השארת דירוג האשראי של ישראל: מחמאות לצד אזהרות

>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

למרות הטלטלה הפוליטית: איך דירוג האשראי של ישראל לא נפגע?

היסטוריה: S&P העלתה את דירוג האשראי של ישראל לרמה של AA מינוס

דירוג האשראי של ישראל עלה, ותודה לכיבוש

משום שתקופת הבחירות עלולה לבלבל, כדאי לזכור: הישגי כלכלת ישראל הם פרי תוצר של אזרחי ישראל, מאמציהם ועבודתם הקשה - ולא של אף פוליטיקאי - משמאל או מימין. אחרי המחמאות, כדאי להעמיק ולצלול אל תוככי הדו"ח. כלכלני המערב מאופיינים בנימוסים גבוהים ובשפה נקייה שבתוכם מסתתרים כמה חצי ביקורת מורעלים שברור למי הם מכוונים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון(צילום: אלכס קולמויסקי)

הדו"ח עוסק בשאלה איך דווקא כלכלת ישראל הצומחת, זו שחיסלה את האבטלה, פיתחה גירעון שיצא משליטה וזינק תוך פחות משנה מ-2.9% לכמעט 4% מהתמ"ג. כותבי הדו"ח מודים כי אפילו הם הופתעו ממימדי האירוע. הם מסבירים כי ההידרדרות נבעה ממדיניות של הזנקת ההוצאה הממשלתית במקביל להפחתת מסים. ב-S&P, מדגישים כי ללא קשר להאטה בצמיחה, מהלכים אלה - שהובלו ביודעין ובמכוון על ידי שר האוצר משה כחלון - העמיקו את הגירעון המבני של ישראל. כלכלני החברה גם מתייחסים לכך שחלק מההוצאה של 2018 נדחתה ל-2019 - דבר שהחל להיבדק על ידי משרד מבקר המדינה.

לתופעה הזו התווסף אלמנט נוסף: ההאטה במחזור העסקים. "כעת", נכתב בדו"ח, "כאשר מחזור העסקים מידרדר, הביצועים התקציביים מידרדרים גם, שכן התרומה החזקה של הצמיחה לעלייה בתקבולי המסים דועכת". בדו"ח גם צוין כי חלק מהירידה בהכנסות ממסים נבע ממבצעים מיוחדים כמו חנינת המס שהעניק כחלון לבעלי הון בגין רווחי דיבידנד, שבגינה ישנם כ-10 מיליארד שקל שכבר לא ייגבו בשנים הקרובות.

ויש חלק שכחלון ובעיקר נתניהו חייבים להקשיב לו היטב: הדו"ח קובע חד משמעית כי אין סיבה לחשוש ממשבר פיסקאלי והם מבססים את התחזית הזו מניסיונם עם המשק הישראלי בעשור הקודם תוך שבחים ל"יעילות המערכת המוסדית והשלטונית של ישראל" שתמיד ידעה לאזן את ההשלכות של האירועים הפוליטיים. למוסדות, כללים וחוקים יש השפעה כלכלית מרחיקת לכת. לכן, החלשת מערכת המשפט, פגיעה מכוונת במשטרה ובפרקליטות, מסמוס מוסד מבקר המדינה או פגיעה בעצמאות בנק ישראל והפקידות המקצועית עלולים לגבות מחיר כלכלי כבד אל מול משבר כלכלי עתידי או נוכחי.

מאמינים שהממשלה תגלה אמינות בניהול התקציב

גורמים כלכליים בכירים אמרו ערב פרסום ההחלטה, כי המצב הפוליטי, הכרזת בחירות בפעם השנייה בתוך חודשים ספורים והגירעון הגדול בתקציב המדינה, עלולים לגרום לחברת דירוג האשראי לאיים בהורדת הדירוג. אולם, החברה רק הזהירה מעלייה בחובות המדינה, אך בדו"ח שפרסמה היא שיבחה את חוסנו של המשק הישראלי, וכלכלני החברה הסבירו כי הם מאמינים שהממשלה תגלה אמינות בניהול התקציב, חרף התחזית שחובות המדינה יגדלו בשנה הקרובה.

נציגי חברת הדירוג הדגישו בדו"ח את "חוזקות הליבה של דירוג האשראי של ישראל, כגון: כלכלה מגוונת ומשגשגת, חשבונות חיצוניים חזקים ומסגרת מוניטרית גמישה". כלכלני חברת הדירוג ציינו, עם זאת, כי "שתי המגבלות העיקריות של הדירוג נותרו נטל החוב הגבוה יחסית וכן סיכונים גיאו-פוליטיים".

בדו"ח נאמר, כי למרות האתגרים התקציביים שנוצרו לאור סבב הבחירות השני, ביניהם העברת תקציב המדינה לשנת 2020 רק לאחר ינואר, הם צופים כי מחויבות למשמעת תקציבית תהיה בראש סדר העדיפויות של קובעי המדיניות. כמו כן, יעילות המערכת המוסדית והשלטונית בישראל תאזן את השלכות הבחירות הנוספות ותתרום להמשך מדיניות מאקרו כלכלית אחראית.

בחברת S&P מעריכים כי כלכלת ישראל תצמח בשיעור ממוצע של מעט מעל 3% עד 2022, שיעור גבוה ביחס למדינות ה-OECD. החברה צופה כי הצמיחה תיתמך בעיקרה על ידי צריכה פרטית על רקע שוק עבודה חזק, המשך פעילות השקעות של חברות וכן יצוא שירותים חזק.

בדו"ח מצוין כי המשק לא התמודד עם מיתון ב-15 השנים האחרונות והתמ"ג במונחי דולר אמריקני עלה ב-60% מאז 2010. יתר על כן, החשבון השוטף של ישראל נמצא בעודף ושיעור האבטלה עומד על שפל היסטורי של 3.6% (עלה בחודש שעבר ל-4.1%).