קואליציית החשודים של נתניהו
בימים הקרובים צפוי היועמ"ש להודיע על העמדתו לדין של שר הרווחה חיים כץ בגין מרמה והפרת אמונים - הראשון מבין חמישה שרים וח"כים שנגדם תלוי כתב אישום אפשרי. מתיקי רה"מ, דרך טענות לשוחד במזומן לח"כ ביטן ועד למעדנייה עם חיידקי הליסטריה שליצמן ניסה להציל מסגירה: אלו הם החשדות נגדם
הודעתו הצפויה בימים הקרובים של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, על הגשת כתב אישום נגד שר הרווחה חיים כץ בגין עבירה של מרמה והפרת אמונים, עשויה להפוך אותו לראשון מבין חמישה בכירים בממשלה ובכנסת, שנגדם מרחפים חשדות והמלצות שונות, שאכן יועמד לדין.
כץ, נטען, עזר לחברו - איש שוק ההון מוטי בן ארי - בקידום חקיקה בכנסת תוך ניגוד עניינים חריף. הוא נחשד תחילה גם בשוחד, אך אמש (ד') פורסם גם כי עבירה זו, שיוחסה לכץ תחילה, נמחקה לאחר השימוע שערך לו היועמ"ש.
בכיר הפוליטיקאים שנגדם עומד איום של כתב אישום הוא ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שהיועמ"ש מנדלבליט החליט להאשימו, בכפוף לשימוע, בשלוש פרשיות שונות. אחרי ניסיונות שונים לדחות את השימוע, הוא נקבע ל-2 באוקטובר. מדובר בזמן קצר לאחר הבחירות בספטמבר, וייתכן כי תוגש בקשה נוספת לדחייתו.
כזכור, מנדלבליט הודיע בחודש פברואר השנה שהוא שוקל להעמיד לדין את נתניהו במרמה והפרת אמונים בתיק 1000, בעבירת מרמה והפרת אמונים בתיק 2000 ובשוחד, מרמה והפרת אמונים בתיק 4000.
בתיק 4000 הידוע כתיק "בזק-וואלה", נטען כי נתניהו ורעייתו שרה זכו לסיקור אוהד מטעם אתר וואלה בתמורה לעזרה של נתניהו מול בעלי אתר החדשות, שאול אלוביץ', בין היתר להשלים את עסקת רכישת חברת הכבלים yes על-ידי קבוצה נוספת שבבעלותו, חברת בזק, על-ידי התערבותו בהחלטות רגולטוריות הקשורות לעסקה. זאת בניגוד לדעת גורמי מקצוע במשרד התקשורת, בזמן שנתניהו היה השר.
בתיק 1000 תוארו בכתב החשדות טובות הנאה שקיבל נתניהו מאנשי העסקים ארנון מילצ'ן ומג'יימס פאקר. עיקר ההאשמות בתיק זה מגיעות ממשלוחי קופסאות סיגרים, שמפניות ותכשיטים ממילצ'ן לזוג נתניהו בשווי כולל של 477,973 ש"ח. כל זאת על פי החשד בתמורה של עזרה מצד נתניהו למילצ'ן להרחיב את הוויזה שלו בארה"ב ולקידום חוק המרחיב פטור מתשלומי מס לתושבים חוזרים.
בכתב החשדות בתיק 2000 (שיחות נתניהו-מוזס) הודיע היועץ כי סעיף החשד נגד נתניהו הוא מרמה והפרת אמונים. על פי כתב החשדות, נתניהו רצה להשפיע על אופן סיקורו בכלי התקשורת של נוני מוזס, והתערב בהליכי חקיקה שתקטין פגיעה של החינמון "ישראל היום" בעיתונו של מוזס.
רק שלשום המליצה המשטרה להעמיד לדין בכיר נוסף בממשלה: סגן שר הבריאות יעקב ליצמן. לפי המשטרה, קיימת תשתית ראייתית נגד ליצמן, בשתי פרשות: בקשת ההסגרה של "המנהלת הפדופילית" מלכה לייפר והצו לסגירת מעדניית "בית ישראל – גולדיס", שבה התגלו חיידקי סלמונלה וליסטריה.
