לפטר 100 עובדים בשביל כפיים בטוויטר
ההחלטה של התאגיד להתנתק מ"קודה תקשורת" בגלל פרשת "מחוז ירושלים", היא הפנמה של תרבות הכדורגל: בואו נעיף את המאמן ולעזאזל הפרנסה
ב-2003 נחת בישראל ז'אנר הריאליטי באופן רשמי עם "קחי אותי שרון" וכבר בסיום העונה נטען ששרון איילון הכירה את יואב שוורד, האיש שבו בחרה, עוד לפני הצילומים. מאז זרמו הרבה מניפולציות בנהר הריאליטי, דרך זיופי קולות בכוכב נולד, המזון הנדיב שחולק בעונה הראשונה של הישרדות וכמעט כל סצנה של האח הגדול. עם השנים למדנו לצפות באופן מבוקר בתוכניות האלה. ואז הגיע הדוקו-ריאליטי, שמנסה כביכול להיצמד יותר לאמת, אבל בסופו של דבר מציג גם הוא בחלק מהתוכניות שכפול של "התערבות ההפקה" עד לרמות מקוממות, כפי שחשף עיתון "הארץ" במקרה השתלת הנשק של "מחוז ירושלים".
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
חברת ההפקות "קודה תקשורת" של רם לנדס אחראית ראשית, יחד עם המשטרה, לתרמית שראו הצופים. על זה אין אפשרות לערער. אלא שמכאן ועד להחלטת מועצת התאגיד כאן על עונש קיצוני של ניתוק התקשרות כוללת עם קודה, אמור להשתרע נהר רחב של פרשנויות ואפשרויות תיקון, פיצוי וגם ענישה.
בתאגיד החליטו על ירייה בראש ובכך קיבלו את קולות הברנז'ה בטוויטר, שזה אולי חשוב, אבל רחוק מלהיות הוגן וסביר. קודה תקשורת מעסיקה באופן ישיר ועקיף יותר מ-100 עובדים, שפרנסתם נגדעת בבת אחת באופן קר ושרירותי, מבלי שכמובן יהיו מעורבים במניפולציה שבוצעה. עבור חברה כמו קודה, שכבר הפיקה עבור התאגיד הפקות עתידיות בעלויות של מיליונים, זו מכת מוות שעליה הוחלט ללא כל בעיה קודמת בעבודתה. אם בתאגיד יודעים על רמאויות נוספות של קודה, בבקשה, יבואו ויציגו את המקרים. כל עוד אין כאלה, העונש חסר פרופורציות.
ומעבר לעניין הסולידריות כלפי עובדים, ממתי מדיחים גוף הפקה בגלל טעות אחת, חמורה ככל שתהיה, או אפילו בגלל עונה אחת שהתגלו בה ליקויים? לפני שבע שנים חילקו בבית סגור כדורים פסיכיאטריים למתמודדים, שלאחר מכן אפילו זכו בפיצוי. האם הוחלפה חברת ההפקה ההיא? לא. היא המשיכה להפיק לאותו גוף (קשת) כשבמקביל הגוף המפקח (הרשות השנייה) והכנסת דאגו לניסוח כללים מחייבים לתוכניות ריאליטי. לאחר מכן כשל בלשונו העורך, באותו בית ממש. הוא הושעה, לא פוטר. מותר לאנשים לטעות גם בטלוויזיה, גם בעיתונות.
אותו תאגיד הדף - בצדק - קולות שקראו להחליף את בר רפאלי מהגשת האירוויזיון על רקע פרשת המסים שבה היא מעורבת בטענה שמוקדם לדעת מה יעלה בעניינה. מוזר שבמקרה הנוכחי לא מצאו לנכון לתת גרם של הקלה, מה עוד שהתאגיד עצמו אחראי גם הוא, כמובן, לתוכנית מחוז ירושלים ונציגים מטעמו מלווים אותה.
חבל שבכאן אימצו במקרה הנוכחי את תרבות היציע בכדורגל הישראלי, האוהדים ששולחים את המאמן הביתה אחרי שני הפסדים ולעזאזל הפרנסה. במדינה שאותה מנהל ראש ממשלה שמעליו מרחפים תיקים פליליים "בכפוף לשימוע", יכולה גם חברת הפקות לקבל זכות לשימוע, עונש כמו פיצוי למשפחה מירושלים שאצלה הושתל הנשק, קנס כלשהו.
גם אנחנו, הצופים, הענקנו צ'אנס ראוי לתאגיד אחרי אותה תקלת צפייה במונדיאל האחרון (שלא הייתה באשמתו הישירה). בסוף היה יופי של טורניר.
- רז שכניק הוא עיתונאי "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
רז שכניק
צילום: דנה קופל
מומלצים