המשורר טוביה ריבנר, חתן פרס ישראל, הלך לעולמו בגיל 95
פרופ' טוביה ריבנר, חתן פרס ישראל לשירה וזוכה פרס ראש הממשלה לסופרים, הלך לעולמו בגיל 95. לצד עיסוק בספרות, עסק גם בצילום, והיה חבר קיבוץ מרחביה למעלה מ-70 שנה
טוביה ריבנר, משורר, מתרגם, עורך וצלם, הלך לעולמו הלילה (ב') בגיל 95. ריבנר היה זוכה פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת 2007 וחתן פרס ישראל לספרות בתחום השירה לשנת 2008.
בשנים האחרונות מצבו הבריאותי של ריבנר הלך התדרדר. בספרו "מכאן עד", שראה אור בשנה שעברה, נדמה שהחל את פרידתו מן החיים: "קרב היום שבו לא אהיה אלא היה / מוות וחיים ביד לשון / שירים חדש מאיר מילים / - ואור עיניי המתכהה צעיר פתאום".
ריבנר נולד ב-1924 בברטיסלאבה שבצ'כוסלובקיה, בשם קורט ריבנר. בשנת 1941, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה עלה בגפו לארץ ישראל. בני משפחתו הגרעינית, שנשארו בסלובקיה, נלקחו למחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו ונרצחו שם. לאחר עלייתו ארצה התגורר בקיבוצים שונים ונשא לאישה את עדה, אשתו הראשונה, עמה הביא לעולם בת. לאחר מכן השתתף כלוחם במלחמת השחרור, ובתום הקרבות נקלט בקיבוץ מרחביה בעמק יזרעאל. בקיבוץ זה חי עד מותו יחד עם אשתו גלילה, לה נישא בראשית שנות ה-50, ועימה הביא לעולם שני בנים.
ריבנר החל לכתוב שירים בגיל צעיר. שיריו הראשונים נכתבו בגרמנית, שהייתה שפת אימו, ומאז שנות ה-50 עבר לכתוב גם בעברית. בשנת 1957 יצא לאור ספרו הראשון "האש באבן". במקביל החל לשמש כמורה לספרות כללית בסמינר למורים באוניברסיטת חיפה, שם התקדם בהדרגה עד שזכה למעמד של פרופסור לספרות השוואתית בשנות ה-70. כמתרגם, ריבנר היה חתום בין היתר על גרסאות גרמניות לכתבי ש"י עגנון. במקביל לעשייתו כאיש ספרות עסק גם בתחום הצילום, והציג את תמונותיו בתערוכות ובספרים.
מועד הלווייתו של ריבנר טרם פורסם.