באלפי שקלים ועם שיער אדם: הבובות האנושיות שהפכו לאובססיה
האמנית הישראלית נעמי אושן נתקלה באינטרנט בבובות של יוצר יפני שנראות אנושיות לגמרי, והתאהבה. היא החלה ליצור כאלה בעצמה, וגילתה בארצות מעבר לים קהילה של אספנים שמטיילים עם הבובות ומציגים אותן לראווה. עכשיו היא חושפת אותן בתערוכה חדשה
המחשבה על בובות מקושרת כמעט מיד לילדים. ומהו מראה טיפוסי לבובה? אולי זה של ברבי, אולי אותן בובות דמויות תינוק שהיעדרה של עין אחת משווה להן מראה מפחיד, או בובות הפרווה שבדרך כלל מתומחרות בהגזמה בחנויות הצעצועים. אלה, ככלל, הדימויים שעולים בדמיון בנוגע לחברות הקטנות ששירתו אותנו נאמנה בגילאי הגן. אך קפיצה קטנה מעבר לים, לארצות כמו סין, יפן או קוריאה, מגלה תת תרבות מפותחת של מבוגרים שאוספים בובות מסוג מאוד מסוים, ומשקיעים בהן את מיטב כספם. "בובות צירים" הן נקראות, בשל המפרקים המאפיינים את גופן, שמתקפלים וזזים באופן דומה מאוד לזה של גוף האדם.
האמנית הישראלית נעמי אושן נתקלה בבובות הללו בשיטוט מקרי באינטרנט, והתאהבה. מזה שש שנים היא יוצרת מחימר את בובות הצירים, שזוכות להצלחה בלתי רגילה, בעיקר מעבר לים: "בטעות ראיתי באינטרנט תמונה של יוצר יפני, וחשבתי - וואו מה זה, זה משהו שלא ראיתי לפני כן, וכך זה התחיל. זה תהליך מאוד קשה ואיטי, לפסל בובה. אהבתי את הרעיון שזה משקף בצורה מאוד ריאליסטית את הגוף האנושי, ההכנה דורשת המון מיומנויות, צריך לדעת את הפרופורציות, את החומרים, ואז זה באמת זז! אפשר לשנות את הצורה, את כל האסתטיקה, זה לא רק פסל, יש בו את כל החלקים של הגוף". בימים אלה אושן גם מציגה את הבובות שלה, כחלק מהתערוכה "Art & Dolls Expo Jerusalem", שאוצרת נשיאת איגוד הבובות העולמי סבטלנה פצ'ילנקובה, ותיפתח ב-5 בספטמבר בחצר סרגיי שבמגרש הרוסים בירושלים.
בובות הצירים הן בכלל מסורת יפנית עתיקה שקמה לתחייה בסוף שנות ה-80 על ידי תנועה מודרנית, שהחזירה להן את הפופולאריות ואף הוסיפה להן גוון אמנותי. יצירת בובה אחת, מעידה אושן, עשוי לקחת עד שנה. לאחר מכן, יצירת שכפול של בובה אחת בהשראת המקור ייקח כחודש. אך גם השכפולים שונים מאוד אחד מהשני: "גם אם צורת הגוף היא אותו דבר, אני מוסיפה לה כל מיני עזרים, למשל אבני סוורובסקי, לחלקן יש צבע על הגוף, קעקועים. כל אחת מיוחדת. כמעט אין לי אותה בובה, הבעות הפנים שונות, זה תהליך בלתי נגמר".
קהל היעד של הבובות הללו ממש לא מורכב מילדים, אלא מקהילה של אספנים, שמשלמים עליהן סכום מכובד - אם כי לא מדובר בישראלים. הבובות של אושן, למשל, נמכרות בסין וביפן במחיר שמתחיל מ-800 דולר ויכול להאמיר עד 2,000 דולר, אם הבובה עונדת לדוגנה אבני סוורובסקי. גם הבגדים שלהן הם השקעה בפני עצמה: "יש אנשים שהעבודה שלהם היא ליצור ביגוד לבובות האלה", מסבירה אושן. הם משתמשים בעור אמיתי, רוכסנים וכל מיני עזרים. אני עובדת עם אמנית מרוסיה שזו המומחיות שלה - בגדים אמנותיים. לכל בובה יש גוף שונה. אז אנשים שולחים את הבובה שלהם לאחד מאמני הבגדים האלה, והם מתאימים בדיוק את הבגד. זה המון כסף, כי זה בגד שתפור במיוחד".
