חיטה(צילום: shutterstock)

5. בלונד/סאמר אייל

בירה עדינה, רגועה ואינה מוצפת בטעמים או בניחוחות שונים, או בקיצור - התשובה הבריטית לזרם הלאגרים הבהירים שהציפו את השוק בשנים האחרונות. בארצות הברית, הבירות האלו מיוצרות בשילוב כשות אמריקנית, לרוב פירותית, ולעיתים אף עם תוספת של לתת חיטה לצורך העלאת הפן המרענן של הבירה.

(צילום: shuttertock)

6. בלונד בלגי

סגנון בירות אייל בלגיות המתאפיין בצבע זהב עמוק וקצף לבן בוהק. אחוז הכוהל בבירות האלה הוא יחסית גבוה, כ-8.5%.

7. דראפט

בירה מהחבית. הרעיון הכללי הוא שעם הבשלת הבירה היא מועברת ישירות לחבית, מבלי לעבור סינון, ללא פסטור, שימור ושלל מרעין בישין שעוברת הבירה המבוקבקת. בדרך כלל, בירה בחבית תשמור יותר על טעמה המקורי וה'אמיתי', ונחשבת בעיני רוב חובבי הבירה לטובה יותר מבירה בבקבוק.

בירה להמונים(צילום: shutterstock)

8. חוק טוהר הבירה

אחד הגורמים המשפיעים ביותר על הבירה כפי שאנו מכירים אותה כיום. ב-23 באפריל 1516, חוקק הדוכס וויליאם הרביעי את החוק, ובו קבע שבירה תכיל אך ורק מים, לתת שעורה וכשות.

לאחר מספר שנים הוספה לרשימה גם החיטה, ולאחר 350 שנים, עם הבנת תפקידם - גם השמרים. חוק זה נחשב עד היום לחוק הגנת הצרכן הראשון בעולם (המודרני, לפחות).

9. טריפל

מושג המשומש בעיקר באזור בלגיה, הולנד, לוקסמבורג וחלקים בצרפת וגרמניה, כדי להגדיר פייל אייל חזק. המונח הוכנס לשימוש מסחרי לראשונה בשנת 1956 על ידי מבשלת ווסטמל, כאשר ווסטמל שינו את השם של הבירה החזקה ביותר שלהם (סופרביר).

הבירה היתה כל כך מוצלחת, שמבשלות רבות בבלגיה והולנד התחילו לחקות אותה, ולקחו את השם איתם. המילה טריפל באה לתאר שיטת סימון שהיתה נהוגה בבלגיה, בה כל X על חבית הבירה סימל 3% אלכוהול, ולכן בירות בעלות 9% היו מסומנת עם 3 איקסים, כלומר טריפל X.

10. טרפיסט

בירות המנזריות האמיתיות האחרונות. בעבר ייצור של בירות רבות היה נחלתם של מנזרים, אך עם התקדמות ההיסטוריה והתעשייה בענף - נמכרו הבירות ותהליך הייצור לחברות מסחריות. כיום, רוב הבירות אינן מיוצרות עוד במנזרים, ואלו שכן זכו לתואר שמייחד אותן - טרפיסטיות - על שם הנזירים הטרפיסטים השתקנים.

11. כשות

צמח יבשתי מטפס, אשר מניב פרחים נקביים דמויי אצטרובל המשמשים לתיבול בירה ומקנים למשקה את המרירות האופיינית לו. בנוסף למרירות, הכשות תורמת טעמים ובשומות מגוונות (קיימים מאות זני כשות) וכן תכונות אנטיבקטריאליות.

כשות(צילום: shutterstock)

12. לאגר

משפחת הבירות המתאפיינת בתסיסה תחתית על ידי שמרי בירה התוססים מתחת לפני הנוזל, בטמפרטורות קרות יחסית. בירות הלאגר יאופיינו בדרך כלל בטעמים "נקיים" יותר משל בירות אייל, קלילים ופריכים יותר.

