הצהרת נאמנות או מכתב פרידה
בלב גיחכו, בחוץ חתמו "בכיף אחי" - כי יש לליכוד מנהיג. כרגע הוא מביא שלטון. אם זה יתערער, מסמך הוואטסאפ חסר התקדים יהפוך למשהו אחר לגמרי
זה היה אחד השבועות הסוערים במערכת הבחירות המנומנמת של הקיץ. בוקר יום ראשון, חברי הכנסת מתארגנים לקראת יציאתם לישיבת הממשלה באילת כשמתפרסמת ב-ynet היוזמה שהגו בסביבת ראש הממשלה בנימין נתניהו בשעת לילה מאוחרת, ושאותה יפגשו שעתיים מאוחר יותר: הצהרת נאמנות למנהיג.
חלקם חשבו שמדובר בבדיחה, אחרים הגיבו בתדהמה, היו גם שזעמו. כמה דקות אחרי כבר הופיעו נציגים של אלה, אלה ואלה בכלי התקשורת - מברכים, תומכים ומצהירים שחותמים. מאחורי הקלעים נותרה לכולם שאלה אחת פתוחה: ממתי נתניהו, המנהיג הכול-יכול, המדינאי הכי גדול, זקוק להצהרת נאמנות מאסנת מארק, עוזי דיין, פטין מולא ועוד שלושים ושישה חברים ברשימתו?
והתשובה היא: מעולם לא.
כל העדכונים על בחירות 2019 במקום אחד - מתחם הבחירות של ynet
ואם כך - מדוע התעקש דווקא עכשיו לשמוע שהם מתחייבים שלא להחליף אותו? הרי גם נתניהו יודע שאין לזה תוקף. לא משפטי, לא פרקטי. ואם כך - האם היה זה השבוע שבו חתמו חברי רשימת הליכוד על מכתב הפרידה מיו"ר התנועה שלהם?
תומכיו של נתניהו אמרו שמדובר בתרגיל מבריק, חלק מהקמפיין - שנועד להפגין אחדות ולכידות שעה שכל יתר המפלגות מתפוררות מסביב. אחרים שרטטו תמונה אחרת לגמרי. מסמך הנאמנות שעליו חתמו חברי רשימת הליכוד הוא מסמך הפרידה מנתניהו. כי מנהיג שצריך שיצהירו נאמנות כלפיו הוא מנהיג בסוף דרכו.
13 שנים מכהן נתניהו ומעולם לא נזקק להתחייבות כזאת. מאז נבחר ב-2005 לאחר עזיבת אריק שרון לקדימה, כשהתמודד מול סילבן שלום ומשה פייגלין, לא עמדה מולו אף דמות משמעותית בליכוד שקראה עליו תיגר. מעמדו היה איתן, הוא על קרקע בטוחה. מעולם לא חשב על הצהרת נאמנות, מעולם לא ביקש כזאת. גם קודמיו, בגין ואפילו שרון, לא חלמו לבקש.
אז איך קרה שמשפט אחד של ליברמן ("אדלשטיין הוא מועמד מקובל במקום נתניהו להרכבת ממשלה") וטיפת נפט ששפך יאיר לפיד, גרמו לו לצאת עם יוזמה כזאת, שהיה ברור גם לו שתחולל סערה?
לנתניהו יש כלל מנחה שמלווה אותו לאורך כל חייו הפוליטיים ושאותו הוא משמיע באוזני מקורביו: "יש הרבה מאוד דרכים לאבד שלטון, אבל יש דרך אחת בטוחה: סכסוכים פנימיים". ראש הממשלה יודע טוב מכולם מה המשמעות של סכסוכים שיוצאים משליטה. הם עלולים להתגלגל לפיצול ולפילוג, והשלטון בסכנה. זה קרה כששרון הקים את קדימה בעקבות סכסוכים במפלגה. אז הליכוד איבד את השלטון וזה יכול לקרות שוב. מכך נתניהו חושש יותר מכל. ואיך זה מתיישב עם העובדה שהוא מלבה את האש מול גדעון סער, יולי אדלשטיין ואחרים?
כי בניגוד ליו"רים אחרים, אצלו הפיצוצים מבוקרים. גץ קטן הופך בעזרתו לשריפה, אבל רק אם אפשר להשתלט עליה ולכבות אותה. עד כדי כך שכשגדעון סער נדרש לחתום (בווטסאפ) על הצהרה הזויה כזאת, הוא משיב למי שביקש את חתימתו "בכיף אחי". סער, אפשר להניח, התפלץ למשמע הרעיון, אבל נתניהו הביא אותו למצב שהוא חותם "בכיף".
יורש פוטנציאלי אחר, יולי אדלשטיין, נאלץ במקביל לפרפר בין הודעות לעיתונות שהפיץ שכותרתן "יש לנו מנהיג" לבין ראיונות ברדיו שבהם חזר על המסר: "יש לנו מנהיג".
נתניהו מכיר את כל חברי הליכוד ויודע בדיוק על מה ללחוץ. הצרה היא שגם הם מכירים אותו - ומבינים שהוא כבר מתקרב לסוף דרכו. כל ליכודניק משנן שורה ידועה של ז’בוטינסקי: "אלוהים לשלטון בחרתנו". כדי לקיים את מה שאתה מאמין בו, צריך שלטון. נתניהו נראה עד עכשיו כמי שיכול להביא שלטון ולכן כולם נאמנים, חותמים, מצהירים ומתחייבים. אם אחרי 17 בספטמבר יתברר שנתניהו הוא מחסום לשלטון - שום הצהרה לא תעזור לו.
לפנייה לכתב/ת 
