"טסים לפריז השנה כי הילדים חייבים גיוון"

"לאן אתם נוסעים השנה?"

"לסלובקיה, וכנראה נעשה גם גיחה לפולין. הילדים חייבים קצת גיוון. ואתם?"

"אנחנו סגרנו באוסטריה. יש שם אטרקציות נהדרות".

"כן, היינו בשנה שעברה. היו נופים יפים אבל הילדים נהנו בעיקר מהחצר במלון".

השיחה הזאת בפארק, בין שתי אימהות נראית שגרתית לגמרי, אם לא נזכרים לפתע שהילדים, שאותם מבקשים ההורים לקחת לחופש, הם תינוקות וילדים קטנים בני שלוש וחמש.

בשנים האחרונות, בעקבות מדיניות השמיים הפתוחים, נוסעים ישראלים רבים לחופשות קיץ בחו"ל, אבל בניגוד למה שניתן היה לצפות, גם התינוקות והפעוטות לא נשארים מאחור ולא מרתיעים את ההורים מלנסוע בכל מחיר.

לא רוצים להפסיק לטייל בגלל הילדים

טליה קליין פרז, מנהלת עמוד הפייסבוק "מטיילים בחו"ל עם ילדים", אומרת שהיא לא בטוחה שהישראלים מטיילים יותר מאירופאים עם ילדים, אבל שאין ספק שבשנים האחרונות נרשם גידול ניכר במספר המשפחות הישראליות שמטיילות בחו"ל: "יש לאירופאים פחות ילדים מבחינה סטטיסטית, אז ברור שבשטח רואים אותם פחות. בישראל, המשפחות למדו שאם מתארגנים מוקדם אפשר לטוס יותר פעמים במחירים יותר נוחים".

ועדיין, קשה להסביר למה אנשים רצים לקחת תינוקות לרכבלים במזרח אירופה.

"לישראלים יש מנטליות שונה. אנחנו חיים תחת תחת איום או לפחות תחת הרגשה של איום, והגישה שלנו היא שאין למה לחכות - בוא נעשה את זה עכשיו. הסכנות שיש כאן דוחפות אותנו לא לבזבז את הזמן ואת החיים בלחכות, אז גם אם הילדים קטנים, אנחנו רוצים לטייל, רוצים ליהנות ולא מוכנים לוותר".

"רוצים לטייל, גם כשהילדים קטנים"(צילום: אלבום פרטי)

אולי זה גם חלק מהפחד להפסיד - כולם נוסעים אז למה שאני לא?

"מאוד יכול להיות. החיים פה מאוד קשים ואנשים צריכים חופש ורוצים קצת להתנתק. אנשים לא רוצים להפסיק לטייל בגלל הילדים ומוצאים את הדרכים לשלב. יש גם לא מעט משפחות שבהן ההורות היא מאוחרת, ולמרות שהילדים קטנים, ההורים כבר לא הכי צעירים, והם רוצים לטייל כאן ועכשיו".

קיראו עוד:

חופשה משפחתית עם אמא, שני אבות ו-5 בנות

שומרים על הילדים בחופשה משפחתית

בלי רגשות אשם: לנסוע לחופשה ללא ילדים

טיול לא מושלם יכול להיות מהנה

מי שהפכה את הטיולים כמעט למקצוע היא זואי לסרי, אם לשלושה ילדים, שהחלום שלה הוא לטייל בעולם. בבלוג שלה היא מספרת על הטיולים שלה, ממליצה על דילים ונותנת טיפים על איך מטיילים עם ילדים.

לדבריה, "אנחנו אומה קטנה מאוד שמעודדת ילודה, הרבה יותר מכמעט כל מקום בעולם. זאת אומרת שאצלנו פחות או יותר לכולם יש ילדים, ולהשאיר 4-3 ילדים בבית עם מישהו זו בדרך כלל לא אופציה נפוצה. אז אם רוצים לצאת לטייל בעולם - זה מתבקש להיות עם ילדים. בנוסף, הטיולים לחו"ל הפכו לאופנה. אז כמו כל טרנד, אנשים פשוט עושים את זה כי כולם עושים את זה - זה הפך למקובל".

מהן המוטיבציות האישיות שלך לטייל עם תינוקות וילדים קטנים?

"סקרנות לגלות את העולם. חלום ילדות שלי היה להכיר חברים במדינות השונות. אני נהנית ללמוד היסטוריה, גאוגרפיה ויחסים בינלאומיים 'דרך הרגליים', מניסיון אישי, ולא מספרים. אני אוהבת ללמוד שפות על הדרך, ולגלות טעמים חדשים.

"בעזרת הטיולים אני צוברת ניסיון ומתמודדת עם פחדים ואתגרים. טיולים מייצרים לי חוויות ואמוציות שהן הדלק שלי לחיים ולעשייה. בשבילי טיולים הם דרך של התפתחות אישית. טיולים זה המקום שהכי טוב בשבילי. זה המקום שבו אני מאושרת, מגשימה חלומות, באה לידי ביטוי, בוטחת, לומדת, חופשייה, אז באופן טבעי אני רוצה לחלוק את המקום הזה ילדיי.

"הדרך שלי להעניק להם אושר, לעודד אותם לעשות את מה שהם אוהבים, לצמוח ולהתפתח, ולחיות את החלום שלהם, היא על ידי דוגמה אישית של הגשמת החלומות שלי".

"זו הדרך שלי להעניק לילדים אושר"(צילום: אלבום פרטי)

האם הקשיים הלוגיסטיים לא מעיבים על ההנאה בטיול?

"הנאה היא בחירה, ואני בחרתי לצאת לטייל עם הילדים שלי במודע. אני מבינה שיש להם צרכים ויכולות שונים משלי, אז אני מתאימה את הטיולים כדי שלכולם יהיה נעים ומעניין. המסע עצמו, החוויות המשותפות, התקשורת והקשר שלנו הם המטרה עבורי.

"עגלה, בקבוקים, חיתולים ושנת צהריים הם חלק מהטיול באותה מידה שהם חלק מחיי היום יום. הם לא מעיבים, לא בבית ולא בחו"ל, כי אני בחרתי להיות אמא ואני בחרתי לצאת לטייל עם הילדים שלי. זה לא אומר שאין לנו רגעים קשים. גם אנחנו מתעצבנים, נלחצים, מפחדים, מתעייפים, רבים ומקיאים. לפעמים חם לנו, משעמם וכואב.

"אבל גם זה חלק מהמסע. הסיפוק הגדול ביותר הוא לנחות בנתב"ג בתחושה שלמרות הכול היה לנו עוד טיול מדהים ובלתי נשכח, ולהתפעל עד כמה מהנה יכול להיות טיול לא מושלם".

יש לך המלצות בנושא לגבי אנשים שמתלבטים האם לצאת לטיול או לא?

"הנה עוד משהו שזיהיתי - אנחנו כהורים מצפים שהילדים יעריכו את עצם העובדה שלקחנו אותם לטיול, נכון? אבל השאלה האם אנחנו בעצמנו מלאי התלהבות ואומרים להם תודה? הרי העובדה שיש לנו הזדמנות לטייל יחד עם האהובים שלנו היא לא מובנת מאליו, או שאולי אנחנו, כהורים, יוצאים לדרך לא ממש בשמחה, אלא דרוכים ולחוצים, וכך הילדים סופגים את הלחץ שלנו ומשקפים לנו אותו בחזרה כמו מראה.

"מניסיוני הדרך הפשוטה ביותר לרתום את הילדים היא להפוך אותם לשותפים, לתאם ציפיות, לסמוך עליהם ולתת להם אחריות".