שתף קטע נבחר
 

חולשתו של ראש הממשלה: פראנויה

כמו נמושות חתמו בכירי הליכוד על הצהרת ההתחייבות לתמיכה בבנימין נתניהו. הוא השיג את בן גוריון במשך כהונתו, אבל יש לו עוד הרבה ללמוד ממנו

 

 (צילום: חיים צח, לע"מ) (צילום: חיים צח, לע
(צילום: חיים צח, לע"מ)

לא מזמן חגגו בבלפור את העובדה שבנימין נתניהו עשה היסטוריה ועקף את דוד בן גוריון באורך כהונתו כראש ממשלה. הרבה כתרים חילקו שם לנתניהו, ויש בהחלט על מה: הוא הוא ראש ממשלה מצוין. הוא הצליח להביא את ישראל לשגשוג כלכלי ומדיני ולביטחון יחסי. אך גם למצוינים יש חולשות, ובאופן אבסורדי, ככל שמתמשכת כהונתו, כך מתעצמת חולשתו המרכזית: הפראנויה.

 

 

אתמול עלתה אווירת החשדנות קומה: שר צבאו של נתניהו, דוד ביטן, הפיץ אגרת לחברי הליכוד שבה הם התבקשו לחתום על כך שמועמד הליכוד לראשות הממשלה הוא נתניהו, הוא ואין בלתו. הרצים והאחשדרפנים יצאו דחופים לוודא שאין מורד במלכות. חבר כנסת או שר שלא הגיב מיד להודעת הוואטסאפ סומן כמורד מסוכן. וכמו נמושות, בזה אחר זה מיהרו בכירי הליכוד, עד האחרון שבהם, לחתום על הצהרת ההתחייבות.

 

הם כבר לא מחויבים לדרך או לרעיון או לתנועה, הם מחויבים לאיש האחד והיחיד. אסור להם להביע ביקורת עניינית, אסור להם לעמוד על כך שבשום תרחיש ישראל לא תיגרר לסבב בחירות שלישי, מותר רק לכרוע ברך מול המנהיג – שטובתו האישית עומדת מעל טובת המדינה. ומי שיעז לחשוב אחרת או לצייץ בסתר אחרת, אחת דינו. יאיר נתניהו כבר ימצא את הדרך לסגור עמו חשבון בטוויטר או פנים אל פנים. פעם זה גדעון סער עם עלילת שווא, פעם זה יולי אדלשטיין עם האשמות הזויות בפוטש. הפראנויה חוגגת.

 

איך אפשר לנהל מפלגה ומדינה באווירת חשדנות כזו? האם זה לא היה אמור להיות בדיוק הפוך - שהוותק והניסיון בתפקיד יורידו את רמת החרדה וחוסר הביטחון?

 

אמנם נתניהו כבר השיג את בן גוריון במשך כהונתו, אך נדמה שבכל זאת גם לו יש איזה דבר או שניים ללמוד מראש הממשלה הראשון. "עליך לתת אמון באנשיך – לא פעם אמון רב יותר משהם נותנים בעצמם, שכן המנהיג המדיני האמיתי מכיר באופן אינסטינקטיבי את יכולתו של אדם ומסוגל לעוררו למצותה ברגעי משבר", כתב בן גוריון, כפי שציטט מיכאל בר-זוהר.

 

אי-אפשר להנהיג באמת בלי אמון בעצמך ובלי אמון באנשים שסביבך. אפשר בהחלט לרדות באנשים באמצעות הפחדות ואיומים, אבל לא להנהיג. ומדינה שמונהגת על ידי פראנויות היא מדינה שדוהרת ברכבת הרים בלי קטר. לצערי, נתניהו לא רק שלא נותן אמון בחברי הליכוד, הוא גם דואג להפוך אותם לחבורה של יס-מנים, שחלילה לא יגדל שם מישהו שמעז לגלות עצמאות או ביקורתיות. האם אין שם אחד שמסוגל לקום ולהבהיר שאם ייאלץ לבחור בין סבב בחירות שלישי לבין החלפת נתניהו, הוא יבחר באופציה הטובה יותר למדינת ישראל?

 

אין אדם שאין לו תחליף. גם לראש ממשלה מצוין כמו נתניהו יש תחליף. אבל נתניהו הכניס לתודעה של כל מעריציו, וגם שלו עצמו, שהמדינה זה ביבי וביבי זה המדינה.

 

מנהיג אחראי יודע כי אחד מתפקידיו החשובים הוא לבנות לו יורשים, כאלה שיוכלו להמשיך ולשאת בעול הקשה של ניהול המדינה. מנהיג ותיק כנתניהו לא אמור לכבות כל ניצוץ של גילוי מנהיגות. להפך, אם אכפת לו מעתיד המדינה, חובתו להצמיח ולטפח את הדור הבא של מנהיגי העם הזה. מנהיג אחראי יודע גם מתי להניח את המפתחות, ואינו גורר מדינה שלמה לסבב בחירות נוסף אחרי שנכשל במשימת הקמת הממשלה. אם לא יצליח נתניהו להרכיב שוב ממשלה, עליו לפרוש ולשוב אל ביתו בקיסריה.

 

ולא, לא הייתי שולחת את נתניהו למשימה לאומית של הפרחת השממה בנגב, כמו שעשה בן גוריון אחרי שפרש מההנהגה, אבל בהחלט הייתי ממליצה לו לקרוא את המילים הבאות שאמר ראש הממשלה הראשון: "מדינאי, שהשלטון בשבילו אינו מטרה אלא אמצעי לשרת עמו ואידיאל חייו, חייב לבחון את הנסיבות, התנאים והצרכים של זמנו ומקומו, וגם כושרו, סגולותיו ונטיותיו, כשהוא בא לקבוע אם רצוי שיוסיף לעמוד ליד ההגה, או שיסתלק זמנית או לחלוטין".

 

  • יפעת ארליך היא עיתונאית "ידיעות אחרונות"

 

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ברוך גרינברג
יפעת ארליך
צילום: ברוך גרינברג
מומלצים