צפת חייבת מהפכה
אחת הערים החשובות בהיסטוריה היהודית, שבשנות ה-60 וה-70 הייתה מוקד התיירות והבילויים של הבוהמה, סובלת היום מהזנחה, עוני ושיכחה
"אח, טבריה, טבריה", נאנח גברי במערכון האלמותי "הקפיטריה בטבריה" של הגשש החיוור, "אם היית צפת". כיום הוא לא היה אומר את זה. צפת, עיר המקובלים, הולכת והופכת לפחות ופחות מקובלת בעיני הדור הצעיר שמחפש עתיד.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
זה מתחיל בהתחרדות. רק לאחרונה הושחתו תצלומיהן של חני נחמיאס ולאה שבת, שהתארחו בפסטיבל הלדינו, ולאחר מכן הושחתו תמונותיהן של יובל דיין, מירי מסיקה וחברי להקת "שלווה" שישתתפו בפסטיבל הכלייזמרים הקרוב. זה ממשיך במצב הסוציו-אקונומי: צפת נמצאת בתחתית סולם העוני, לא מעט בהשפעת הקהילה החרדית שמהווה כ-30% מ-35 אלף התושבים בעיר.
התוצאה היא שהעיר שוקקת החיים והתרבות, שבשנות ה-60 וה-70 הייתה מוקד הבילויים של הבוהמה התל אביבית, איבדה את כוח המשיכה שלה. עשרות המלונות של צפת, ששימשו מוקד עלייה לרגל לנופשים שחיפשו אוויר ואווירה, הלכו ונעלמו בזה אחר זה.
חלק מתכונותיה הטובות של העיר לא ניתנות למחיקה. איש לא ייקח את הנוף המרהיב שנשקף ממנה, את הטבע הפראי שמקיף אותה ואת אוויר ההרים הצלול שאופף אותה ושגם בזכותו היא הייתה בעבר עיר תיירות מובילה. צפת גם מתגאה במכללה אקדמית ובפקולטות לרפואה ולמשפטים, שמושכות אליה מדי שנה לא מעט סטודנטים – אולם אף אחד מהם לא נשאר לגור בה לאחר סיום לימודיו. גם החלום להקים שכונה של רופאים נשאר בגדר חלום בלבד.
צפת זקוקה לרעידת אדמה מטאפורית כדי להחזיר לה את מעמדה וכדי להשיב את הצעירים ואת התיירים שנמלטים ממנה. בעיר שעטופה בקדושה ובמסתורין יש מספיק מקום להכיל את כולם – חרדים וחילונים, עולים ובני מיעוטים – אבל אין בה מקום לזוהמה שממלאת את התחנה המרכזית של צפת, כרטיס הכניסה לעיר שמזכירה תחנה מהעולם השלישי. ראש העירייה החדש, שוקי אוחנה, הבטיח להעביר אותה מתיחת פנים, ויש לקוות שיעמוד במילתו.
אך בכל זה לא יהיה די. כדי להפיח בעיר רוח חיים, צריך לעודד הקמה של מקומות תעסוקה, ולעניין משקיעים ויזמים בפיתוח פרויקטים בתחומי התיירות, המסחר והתרבות. בצפת יש כיום תיירות עשירה שנסבה סביב קברי הצדיקים, וטוב שכך, אולם חייבים למשוך אליה גם תיירים חילונים, כמו פעם. אחרת כל מה שיישאר בתרבות הישראלית מאחת הערים החשובות בהיסטוריה של היישוב היהודי הם מטבע הלשון "זקני צפת" והגבינה הצפתית, שיוצרה בעיר לראשונה באמצע המאה ה-19.
מי שמטייל כיום בצפת ועובר בין סמטאותיה, יכול למצוא עצמו לפתע נדחק אל "סמטת המשיח" הצרה – בסך הכול 60 סנטימטר רוחבה. לפי האגדה, דרך סמטה זו יעבור המשיח, רכוב על חמור לבן. אבל עוד לפני שהמשיח בכבודו ובעצמו יגיע, יוביל את תחיית המתים ויגאל את עם ישראל כולו, צפת תסתפק במשיח קטן משלה בצורת שינוי דרמטי והחזרת עטרתה של העיר ליושנה.
- גואל בנו הוא עיתונאי "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
צפת
צילום: גלעד כרמלי
מומלצים