ישראל מתאחדת: האם אנחנו בדרך לשתי מפלגות?
הבחירות הנוכחיות הן בסימן איחודים: מהמחנה הדמוקרטי, דרך הרשימה המשותפת ועד לימין החדש. "המגמה צריכה להיות הפחתת מספר המפלגות, זה חשוב לדמוקרטיה", טוענים המומחים. חלקם סבורים שהגענו לצמצום המרבי, אבל חלק אופטימיים: "צריך לשנות בשביל זה את שיטת הבחירות"
אם הבחירות הקודמות התאפיינו במספר רב של מפלגות, את הבחירות לכנסת ה-22 מאפיינות בעיקר המילים "חיבורים" ו-"איחודים". גם בימין וגם בשמאל שמו להם למטרה למנוע מצב שבו יש יותר מדי מפלגות קטנות שלא יעברו את אחוז החסימה - מה שיוביל לזריקת קולות לפח. אבל האם מגמת האיחודים צפויה להימשך בשנים הקרובות? והאם אנחנו צפויים להישאר בסוף עם שתיים או ארבע מפלגות בלבד?
כל העדכונים על בחירות 2019 במקום אחד - מתחם הבחירות של ynet
בבחירות הקודמות היו כמה מפלגות שלא עברו את אחוז החסימה וגרמו לאיבוד קולות. זה היה עם גשר של אורלי לוי-אבקסיס, הימין החדש של נפתלי בנט ואיילת שקד וזהות של משה פייגלין.
מאז נראה שנלמדו כמה לקחים, והדרך ליישמן בפועל הייתה קצרה: כולנו של משה כחלון הגיעה לסופה וחבריה נטמעו בליכוד, מפלגות הימין, למעט זהות ועוצמה יהודית, התאחדו וכך גם המפלגות הערביות.
מפלגת העבודה העדיפה את אורלי לוי-אבקסיס על פני מרצ בראשות ניצן הורוביץ, והאחרון יצר יחד עם אהוד ברק וסתיו שפיר את המחנה הדמוקרטי. לפי הסקרים האחרונים, תשע רשימות עוברות את אחוז החסימה, כולל כמובן ישראל ביתנו והחרדים - שמפוצלים לשתי מפלגות.
"המגמה צריכה להיות הפחתת מספר המפלגות", אומר נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, יוחנן פלסנר. "זה חשוב לדמוקרטיה גם מבחינת יציבות המשילות וגם בכך שמפלגות גדולות מהוות בית לקולות, זרמים ודעות וכך הן עוזרות לפוליטיקה למלא את התפקיד שלה כמתווך בין הציבור הרחב לרעיונות שיוצאים מהמערכת הפוליטית. זה עדיף מהרבה מפלגות קטנות וסקטוריאליות שמדברות לאוכלוסיות קטנות וספציפיות".
פלסנר ציין כי ההחלטה להעלות את אחוז החסימה, ובכך להפחית את מספר המפלגות שנכנסות לכנסת, הייתה החלטה חשובה שמיצבה את ישראל במקום טוב באמצע, בהשוואה למדינות פרלמנטריות אחרות.
לפי הנתונים של המכון הישראלי לדמוקרטיה, ישראל נמצאת במקום טוב בין ספרד ודנמרק לאוסטריה ובלגיה. בישראל עומד אחוז החסימה על 3.25% בעוד שבספרד, יוון ודנמרק עומד אחוז החסימה על 2-3%, ואילו באוסטריה, שבדיה, צ'כיה, פולין ובלגיה הוא נע בין 4% ל-5%.
גם ד"ר מעוז רוזנטל, מבית הספר לממשל במרכז הבינתחומי בהרצליה, משבח את ההחלטה להעלות את אחוז החסימה. "בחברה תוססת כמו שלנו צריך קואליציה שתשקף צדדים שונים, אבל לא צריך שלכל חלק קטן בחברה יהיה ייצוג, אלא שיהיו כוחות משותפים. זו הייתה המטרה של העלאת אחוז החסימה ובעיניי המטרה הושגה".
כמה קולות מתבזבזים בעקבות ריבוי המפלגות? לפי נתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה, בבחירות הקודמות - שהתאפיינו במספר רב של מפלגות - נרשמו 366,016 קולות מבוזבזים, שהיוו 8.5% מכלל הקולות. בבחירות 2015, למשל, התמודדו 25 מפלגות ואחוז הקולות המבוזבזים היה כמעט חצי מהבחירות האחרונות – 4.5%.
לפי הסקרים האחרונים, תשע רשימות צפויות לעבור את אחוז החסימה ולהיכנס לכנסת, מצב טוב בהתחשב בעובדה שבעבר היו גם 15 מפלגות. אלא שבסופו של דבר תשע המפלגות הללו יכולות להתפצל ליותר אחרי הבחירות.
"התופעה שנקראת 'הבלוק הטכני' מקפלת בתוכה עשרות מפלגות בפועל תחת הכסות של תשע מפלגות שצפויות לעבור את אחוז החסימה", אמר פלסנר. "התופעה הזאת, שאפשר להתאחד ויום אחרי הבחירות להתפצל, יוצרת מצב בעייתי. אחוז החסימה אמנם עלה, אבל האפשרות להתפצל ביום שאחרי לא טופלה כמו שצריך".
אז האם נמצא את עצמנו בעתיד מנהלים מערכת בחירות עם שתי מפלגות גדולות בלבד? פלסנר סבור שזה אפשרי, בתנאים מסוימים. "בשביל שזה יקרה צריך לשנות את שיטת הבחירות כך שהרכבת הממשלה תוטל על יו"ר הסיעה הגדולה ביותר, בלי צורך בהמלצות", הסביר. "עכשיו הדרך לשם נראית ארוכה, אבל מספיק שאחרי הרכבת הממשלה הנוכחית ירצו להקים ממשלת אחדות - ואז עניין שיטת הבחירות יעלה לשיח הפוליטי".
מנגד, ד"ר רוזנטל הביע ספק בכך: "אני חושב שבבחירות האלה אנחנו די ממצים את מה שהחברה הישראלית מסוגלת להכיל. אנחנו חיים במדינה קטנה עם הרבה מתחים, רמת המעורבות וההבנה הפוליטית של האזרחים היא מאוד גבוהה ביחס למדינות אחרות בעולם - ולכן לא אפשרי שלא תהיה ייצוגיות".
הוא הוסיף: "הסיטואציה בבחירות הנוכחיות היא מאוד הגיונית ומזכירה את בחירות 2015 - אז נוצרה קואליציה יציבה, לא משנה מה היו העמדות הפוליטיות. אני חושב שכמות המפלגות תתקבע על הכמות שיש עכשיו פחות או יותר".
לפנייה לכתב/ת 