כמה כסף אנשים ישלמו לבגד?
"אם זה משהו פשוט, חולצה או ג'ינס, זה יכול להיות 100 או 50 דולר. וזה גם יכול להיות 1,000 או 2,000 דולר אם מדבור בעור, מעילים ארוכים או תכשיטים. תלוי בחומרים וברעיון, כי את מבקשת את הדברים והבן-אדם מכין במיוחד בשבילך".
מעבר לכל זאת נציין גם כי שיער הבובות, למקרה שהיה ספק, עשוי משיערות אנושיות או כאלה של בעלי חיים. כחלק מהתרבות הזו, האספנים ממש לא מסתפקים בהנחת הבובות לראווה על המדף, אלא מדובר בקהילה שיוזמת מפגשים משותפים עם הבובות, לשם התרברבות כל אחת בבובתו הייחודית. "הם לוקחים אותן איתם, יש להם קייסים מיוחדים בשביל הבובות, הם נפגשים עם אספנים אחרים, משוויצים, מצלמים תמונות, מכינים פוסטרים של הבובות, הולכים לתערוכות מיוחדות, לא כדי למכור את הבובות אלא רק כדי להראות אותן", אושן מספרת. "אבל יש אמן ברוסיה שהאספנים לא לוקחים את הבובות שלו לשום מקום. הוא עובד עם מעצבת בגדים מקצועית, ומשתמשת בבד משי עתיק. הכל מאוד יקר, אז אלה בטח רק יושבות על המדף. אבל רוב הבובות נועדו ליצור אינטראקציה עם עוד אנשים שיש להם אותם תחומי עניין".
ועוד סממן בולט בבובותיה של אושן: כולן בעלות מבנה גוף רזה, מזכירות את מודל היופי שייצגה ברבי, שלא אחת זכה לביקורות וגינויים בשל היותו מוגזם ולא ריאליסטי.
חשבת ליצור בובות בעלות מבנה גוף מלא, או צבע עור אחר?
"חשבתי על זה. הבובות שלי לא מאוד רזות. אבל יש להן מראה מאוד אסתטי נשי. זו רק הפרשנות האישית שלי לאסתטיקה. כשאת מסתכלת על תרבות היוונים לדוגמה, יש להם הערכה למראה מאוד ספציפי. הגברים, למשל, מאוד שריריים ויפים. אני לא אומרת שככה גוף צריך להיראות, אלא אולי זו רק משאלה אישית שלי להיראות ככה. אני לא נגד משקל או צבע עור מסוים".
ניכר שחלק מהבובות שאושן יוצרת, שגודלן הממוצע הוא 57 ס"מ, בעלות אלמנטים אפלים. חלקן עוטות גולגולות בצורות שונות, אחרות בעלות מבט אנושי נוגה. לאחרונה היא יצרה את "סדרת הציפורים", המורכבת משש בובות שבכולן אלמנט כלשהו של ציפור, אך בחלקן הוא ממש משולב עם מאפיינים טרגיים: "הציפור היא סימן לחופש, אבל בתהליך שאנחנו עוברים בחיים יש קשיים וכאב, אז יצרתי בובה-ציפור שהכנפיים שלה חתוכות, קרועות, ויש לה נקודות מדממות על הגב. כמו שאנחנו לפעמים בחיים מרגישים שהכנפיים שלנו חתוכות, שאנחנו תקועים ושיש מחיר לחופש. זה היה תהליך מעניין כי בדיוק אחרי שהצגתי את הבובות האלה התגרשתי", היא אומרת. "הרבה מההשראה לכאב מגיעה מאיתנו, ממה שאנחנו עוברים בחיים. אני רוצה שהבובות ילכדו את הרגשות האנושיים האלה".