עמדת המשטרה היא שניתן להאשים את ליצמן בעבירות מרמה, הפרת אמונים והדחה בעדות בפרשת לייפר, וכן בעבירות מרמה, הפרת אמונים והצעת שוחד ב"פרשת בית העסק לממכר מזון".
תיק ליצמן, המכונה תיק 1452, נחקר ביחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) בלהב 433. הפרשה הראשונה בתיק עסקה בניסיון לכאורה של ליצמן להשפיע באופן פסול על חוות דעתם של פסיכיאטרים עובדי משרד הבריאות, אשר מונו על-ידי בית המשפט המחוזי בירושלים לקבוע את כשירותה הנפשית של לייפר, ששלטונות אוסטרליה ביקשו את הסגרתה בגין עבירות מין בקטינות.
הפרשה השנייה עוסקת במעדנייה שנמצאת במרחק רחוב אחד מביתו של ליצמן, ובה יש אף מאכל שנקרא על שמו – "הקיגל של ליצמן". בעקבות דיווחים שאישה הפילה את העובר לאחר שאכלה שם, ערך משרד הבריאות בדיקה וגילה חיידקים מסוכנים במזון. ב-2015 הוצא למעדניית "גולדיס" צו סגירה על-ידי מחלק המזון במשרד הבריאות, אבל ליצמן ביקש להקפיא את הצו, ערך ביקור במקום יחד עם אנשי המשרד, וניסה לשכנעם להימנע מסגירת העסק. כשהם אמרו לו שהמקום מסוכן, כך טענו, ליצמן הציע לשפר את תנאי העסקתם.
בנוגע לשר הפנים, אריה דרעי, אשר כבר הואשם והורשע בפלילים בעבר, המליצה המשטרה בנובמבר 2018 להגיש כתב אישום בגין שורת עבירות, בהן מרמה והפרת אמונים, שבועת שקר, העלמות מס והלבנת הון.
הפרשה נחשפה בעקבות חקירה סמויה של המשטרה והרשות לאיסור הלבנת הון, שהעלתה חשד להתנהלות חריגה בחשבונות הבנק של דרעי ובני משפחתו. החוקרים הבחינו בהעברות של סכומי כסף גדולים מאנשי עסקים למשפחתו של השר, חלקן לפני חזרתו לפעילות פוליטית וחלקן לאחריה.
על פי החשד, אנשי עסקים שונים העבירו לדרעי מאות אלפי שקלים, והחוקרים בחנו גם עסקאות למכירה ולרכישה של מגרשים בירושלים ובספסופה, את הצהרותיו של דרעי ליו"ר הכנסת ומבקר המדינה, דיווחים חסרים בהצהרות ההון לרשויות המס ועוד.
במרץ השנה, הודיעה המשטרה כי התגבשה תשתית ראייתית נגד חבר הכנסת דוד ביטן מהליכוד, יו"ר הקואליציה לשעבר, בגין קבלת שוחד והפרת אמונים ב-12 פרשיות שונות.
ביטן, יחד עם מספר גורמים נוספים מעיריית ראשון לציון, חשוד כי בין השנים 2017-2011, קיבל טובות הנאה מגורמים פרטיים, ובתמורה פעל לקידום האינטרסים שלהם. בין הגורמים הפרטיים האמורים מצויים חברת דניה סיבוס והמנכ"ל רונן גינזבורג, רשת כלבו מזון, יזמי נדל"ן, קבלנים ועוד.
ממצאי החקירה העלו כי ח"כ ביטן במסגרת תפקידיו הציבוריים השונים, הן בתקופה בה היה סגן ראש העיר והן בתקופה בה כיהן כבר כח"כ, קיבל שוחד במזומן בסכום שעולה לכדי מאות אלפי שקלים, וכן הבטחה לקבלת דירות בעד פעולות הקשורות בתפקידו.
בתמורה, הפעיל ח"כ ביטן את סמכותו, השפעתו, עוצמתו וקשריו על גורמים שונים והוביל לשינוי החלטות, מתן היתרים מסוגים שונים, והפחתת תשלומי עירייה. כמו כן, נטען, הוא גרם לשינוי חוות דעת משפטית של גורמי מקצוע בעיריית תל אביב וזירז תהליכים בתשלום חובות.
לפנייה לכתב/ת 
