האנשים שעלולים לסבול מזיהום אוויר יותר מכולם
מה הופך את הילדים, הקשישים, הסובלים מאלרגיה והחולים הכרוניים, לרגישים יותר לזיהום אוויר וכיצד ניתן להפחית את החשיפה שלהם לחומרים מזהמים בבית ובחוץ?
בשיתוף דייסון
הישראלים יוצאים במחאות בעקבות ההשפעות של תעשייה מזהמת ליד ביתם, ומחפשים פתרונות לשיפור איכות האוויר בסביבה הביתית.
זיהום האוויר משפיע על הבריאות של כולנו, ורובנו חווינו את ההשפעות שלו, גם אם לא קישרנו אותן לאיכות האוויר שאנחנו נושמים: כאבי ראש, סחרחורות, דלקות ריאות, ברונכיטיס, גרד בגרון, שיעול, בעיות בראייה ובקואורדינציה, בחילות ועוד.
בנוסף, לזיהום האוויר סכנות ארוכות טווח המשפיעות על כולנו - מחלות נשימתיות, מחלות לב, סרטן, תפקודי כליות וכבד, השפעה על המוח, פגיעה בפוריות (אצל שני המינים), ואפילו דמנציה ואלצהיימר המקושרים במחקרים מובילים לזיהום אוויר.
לצד ההשפעות השליליות הידועות על כלל האוכלוסייה, קיימות אוכלוסיות המוגדרות 'רגישות' בכל הנוגע לבריאות וסביבה, המושפעות במידה גבוהה בהרבה מחשיפה לריכוז של חומרים רעילים באוויר.
הרגישות המוגברת של אוכלוסיות אלו עשויה לנבוע מגורמים ביולוגיים פנימיים כמו גיל, מצב גופני (הריון), מגדר, מוצא אתני ושונות גנטית, או מגורמים חיצוניים כגון מעמד-חברתית כלכלי, מצב בריאותי, מצב תזונתי, קרבה גיאוגרפית למקורות של זיהום, ואורח חיים (פעילות ספורטיבית, עישון, שימוש בשיטות בישול ועוד).
ד"ר גבריאלה אדלר, מדענית ראשית בחברת Breezometer, המספקת מדידה של איכות האוויר בזמן אמת ובמיקום מדויק, טוענת כי "לאוכלוסיות שונות, כמו נשים בהריון, ילדים, קשישים וספורטאים, יש רגישות למזהמים ספציפיים, ולא רק לרמת הזיהום הכללית. למשל, נשים בהריון יותר רגישות לאוזון ולזיהום חלקיקי, בעוד שאוכלוסיות אחרות רגישות לחומרים אחרים".
על מנת להגן על האוכלוסיות הרגישות, מתפרסמות האזהרות לציבור על ידי המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות באשר לחשיפה לזיהום אוויר הנוגעות בעיקר לאוכלוסיות רגישות, לרבות חולי לב, חולי ריאה, קשישים, נשים בהריון וילדים.
למשל, כאשר ההמלצה לאוכלוסייה הכללית היא להימנע מעיסוק בפעילות גופנית מאומץ בחוץ בזמן זיהום אוויר חריג, ההמלצה לקבוצות רגישות היא להימנע משהייה ממושכת מדי בחוץ.
ילדים ונשים בהריון
עוברים רגישים במיוחד למזהמים סביבתיים: מערכות חיוניות בגוף העובר, כמו למשל מערכת העצבים, הנשימה וחילוף חומרים, נמצאים עדיין בתהליך התפתחות. חשיפה סביבתית לריכוזי זיהום גבוהים בשלב כה מוקדם מאריכה את הזמן בו עלולה להתפתח מחלה כרונית כתוצאה מהחשיפה. זיהום אוויר משפיע על בריאות הלב וכלי הדם של נשים הרות, וכך גם העובדים נחשפים לפגיעה, מה שעלול לגרום לנזק התפתחותי.
ילדים נושמים יותר אוויר ביחס למשקל הגוף שלהם, מה שמגדיל את ההשפעה של איכות האוויר על הבריאות שלהם. ילדים גם נוטים לבלות זמן רב יותר מחוץ למבנים לעומת מבוגרים, ויש להם צורות התנהגות העלולות להגביר את החשיפה למזהמים סביבתיים, כמו הכנסת עצמים לפה. גם הגובה של הילדים משחק תפקיד- הם קרובים יותר לאגזוזים של הרכבים, הפולטים מזהמים בריכוז גבוה, ולכן חשופים יותר בכל יציאה לרחוב.
