"הערכנו שרצח נאוה אלימלך בוצע כדי לנקום במשפחה"
מפקד משטרת בת ים בזמן החקירה אמר כי ההערכה נחקרה - אך לא הגיעו לממצאים המאששים אותה. על היום שבו מזל אלימלך זיהתה את גופת בתה סיפר: "היא התמוטטה כשאמרתי לה שאין לנו את כל חלקי הגופה". אחד מחוקרי הפרשה: "היה חשוד מרכזי, לא הצלחנו להוכיח את אשמתו"
"ההערכה שהגענו אליה: הרצח של נאוה אלימלך בוצע כדי לנקום במשפחה". כך אומר הבוקר (ב') עו"ד עזריה זמיר, שהיה מפקד תחנת המשטרה בבת ים בזמן חקירת הרצח של אלימלך, לאולפן ynet. "לרצוח את הילדה ולהעלים אותה - זו הייתה המטרה. השיטה שזה בוצע, של ביתור הגופה, להכניס אותה לשקיות ולזרוק אותה לים, הייתה מגמתית כפי הנראה", הוסיף. עם זאת, זמיר העיד כי אף שהכיוון נחקר – במשטרה לא הגיעו לממצאים שמאששים אותו. 37 שנים אחרי נרשמה התפתחות דרמטית בחקירה, שבמסגרתה הוצאה הגופה מהקבר ונשלחה לבדיקות.
זמיר סתר את דבריה של מזל אלימלך, אמה של נאוה, ושל חוקר מטעם המשטרה – שטענו כי ייתכן שחברה שלה הייתה מעורבת ברצח. "הכיוון של טלי ושל שאר החברות של נאוה אלימלך ז"ל נחקר. צוות מורחב עבד רק על המשפחה והחברות. לא נראה לי שטלי מעורבת במשהו, טלי המתינה לנאוה שתגיע אליה הביתה באותו יום ונאוה לא הגיעה אליה", אמר זמיר.
הוא סיפר על היום שבו ליווה את מזל לזהות את חלקי גופתה של נאוה: "זו הסיטואציה הכי קשה מבחינתי, יותר קשה מהאירוע עצמו. באותו יום שגילינו את חלקי הגופה מזל ביקשה ולחצה עליי לאפשר לה לזהות את הגופה. באותו שלב לא ידעו פרטים מלאים על כל האירוע, לכן הלחץ של מזל, ומתוך רצון לכבד את בקשתה, החלטתי לאפשר לה לעשות את זה וביקשתי מהמכון הפתולוגי להיערך בהתאם, לסדר את המיטה בצורה כזאת שאפשר לראות את הראש ולא צריך יותר, כי לא היה לנו הרבה יותר".
"כשהגענו למכון הפתולוגי, הגעתי עם רופא ועובדת סוציאלית וקצינת נוער ועמדנו, וכשהביאו את המיטה חשפו את הראש, ומזל אלימלך ראתה את הראש ואמרה 'כן, זאת נאוה שלי'. ופתאום היא זרקה: 'אני רוצה לראות את כל הגוף שלה. אני רחצתי את הילדה, ואני יודעת על כל כתם ועל כל דבר'. כולנו עמדנו המומים. הייתי חייב להתאושש ולפתור את העניין, ואמרתי לה 'מזל יש בעיה, אין לנו את הכול' - אז היא התמוטטה".
"היה חשוד מרכזי, לא הצלחנו להוכיח את אשמתו"
נצ"מ בדימוס יצחק גטניו, אחד מחוקרי פרשת הרצח, אמר בריאיון לאולפן ynet כי הוא מאמין שהרוצח עדיין יכול להיתפס: "זו לא פעם ראשונה שהמשטרה לוכדת עבריינים לאחר תקופה ארוכה".
אנחנו שומעים שיש חיצי האשמה כלפי המשטרה שלא חקרה כמו שצריך את כל הכיוונים. איך אתה מגיב לטענות האלו?
"אני חושב שהמשטרה השקיעה, זה היה תיק הדגל של המשטרה. מפקד מחוז תל אביב באותה עת מינה כעשרות חוקרים אם לא מאות, ומאות בלשים, שחקרו כל ממצא וכל כיוון חקירה. אין לי שום ספק שהמשטרה השקיעה בתיק הזה את מרבית יכולותיה באותה עת. הטענות האלו הן טענות חסרות שחר. גם בעיניי כיום, כראש אגף חקירות לשעבר, זה היה תיק שהושקע בו רבות".
היה אז איזשהו כיוון מרכזי?
"כן, היה כיוון של עבריין מין פדופיל שבו התמקדנו בתחילת הדרך, כך חשבנו, שמדובר בשילוב של פסיכופת-עבריין מין, ולא הצלחנו להוכיח. היה חשוד מרכזי ולא הצלחנו להוכיח את אשמתו, אלא בעבירות אחרות. היה עוד איזשהו כיוון של עבירת פח"ע, שגם בה התמקדנו יותר מאוחר".
אתה חשבת שיש בזה מן האמת?
"אני לא פסלתי את זה, חקרתי את הכיוון הזה יחד עם אחרים, לא פסלתי את העניין הפח"עי. אם כי בתוכי, חשבתי יותר להתמקד בעבירות הפדופיליה, בעברייני מין. מדובר פה באירוע אקראי של ילדה שיוצאת מהבית שלה לכיוון חברה שנמצאת בערך 400-300 מטר משם. זאת אומרת, יותר סביר שזה עבריין מין-פסיכופת-פדופיל מאשר מחבל כלשהו, אם כי הכיוון הזה גם נבדק ולא הגענו לממצאים, ואני לא פוסל את זה".
אמה של נאוה עדיין משוכנעת שלאותה חברה היה קשר לפרשה. חקרתם את הכיוון הזה?
"אותה ילדה נחקרה גם על ידי וגם על ידי אחרים לאורך כמה שנים, לא נמצא שום קשר אליה. אני חושב שהיא די פגועה מאותו אירוע. בסך הכל נבדק הסיפור הזה עשרות פעמים, לא נמצא שום ממצא שקושר אותה. היו כל מיני סברות שעלו, נבדקו. כל פיפס נבדק בתיק הזה. לא היה לה שום קשר".
יכול להיות שאחד החשודים שעבר אצלכם היה הרוצח, ופשוט לא הצלחתם להוכיח את זה?
"תמיד זה אפשרי. לא מן הנמנע, בחקירה אנחנו יכולים תמיד לפספס, יש נקודות מסוימות וזה קורה. מדובר פה בחקירות, מנסים לעשות הכול, אבל מדובר בבני אדם ולא תמיד אנחנו מגיעים לממצאים מושלמים בתיקי חקירה".
לפנייה לכתב/ת 