גם הגשת בירות מהסוג הזה יתבצעו בטמפרטורות קרות יותר, מה שיסייע לתחושת הטעם העדינה. משמעות המילה "לאגר" בגרמנית היא "לאחסן". ואכן, בירות אלו הותססו ועברו איחסון במרתפים ובמערות קרירות (בטמפרטורות קרובות לאפס). התסיסה וההתבגרות בקור, בנוסף לגנטיקה של השמרים, מסייעות לפיתוח הטעמים העדינים ולקבלת משקה צלול ויחסית נטול משקעים.

כיום בירות ממשפחת הלאגר הן השולטות בשוק הבירה, כשלרוב מדובר על מוצרים שאינם מיוצרים בשיטות המסורתיות וגם עוברים תהליכי סינון ופיסטור לצורך ייצוב המוצר ושמירה על חיי מדף.

13. למביק

בירת חיטה בלגית המותססת באופן ייחודי בתסיסת פרא, על ידי חשיפה של התירוש לאוויר הפתוח ואפשרות שווה לכל השמרים והבקטריות המאפיינים את סביבת המבשלה. מדובר על בירות חמוצות, קצת פאנקיות, אשר משתמשות באלמנט הזה לאיזון מתיקות הלתת, במקום מרירות.

14. לתת

בלועזית, מאלט. חומר הגלם המוצק העיקרי בייצור הבירה. למעשה, הלתת הינו גרגירי דגן, לרוב שעורה אך גם לתתי חיטה ושיפון קיימים ופופולאריים, לאחר שעברו הנבטה מבוקרת. רוב הלתת המשמש בתהליך הבישול הוא לתת שעבר הנבטה וייבוש בלבד, ללא קלייה. מעט מהלתת המשמש בבישול הוא לתת ברמות קלייה שונות והוא מעניק לבירה את מרבית הצבע, וחלק מהטעמים והניחוחות.

15. סטאוט

בירת אייל בתסיסה עילית בעלת גוון כמעט שחור הנובע משימוש בלתת קלוי ביותר. בירות בעלות ראש קצף צפוף וקרמי (במיוחד כשנמזג בעזרת גז חנקן, כמו גינס). בדרך כלל בירות סטאוט לא תהיינה כוהליות במיוחד. עובדה זו, והיות הבירה בעלת גוף חלק וקל - הופכות אותה לקלה למדי לשתיה, על אף המראה החסון שלה (סטאוט באנגלית - חסון).

16. פורטר

סגנון בירה המתאפיין בצבע כמעט שחור וטעמי קלייה חזקים. במקור החל כערבוב של שלושה סוגי בירה, אך עם השנים פותח לו מתכון עצמאי. לכאורה, השם נגזר מהחיבה שנטו סבלי לונדון (פורטרים) לסגנון הבירה.

17. פייל אייל

בירת אייל שהתפתחה באנגליה במאה ה-18. הגוון שלה חיוור יחסית לבירות האחרות של התקופה ומאופיין בטעמי מאלט, בשומת פירותיות וסיומת מרירה ומאוזנת.

18. פיינט

ספל בירה עם פיינט אחד של משקה, כ-0.568 ליטר בשיטה הבריטית, וכ-0.473 ליטר בשיטה האמריקנית.

19. פילזנר/פילז

סגנון הכנת בירה מצ'כיה במקור, ואחד הסגנונות הנפוצים בעולם כיום. לאגר בהירה ביותר ומרירה למדי, נחשבת למרווה יחסית ונמזגת קרה יותר מרוב הבירות.

20. ראש קצף

חלק חשוב בהגשה נכונה של בירה, שמהווה מרכיב מבודד בין החמצן לנוזל ובכך מונע את חמצון הבירה. הקצף הייחודי לבירה נוצר בזכות חלבונים ומרכיבים נוספים המצויים בדגנים ובכשות. ראש קצף צריך להיות בדרך כלל בעובי של שתי אצבעות לפחות.

21. IPA (אינדיה פייל אייל)

סגנון הכנת בירה שהתפתח כמחוזק ואגרסיבי יותר ביחס לפייל אייל הקלאסי. מכיל אחוזי כוהל גבוהים יותר וכמות כשות גבוהה ביותר.