על רקע הרגישות הגבוהה של אוכלוסיית הילדים, רמת החשיפה שלהם לזיהום ברחבי כדור הארץ אינה מעודדת במיוחד; על פי דו"ח של ארגון הבריאות העולמי מ-2016, כ-600 אלף ילדים מתחת לגיל 5 מתים מדי שנה כתוצאה מזיהום אוויר. על פי הנתונים המצערים העולים מהדו"ח, 93% מהילדים עד גיל 15 (1.8 מיליארד ילדים) נושמים מידי יום אוויר מזוהם שמסכן את התפתחותם ואף עלול להיות קטלני.
עבור מי שסבור כי שמירת הילדים בבית תגן עליהם מזיהום האוויר שבחוץ, יצטער לשמוע שזיהום האוויר התוך-מבני עשוי להיות גבוה פי 5 מהאוויר שבחוץ. על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי מ-2014, יותר ממחצית ממקרי המוות בתוצאה של דלקת ריאות בקרב ילדים מתחת לגיל 5 קשורים לזיהום אוויר בתוך הבית.
זיהום אוויר תוך-ביתי נובע מחומרי ניקוי, חומרי הדברה, דבקים, צבעי קיר, הסקה, מוצרי קוסמטיקה, חומרי בניין ואף ריהוט, אשר פולטים חומרים אורגניים נדיפים (VOCs), הנכנסים למערכת הנשימה ופוגעים בה.
חולים כרוניים וקשישים
חולים במחלות רקע כגון אסתמה וסוכרת, עשויים להיות רגישים יותר להשפעות של מזהמים סביבתיים. גז האוזון למשל, מעודד את תסמיני מחלת האסתמה, בעקבות גירוי של רירית במערכת הנשימה. ריכוז האוזון נקשר ישירות להתקפים אסתמטיים אשר מצריכים טיפול רפואי ותגובה מיידית. במחקרים שונים שנערכו בהולנד, גרמניה ושבדיה בקרב ילדים (בגילאי 4-6) נמצא קשר בין חשיפה למזהמים סביבתיים שמקורם בכלי תחבורה, לבין אסתמה.
במחקר שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת חיפה אשר פורסם ב-2010, נמצא כי חשיפה לזיהום אוויר, הן בבית והן מחוץ לו, השפיעה במידה הרבה ביותר על ילדים עם תסמינים נשימתיים (צפצופים ושיעולים), בהשוואה לילדים בריאים.
קשישים הם חלשים יותר, פגיעים יותר וגופם עמיד פחות לזיהומים. מזהמי האוויר מצמצמים את יכולת ההתנגדות של המערכת הפיזיולוגית שלהם , ובכך גוברת הרגישות למחלות השפעת ודלקת ריאות. בנוסף, הקשישים רגישים במיוחד לגלי חום, אירועי מזג אוויר קיצוני והשפעות של שינוי אקלים.
ממה מומלץ להימנע במצב של אלרגיה?
מי שסובל מאלרגיות או מחלות נשימתיות כבר מכיר את הנוהל: תגובות אלרגיות מתסכלות, המתרחשות בזמנים קבועים כגון שעות הבוקר מיד אחרי שקמים מהמיטה, או בעונות מסוימות בשנה.
"אלרגיה היא תקלה במערכת החיסון – מערכת החיסון מזהה את האלרגנים באוויר בתור אויבים, ומתחילה להילחם בהם. המאבק שהגוף יוצא אליו הוא התגובות האלרגיות", מסבירה פרופ' ננסי אגמון-לוין, מנהלת היחידה מהמובילות בעולם לאימונולוגיה קלינית ואלרגיה בבית החולים תל השומר.
"אלרגיה עם תסמינים נשימתיים, הנובעים מאירו-אלרגניים (חלקיקים הנמצאים באוויר), היא תופעה שכיחה מאוד, הקיימת אצל 20%-25% מהאוכלוסייה, המשפיעה גם מחוץ לבית וגם בתוך הבית. כשליש מהילדים סובל מאלרגיה, וב-40% מהבתים בישראל יש בן משפחה עם אלרגיה שכזו", אומרת פרופ' אגמון - לוין.
לדבריה, ילדים סובלים יותר מאלרגיות לעומת מבוגרים, "משום שמערכת החיסון שלנו יודעת גם לתקן שגיאות – כאשר היא מבינה שגורם האלרגיה אינו אויב מזיק, היא מסתגלת ומפסיקה להגיב". עם זאת, "אלרגיה מופיעה בשכיחות גדולה יותר אצל ילדים של הורים רגישים, וגם בהתאם לסביבה".
