בג"ץ הרחיב את זמן ההתיישנות על פגיעה מינית בקטינים

בג"ץ קבע אתמול (יום ד') באופן תקדימי כי רופא ילדים שפגע לכאורה מינית בתלמידה במהלך מסע בפולין ייכלל בקטגוריה של "אחראי על הקטין" מבחינה פלילית. הקביעה הוצגה בדיון עקרוני על עתירה שהוגשה על ידי התלמידה לאחר שהפרקליטות סירבה לפתוח בחקירה פלילית נגד הרופא בגלל התיישנות.

העותרת, יצאה לפני כ-15 שנה למסע בפולין. אביו של אחד התלמידים הצטרף למשלחת כרופא מלווה. לפי תלונת העותרת, אז בת 16, באחד הערבים ביקש ממנה הרופא להגיע לחדרו ושם תקף אותה מינית.

בהמשך המסע הוא המשיך להטריד אותה ואף הגיע לחדרה, והיא סירבה לתת לו להיכנס. עם חזרתה לארץ, מצבה של של התלמידה הידרדר והיא סבלה מדיכאון ומהפרעות אכילה. רק לאחר עשור של טיפולים היא החליטה להגיש תלונה במשטרה, אך התלונה נסגרה עקב התיישנות.

אילוסטרציה(צילום: שאטרסטוק)

בהמשך הגישה האישה באמצעות עו"ד רוני אלון-סדובניק תביעה אזרחית לבית משפט השלום בתל אביב. בית המשפט קיבל את התביעה והורה לרופא לפצות את הצעירה ב-177 אלף שקלים.

בעקבות הניצחון המשפטי פנתה הצעירה לפרקליטות בבקשה לפתוח בחקירה פלילית נגד הרופא, אך הפרקליטות סירבה לכך כאמור.

עו"ד אלוני-סדובניק(צילום: ינאי יחיאל)

הצעירה לא ויתרה ועתרה לבג"ץ נגד ההחלטה. השופטים הדגישו כי הם אינם מבקשים להתערב בשיקול הדעת של הפרקליטות. ואולם, מכיוון שמדובר בנושא משפטי שטרם הוכרע סוכם כי העתירה תימחק אך השופטים יפרסמו את פסק הדין ויתייחסו במישור העקרוני לעמדת המדינה, שקבעה תיק החקירה צריך להיסגר מחמת התיישנות.

בקביעה התקדימית ציינו שופטי בג"ץ כי הורה או רופא מלווה בטיול בית ספרי ייחשבו כאמור כמבוגר אחראי מבחינה פלילית. עד כה כשעבירה נעשתה על ידי בן משפחה, הנפגע יכול היה להגיש את התלונה עד גיל 38. במקרה של עבירה על ידי אדם שאינו בן משפחה - ניתן היה להגיש תלונה עד גיל 28. בעקבות העתירה המדוברת, נקבע כי כעת גם במקרה שהעבירה בוצעה על ידי אדם שאינו בן משפחה להגיש את התלונה נגדו עד גיל 38.

"מענה לתופעות אלו"

"בין הנפגע הקטין ובין ההורה או הרופא המלווה מצויים פערי כוחות משמעותיים", כתבו השופטים ניל הנדל, נעם סולברג ויעל וילנר. "לכך יש להוסיף כי במרבית המקרים ההורה המלווה הוא ההורה של בן כיתתו של הנפגע. מצב הדברים עלול לעורר אצל הנפגע תחושות קשות, בהן אשמה או בושה (הגם שאין זו אשמתו כלל ועיקר), ולהוביל לכך שיחלפו שנים ארוכות, בטרם הנפגע יאזור אומץ ויספר את שאירע לו ובו.

"דווקא משום שמדובר בהורה של ילד אחר, עלול להתעורר מעין לחץ חברתי ופנימי, על הנפגע שלא לגלות על האירוע. הארכת תקופת ההתיישנות נועדה לתת מענה לתופעות אלו".

עו"ד אלוני-סדובניק בירכה על פסק הדין: "אנו חשות סיפוק רב מהניצחון החשוב שלנו על הפרקליטות, משתי סיבות. ראשית, ההלכה החדשה של בג"ץ קיבלה את עמדתנו לפיה ההגדרה המשפטית של המונח 'אחראי על קטין' בחוק הפלילי ובחוק ההתיישנות חלה לא רק על הורים או מורים שהם אחראי קבוע מתמשך אלא גם על אחראי זמני כגון: רופא ילדים, שמרטף, הורה מלווה בפעילות בית ספרית.

"ההישג הנוסף כאן הוא שבג"ץ הסכים איתנו שאין לפרקליט המדינה זכות לתת פרשנות לחוק שחוקקה המדינה. הסמכות לתת פרשנות לדבר חקיקה נתונה אך ורק לבתי המשפט ובוודאי שלא לפרקליט כזה או אחר".