נהג זוכה: לא הוכח שניסה להכשיל את הינשוף

נהג שלא הצליח לנשוף באופן תקין למכשיר הואשם בכך ש"סירב" לבצע את הבדיקה. אבל בית המשפט קבע שאין בסיס לקבל את גרסת המדינה

מערכת פסקדיןפורסם: 13.08.19 , 16:11

בית המשפט לתעבורה בחיפה זיכה לאחרונה נהג שהואשם בעבירה של נהיגה בשכרות, לאחר ש"סירב" לכאורה לבצע בדיקת נשיפה. השופט אור לרנר קיבל את עמדת ההגנה, שטענה כי הנאשם לא ניסה להכשיל את הבדיקה, וכי במקרה זה גישת המדינה שגויה.

כתב האישום עסק במקרה שאירע בינואר 2018, כאשר הנהג נעצר בלילה לבדיקת שכרות בחיפה ואמר לשוטרים ששתה בקבוק בירה אחד. בדיקת נשיפון שנערכה לו, נטען, הראתה תוצאה של 460 מק"ג. לאחר מכן הוא נעצר לצורך בדיקת ינשוף – שהיא הבדיקה המכרעת. הוא נשף כמה פעמים אך לפי כתב האישום "לא הצליח להגיע לנשיפות תקינות ורציפות".

תעבורה

רוכב החליק על כביש שמנוני – וחטף כתב אישום

מערכת פסקדין

שטיפת מדרכות בר"ג יצרה תנאים בעייתיים בכביש, אבל זה לא הפריע למדינה להאשים רוכב שהחליק ופגע ברכב חונה. השופט זיכה אותו

רוכב החליק על כביש שמנוני – וחטף כתב אישום

המדינה טענה שהנאשם לא הציג הסבר לשאלה מדוע לא צלח את הבדיקה. ניתנו לו שישה ניסיונות, שבחלקם נשף נשיפה לא רציפה, ובחלקם לא נשף את הנפח הנדרש. במצב זה, צוין, הוא הכשיל את הבדיקה בחוסר תום לב, וקמה "חזקת סירוב" - ההנחה כי סירב.

הנאשם, שיוצג על ידי עו"ד ניר בוכמן, טען בין היתר שתוצאת הנשיפון לא הייתה 460 מק"ג, אלא 260 מק"ג – נמוך מהסף המחייב בדיקת ינשוף. הוא ציין כי המפעיל לא הסביר כיצד לבצע את הבדיקה, וכי המפעיל עצמו לא התרשם שהנאשם הכשיל את הבדיקה. בנוסף נטען כי לנאשם לא הוסבר שהוא נחשב כמי שסירב לבדיקה.

ואכן, השופט לרנר קבע כי ספק אם הוסבר לנאשם כיצד יש לבצע את הבדיקה. כמו כן, היה ספק ביותר בשאלה אם הנאשם הוזהר וקיבל הסבר בדבר המשמעות של הכשלת הבדיקה. במצב זה, השופט קיבל את עמדת ההגנה וקבע כי המדינה לא ביססה את הדרישה לביצוע הבדיקה, וללא דרישה ראויה - לא יכול להתקיים סירוב.

השופט הסכים שקיים ספק לגבי תוצאת בדיקת הנשיפון, לנוכח סתירות בין רישומיה של מתנדבת שהייתה במקום לבין עדותו של שוטר בבית המשפט בעניין זה.

הוא הבהיר כי אף אחד מהמעורבים לא התרשם שהנאשם מכשיל את הבדיקה. בין היתר, המפעיל העיד כי "אני לא אמרתי שהוא סירב, לאורך כל הדרך הוא התנהג בצורה נאותה".

מעבר לכך, תוצאות הבדיקה היו גבוליות ומינימליות. כל אלה הובילו את השופט למסקנה כי הנאשם לא הכשיל את הבדיקה, וכי לא ניתן לבסס הרשעה רק על סמך פלטי הבדיקה. חיזוק למסקנה זו הוא מצא בעמדת המשטרה שלפיה באופן עקרוני כישלון במתן כמות אוויר מספקת, כשלעצמו אינו מבסס "סירוב למתן הדגימה".

הנאשם עצמו לא העיד בבית המשפט, אולם השופט דחה את גישת המדינה בעניין והבהיר כי "מקום בו המאשימה לא ביססה במידה מספקת את קיומה של הדרישה להיבדק, במיוחד שלא הוסבר לנאשם כי גם הכשלה עשויה להיחשב כסירוב, אין הנאשם חייב לספק הסברים מדוע לא הצליח לבצע את הבדיקה".