לישון כל לילה עם 8 מיליון קרדיות האבק
"כולנו הולכים לישון עם 8 מיליון קרדיות האבק בלילה, אבל על מרביתנו זה לא משפיע", אומרת פרופ' אגמון-לוין. עם זאת, עבור 15% מהאוכלוסייה, האלרגיים לקרדית האבק, תגרום החשיפה להפעלת מערכת החיסון, מה שיתבטא בקוצר נשימה, גודש באף, נזלת מימית, כחכוח בגרון, ובמקרים חמורים התקפי אסתמה כבר במהלך הלילה או בבוקר.
פרופ' אגמון-לוין מדגישה שכאשר מדובר באלרגיה, אותם אנשים ירגישו הרבה יותר טוב לאחר שייצאו מהבית בעקבות הפסקת החשיפה לקרדיות- אותם בעלי חיים מיקרוסקופיים הניזונים מקשקשים ושערות, ולכן נוטים להתגורר במצעים שלנו.
"אם אותו אדם יחליט לנקות את הארון או יחליף בגדי קיץ-חורף וישחרר קרדיות אבק לאוויר, המשימה יכולה להיגמר בצורה קשה מאוד".
מלבד קרדית האבק, סביבת הבית כוללת עוד מגוון אלרגניים העלולים להחמיר את התגובות האלרגיות בקרב דיירי הבית. "אלרגן משמעותי נוסף הוא עובשים - לא פעם נשמע על ילד שסובל מקוצר נשימה משמעותי, שצחצחו וחיטאו לו את החדר, אבל לא הזיזו את השידה כדי לגלות את העובש שהצטבר שם".
בכל הנוגע לבעלי חיים, מסבירה פרופ' אגמון-לוין, כי כל עוד ייכנסו לבית כשהתינוק צעיר, מערכת החיסון שלו תלמד שלא מדובר באויב. אבל אם הילד גדול יותר ופיתח כבר אלרגיות- התסמינים רק יחמירו. "על כן כדאי להכניס חיית מחמד לפני גיל שנה על מנת לבנות חסינות של מערכת החיסון".
ישנם מקרים בהם האלרגנים מגיעים מבחוץ אל הבית, כמו בפריחה של עצים בעונות מסוימות. "מישהו שחווה התקפים קשים באביב, כנראה שיהיה זה מפריחת עץ הפקאן או פריחת עץ הזית", אומרת פרופ' אגמון-לוין.
כיצד לצמצם חשיפה של אוכלוסיות רגישות לזיהום אוויר?
"יותר ממיליון אנשים בישראל סובלים מאלרגיה. אצל מרביתם המחלה קלה, ובשמירה על סביבה מתאימה ותרופות של אלרגיה במידת הצורך - הם יסתדרו", אומרת פרופ' אגמון-לוין, "אך אצל 15%-20% מתוך החולים, המחלה תתקדם".
היא מוסיפה כי "אם איכות החיים נפגעת, אם הילד סובל ולא עושה ספורט כי הוא מצפצף, או שההישגים שלו בבית הספר נפגעים - צריך לפעול. לפעמים אפשר לעזור לאותן אוכלוסיות עם ממש קצת מאמץ".
הצעד הראשון של טיפול באוכלוסיות הרגישות מול איכות האוויר בסביבה הקרובה, הוא מניעה. "צריך לשמור על בית מאוורר או ממוזג עם חלונות סגורים בעונת הפריחה, כדי להשאיר את הבית נקי מאבקנים", אומרת פרופ' אגמון-לוין.
"אי אפשר לטהר את הסביבה לגמרי, אבל אפשר להפחית את כמות האלרגנים בסביבה. למשל קרדית הבית - אם נכבס את המצעים ב-40 מעלות, הקרדית תישאר בחיים, וכל הקרדיות יחזרו למיטה. אם רוצים שהקרדית תעלם עלינו לכבס ב-60 מעלות ומעלה ולייבש בחום השמש. אם יש עובש או קרדית - טיפול קפדני יכול להפחית את כמות האלרגיה באופן משמעותי מספיק כדי להפחית את הבעיה לרמה קלה, שמצריכה אולי כדור נגד אלרגיה בימים הקשים, ולא יותר".
בשיתוף דייסון
לפנייה לכתב/ת 
